ביה"ד הארצי לעבודה הגדיל פיצוי לחושף שחיתות שפוטר, למרות שתביעתו התיישנה

הפיצוי ניתן בגין עוגמת-נפש, משום שעילת התביעה מכוח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות) התיישנה.

מארק פרנסואה אפרים עבד כעוזר קב"ט בבית-החולים וולפסון בחולון, עד שפוטר ביוזמת מנכ"ל בית-החולים, ד"ר משה משיח, בנימוק שנפלו ליקויים בעבודתו.

בבית הדין האזורי לעבודה נקבע כי העובד העלה בפני הנהלת בית-החולים חשדות בנוגע למנהלת האדמיניסטרטיבית, דורית גינצבורג. זו הורשעה במירמה והפרת אמונים, אך לא בגין המעשים שחשף לכאורה העובד.

למרות שבתלונתו לא היה ממש, בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הטענות שהעלה הם שהביאו את משיח וגינצבורג להרחיקו מבית-החולים. מאחר שתביעתו הוגשה בחלוף למעלה משנה מיום היווצרות העילה (כתיבת התלונה נגד גינצבורג), השופטת הדס יהלום פסקה לו פיצוי של 30 אלף שקל בגין עוגמת-נפש.

"העיקרון שנקבע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הוא עיקרון מנחה שיש להחילו אף אם הוראות החוק כלשונן אינן חלות", ציינה.

היא נמנעה מלפסוק לו הפסדי השתכרות בתקופת החופשה בין העבודות, משום שדחה הצעות לעבודה דומה שהוצעו לו. באמצעות עו"ד שלמה בכור עירער אפרים לבית הדין הארצי.

השופטים יגאל פליטמן, נילי ארד ושמואל צור הציעו לצדדים להסמיכם לפסוק על דרך הפשרה פיצוי נוסף בסך 20 אלף שקל, וכן שעניין זכאותו לתשלום שכר בתקופת החופשה, לתנאים נלווים (משמרות וכוננויות) ולהפרשי שכר בין עבודתו בוולפסון לעבודתו הנוכחית ייבחן שנית בבית הדין האזורי, והצדדים יוכלו להציג ראיות נוספות. (ע"ע 732/07).