אגודת השומרים ובעליה הורשעו ונקנסו בשל תליית שלטי החברה ברחוב

החברה נקנסה ב-5,000 שקל וכ"א מבעליה נקנס ב-2,500 שקל בגין עבירה על חוק שמירת הניקיון ; ביהמ"ש: "העבירות שביצעו הנאשמים יש בהן כדי לכער את הדרכים ולסכל את ניסיון הרשויות לשמור על איכות הסביבה"

בית משפט השלום ברחובות הרשיע את חברת אגודת השומרים ואת בעליה ומנהליה, יעקב ונפתלי גיטלמן, בעבירות על חוק שמירת הניקיון, לאחר שתלו על עמודי חשמל ציבוריים הסמוכים לבתים של לקוחות החברה, שלטים בהם נכתב "מקום זה מוגן על-ידי אגודת השומרים". החברה נקנסה ב-5,000 שקל וכל אחד מבעליה ב-2,500 שקל.

אגודת השומרים הוקמה ב-1933 והיא החברה הוותיקה ביותר בענף. המשרד להגנת הסביבה טען בכתב האישום כי ב-2002 נתלו השלטים ברעננה ובהוד-השרון, כאשר תוכן המודעה מצביע על החברה כמי שהזמינה את הדבקתה או הורתה עליה. הפקח העיד כי השלטים נתלו על עמודי תאורת רחוב של העירייה, סמוך לכביש. הוא לא ראה מי הדביק את השלטים, ולפיכך גם לא יכול היה לברר מדוע נתלו.

השופטת לבנה צבר קבעה כי המדינה אינה נדרשת להציג נסח טאבו כדי להוכיח כי מדובר בשטח ציבורי, ודי במראה העיניים לעניין מיקומו של עמוד התאורה במקרים הללו כדי להוביל למסקנה כי מדובר בשטח ציבורי.

המנכ"ל יעקב גיטלמן טען בעדותו כי לרוב החברה אינה תולה את השלטים בעצמה אלא מוסרת אותם ללקוחות כדי שיציבו אותם על נכסיהם, הן למטרת הרתעה והן כסימון דרך לסיירים, כדי שיגיעו במהירות בעת שיוזעקו למקום. לדבריו, ישנם אנשים הגונבים את שלטי החברה ותולים אותם על נכסיהם כאלמנט הרתעה, למרות שאינם לקוחותיה. הוא הציג מכתב הנחיה לסיירים ולפקחים, שבו הם נדרשים להסיר שלטים הנתלים במקום ציבורי.

כיעור הדרכים

השופטת קבעה כי גיטלמן לא הוכיח כי לא החברה תלתה את השלטים, ואף הודה כי לעיתים היא תולה אותם עבור לקוחותיה. כן ציינה כי החברה יכלה להוכיח כי לא היא תלתה השלטים אם היתה מזמנת לעדות את הלקוחות, שלטענתה השלטים נתלו סמוך לנכסיהם. המנהלים אף לא עמדו בחובתם שבחוק, להנחות מראש שלא לתלות שלטים בשטח ציבורי (להבדיל מהורדת שלטים שכבר נתלו).

התובע ביקש להטיל קנס מרתיע שיועבר לקרן לשמירת הניקיון. לדבריו, מדובר בעבירות המלכלכות ופוגעות באיכות חיי כולם, עבירות שתכליתן כלכלית והן קלות לביצוע, אך קשות מאוד לאכיפה. גיטלמן ביקש את התחשבות השופטת במצב הכלכלי במשק.

"העבירות שביצעו הנאשמים יש בהן כדי לכער את הדרכים ואת רשות הרבים, והן מסכלות את הניסיונות של הרשויות לשמור על איכות הסביבה, כמו גם למנוע מפגעים שיכולים להיווצר כתוצאה מתליית שלטים לא מבוקרת", פסקה צבר. (ת.פ. 2688/03).