כמה פעמים מילאתם טופס שלם ואחרי שלחצתם "שמור" קיבלתם הודעה: "אנא מלא שנית את תאריך הלידה של כלבך"?

שוב אני בעירייה מול הפקידה המטפלת במיסי השבחה. יאנה החביבה מתקתקת במרץ, מנסה לאתר כל פירור של חוב שיש לי לעירייה מאז קום המדינה ועד היום. לפי כמות הזמן שאני מחכה מולה, אני די משוכנע שהיא כבר הלכה אחורה עד לאותה נקודה בזמן בה הברון רוטשילד קנה את האדמה, מכר אותה לפלוני, שלימים מכר אותה לסבו של פלוני אחר, שלימים הוריש את הנכס לדודו, ובנו של זה האחרון הוא אשר מכר לי את הנכס. המחקר של יאנה מאפשר לי לשקוע בהרהורים טכנולוגיים.

לפני הרבה שנים, לא היה קיים User Interface, ממשק משתמש. בני האנוש החרוצים אך המתוסכלים היו צריכים לתקשר עם הממותה הממוחשבת בדרכים שונות. בהתחלה, בממשקי אצווה (Batch) ואחר-כך בממשקים בהם היה צורך לכתוב את הפקודות בשורת הפקודות - כמו ב-DOS.

לימים, החל הממשק להתפתח וכך הכרנו גם ממשקים אחרים, ירקרקים למראה, לא גרפיים, לא סקסיים אבל יעילים. אני מביט ביאנה עוברת במהירות ממסך למסך באמצעות שדה מיוחד שנקרא "גש ל...". כל-כך פשוט ויעיל - מזינים את מספר המסך המבוקש, מקישים "Enter" והמסך עולה. במערכת שבה עשרות או מאות מסכים, הניווט ביניהם עלול להיות מייגע אבל יאנה לא עוצרת קופצת ממסך למסך ביד מיומנת. בכל מסך ניתן לנוע בין השדות עם החיצים למעלה ולמטה ואחרי שמולאו כל השדות כל מה שנותר זה ללחוץ על כפתור "שדר" ולשלוח את המסך כולו על עדכוניו למכונה העתיקה והנאמנה שנמצאת בחדר המחשב במרתפי העירייה.

והנה אנחנו ב-2009, עידן האינטרנט הווב והווב 2.0 ו-3.0, מחפשים את ההייפ הבא ואת הבאזז הבא שישנה את הכול. ממשק המשתמש הגראפי (ה-GUI) הוא המלך, והוא שולט בכיפה כבר הרבה שנים מאז יצירתו המסחרית בתחילת שנות ה-80.

ההזמנה נשמרה או לא?

הרבה ביטים זרמו מאז, וגם ה-GUI עבר גלגולים שונים עד שהגיע לממשק הדפדפן הסטנדרטי של היום. טכנולוגיות קנייניות הלכו ובאו, אפליקציות פותחו בעזרת כלים מיוחדים המאפשרים בנייה של הממשק בצורה גמישה, עד לאותה נקודה בזמן שבה הוחלט ברוב קולות שהממשק המועדף הוא ממשק ווב סטנדרטי שבשביל להריץ אותו צריך רק דפדפן והרבה תקווה בלב. והממשק - אמנם, לא סטנדרטי בכל מימדיו, אבל יפה, גראפי, משובץ בסרטוני פלאש, וסקסי להפליא.

מאוחר יותר, אני מול הממשק המופלא הזה, מנסה להזמין כרטיס לסרט. נע בין השדות עם העכבר, ממלא אותם בדייקנות ובמסירות, ולבסוף לוחץ על הכפתור הגדול שלמטה שנקרא "שמור". במקרה של יאנה, הסמן הירוק והמרובע חוזר תוך שנייה ומודיע שהכול בסדר. ואני? עדיין מחכה לנס.

כמה פעמים לחצתם על אייקון "שמור" או "המשך" ושום דבר לא קרה? כמה פעמים לחצתם שוב על אותו אייקון ולפתע הכול עבד? כמה פעמים מילאתם טופס שלם ואחרי שלחצתם "שמור" קיבלתם הודעה: "שגיאה - אנא מלא שנית את תאריך הלידה של כלבך", וכשחזרתם לטופס המקורי גיליתם שכל השדות שכבר מילאתם נמחקו?

כשהתקשרתי להתלונן על ה-GUI הזה אצל ידידי שהוא טכנולוג מדופלם, אמר לי האחרון בשלוות נפש: "טוב, כל ממשק הווב תוכנן ועוצב כטכנולוגיה של "Best attempt" - יצליח - יצליח, לא - לא". אני כבר ממש בחרדות - איך אדע בוודאות שהכרטיסים לסרט נשמרו? איך אהיה משוכנע שההצעה שלי ב-eBay התקבלה?

בשם קהילת האנשים האוחזים בעכבר, אוהבי האינטרנט, החרדים לגורל ההזמנה שלהם - הבו לנו GUI!

הכותב הוא יזם ומנהל בתעשיית ההיי-טק