חממת Hi-Center בחיפה היא מהחממות היותר צעירות מבין מרכזי היזמות הטכנולוגיים במסגרת תוכנית החממות של משרד התעשייה והמסחר. ההחלטה על הקמת החממה נעשתה אחרי מלחמת לבנון השנייה, ב-2007, במטרה ליצור כתובת חדשה ליזמים מצפון הארץ ולחזק את חיפה. ברבעון השני של 2008, החממה החלה לפעול.
החממה הוקמה על בסיס רעיון עסקי חדש, קונספט חדש בישראל: חממה תעשייתית-עסקית. זה לא אומר שהיי-סנטר אינה טכנולוגית: ההשקעות שהיא מתכננת לבצע יהיו בחברות טכנולוגיה, בתחומי אינטרנט, בתקשורת ובמדעי החיים. החממה עוד לא ביצעה השקעה, אך בשבועות הקרובים, היא עומדת להכניס 4 חברות חדשות וראשונות לאכסניה שלה.
החממה משקיעה בחברות המצויות בשלב פיתוח המוצר ולאחר ביצוע הוכחת היתכנות ראשונה לרעיון. זאת, בניגוד לחממות אחרות, המשקיעות בדרך כלל בחברות בשלב הרעיון. המיזמים שמגיעים לחממה צריכים כבר בשלב הקבלה להציג מקורות מימון משלימים לתקציב תוכנית הביצוע, על-ידי גורם שאינו ממשלתי. "מגיעים אלינו יזמים עם רעיון מבושל ואנחנו מסייעים ביצירת המוצר והנחת התשתית של הפיתוח העסקי", אומרת יעל מיטלמן, מנכ"לית החממה, "נקבל לחממה מיזמים עם מוצר שהוכח או תוכנה שיש לה כבר הוכחות ראשונות".
החממות לא אמורות במהותן להשקיע בחברות הצעירות יותר?
"נכון, אבל אנחנו משקיעים בשלב עם רמת סיכון נמוכה יותר, בו כבר אפשר לדעת אם יש שוק למוצר העתידי ועם יש ביזנס, מאחר שאנחנו מאמינים שהיתרון שלנו הוא יותר בקידום הפיתוח העסקי והתכווננות לשוק היעד. בנוסף, יש לא מעט חממות שמציעות השקעה ליזמים בתחילת דרכם אך הבחנו בשוק במחסור במימון לחברות יותר בוגרות, כאלה שעוד לא מוכנות להשקעה של קרן הון סיכון אבל כבר לא מתאימות לחממות. זה רעיון חדש ואנחנו מהווים את הניסוי הראשון שלו".
מודל עסקי אחר
את החממה הקימו מנהלי הזרוע הכלכלית של חיפה והחברה הכלכלית לפיתוח חיפה. ל-Hi-Center יש תקציב של 40 מיליון שקל ל-3 שנים - כלומר, בין 80 ל-100 מיליון שקל שיגיעו ממשקיעים חיצוניים. "תרומה אדירה לעיר", אומרת מיטלמן.
אל החממה הגיעה מיטלמן אחרי שנים של ניסיון אופרטיבי בחברות גדולות וקטנות. היא התחילה במחלקת השיווק של חברת המחשוב של מילואות, מאוחר יותר ניהלה את הסניף החיפאי של חילן, ניצחה על המיזוג של IBM וחילן, והייתה סמנכ"לית תפעול בחילן. לאחר מכן, במשך 4 שנים היא ניהלה את הסטארט-אפ טריוונט בתחום הטלקום.
מיטלמן מציינת כי החממה גם פועלת במודל עסקי שונה מהמוכר. "אנחנו משקיעים 50% מההון הנחוץ והיזם אמור להביא ממשקיעים פרטיים את המחצית השנייה. זה יכול להיות משקיע חיצוני או חברה שממנה הרעיון יוצא, במקרה של ספין-אוף, או קבוצת משקיעים".
זה הרי מה שקשה במיוחד ליזמים כעת, לגייס כסף. אתם לא מקשים עליהם יותר כך?
"אנחנו מאמינים שזה יכול לעבוד, אם כי ייתכן שנשנה מעט את המודל כך שהיזמים יצטרכו להצליח לגייס 25% מהסכום הנחוץ והחממה תביא את השאר. מבחינת המדינה, כל שקל שהיא משקיעה בחברות הללו הופך ישר לשניים. אנחנו לוקחים כ-5% מהמניות בחברה שנשקיע בה. יש לנו פניות רבות והיזמים ממשיכים להגיע".
התחייבות ל-5 שנים
"יש 4 חברות שמצויות בתהליכים סופיים של אישור ושיתחילו לעבוד בקרוב. יש משיכה לחממה מכיוון חברות אינטרנט וטלקום כי תקציב של 2 מיליון שקל יכול לאפשר לחברה מהתחום לפעול במשך שנתיים עם 3-4 עובדים. בימים כאלה אי אפשר לזלזל בזה", אומרת מיטלמן.
לדבריה, "אנחנו מאמינים שצריך לתת ליזמים חכות ולא דגים. אנחנו מקווים שתוך 3 שנים נקים 40 חברות ונהפוך למגה חממה. אנחנו בקצב של הגשת חברה אחת בחודש לאישור המדען הראשי. ניצור שרשרת של מיזמים שתמורת ההשקעה מתחייבים לשהות בעיר 5 שנים. זה יתרום לביסוס חיפה ויסייע להשארת בוגרי הטכניון או רפא"ל בעיר. זאת יצירת תשתית טכנולוגית".
החממה אינה פרטית בשלב הזה, אך מיטלמן סבורה שאחרי מחזור פעילות אחד, היא ככל הנראה תופרט בסוף 2010.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
