מעשה המרכבה של המלך שמעון

הנשיא פרס שוב חוזר לעמדת ממליך מלכים, לבני שיכורת אופוריה, וביבי מחלק תיקים

תוצאות הבחירות הטילו את העומס על כתפי נשיא המדינה שמעון פרס. פרס, הוותיק והמשופשף בפוליטיקאים בישראל, לא תכנן שייאלץ להרכיב ממשלה בעצמו, בפעם השלישית, ועוד לא לעמוד בראשה. לנוכח אי הוודאות נערכו בבית הנשיא ליומיים של פעילות אינטנסיבית שבמרכזה הנשיא. מבחינתו מדובר ביומיים של שכרון חושים. הנה הוא שוב ממליך המלכים ומקים הממשלה, כמו בימים הטובים ההם.

כאב הראש שיצרו תוצאות הבחירות הוביל את הנשיא לנקודת הכרעה. בקדימה שקלו להציב בתחילת השבוע משמרת מחאה ליד משכן הנשיא, בתביעה להתחשב בתוצאות ולהטיל את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה בכנסת - ציפי לבני. הרעיון נגנז מחשש שהפעלת לחץ כזה על פרס תשיג את התוצאה ההפוכה. מקורביו של הנשיא אמרו שהוא לא יהסס להתערב, עד נקודה מסוימת. להיפגש בנפרד עם לבני ועם נתניהו, בהחלט כן; ליזום מפגש משולש, אפשרי; אבל להציע רוטציה או הרכב ממשלה - זה לא.

החלטתו של ליברמן להמליץ על נתניהו כראש ממשלה רחבה שתכלול את הליכוד, קדימה והעבודה, מורידה את הלחץ מהנשיא. בפועל יש לו הרבה יותר המלצות על נתניהו. 50 חברי כנסת שלא קבעו איזה סוג ממשלה תקום, ו-15 חברי הכנסת של ישראל ביתנו שממליצים על נתניהו כדי שירכיב ממשלה רחבה עם קדימה. לפרס לא נותרה עכשיו ברירה. הוא יצטרך להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו. קדימה יכולה כמובן לסבך את המשא ומתן בתביעה בלתי מתפשרת לרוטציה בראשות הממשלה. אז יחזור הכדור לליברמן, שיחליט האם הוא מצטרף לממשלת נתניהו גם ללא לבני. עד שהמנדט יחזור לנשיא יש חודש ימים, וגם בפוליטיקה הישראלית, זה המון זמן.

סנטה קלאוס נתניהו

השאלה החוזרת ונשנית בימים האחרונים הייתה: מתי היא תנחת? מתי יגעו רגליה בקרקע? כל מי שפגש את ציפי לבני בימים שלאחר הבחירות התרשם שהיא בסוג של היי, טריפ, אופוריה. והאופוריה הזו, גם אם היא מוצדקת בעקבות ההישג המרשים שלה בבחירות, מקשה עליה לערוך ניתוח קר של התוצאות. לבני לא יכולה להרכיב ממשלה בכנסת הנוכחית. וגם לטנגו של ממשלת רוטציה דרושים היום שלושה, לא שניים: לבני, נתניהו ופרס. נתניהו מסרב בתוקף לשמוע כל מילה שממנה נודף ריח הרוטציה. פרס לא בהכרח יטיל עליה להרכיב ממשלה.

לבני הובילה מאז הבחירות את הנוסחה: "או רוטציה או אופוזיציה". חבריה התייצבו לצדה, וגם מי שהעז להרהר בקול בממשלה בלי רוטציה, השר זאב בוים, נקרא מיד לסדר. לבני הגיעה בימים האחרונים למסקנה שמופז לא יוכל לפרק את קדימה, גם תמורת תיק הביטחון. על מנת לפלג את קדימה לשתי סיעות נדרשים עשרה חברי כנסת, המהווים למעלה משליש הסיעה בכנסת. נתניהו יכול להציע לאותם עשרה שלושה תיקים, בראשם הביטחון עבור מופז, ועוד שני סגני שרים וראשות ועדה. עדיין נותרים ארבעה חברים מתוך העשרה שנותרים חסרי תעסוקה ולא משתלם להם לפרוש לטובת ממשלת ליכוד.

ללבני, כמו גם לאחרים בקדימה, ברור שנתניהו לא יוכל להעניק עשר משרות לעשרה חברי כנסת. שני חברי קדימה הודו השבוע באוזני חבר כנסת מהליכוד, שהם אמנם משתתפים עכשיו במשחק של "או רוטציה או אופוזיציה", אבל מרגע שיינתן המנדט להרכבת ממשלה לבנימין נתניהו, מדובר בשחר של יום חדש.

נתניהו, שלמד כמה דברים מאריאל שרון בעשור האחרון, מתכוון להיות סופר-נדיב בתפקידים שיחלק. סנטה קלאוס של ממש. מבחינתו הממשלה יכולה להגיע ל-27 שרים ויותר, ואין בדעתו לחסוך במספר סגני השרים ומקבלי התפקידים. חברי קואליציה שבעים ומדושני משרות מבטיחים יציבות. אם יקבל את המנדט יחל לנופף מול אנשי קדימה בגזרים: תיקים משמעותיים, סגני שרים, ראשי ועדות ואולי גם יושבת ראש הכנסת. אז יהיו אלה אנשי קדימה שיזיעו. "או רוטציה או אופוזיציה" תהפוך סיסמה ריקה, כשאנשי קדימה ינהלו מגעים חשאיים עם נתניהו, בידיעתה של לבני, או מאחורי גבה. קצת קשה לדמיין את דליה איציק ושאול מופז קוראים בנחישות ללכת לאופוזיציה כשנתניהו מנופף להם בתיקי החוץ והביטחון, ואולי גם בראשות הכנסת.

עוקבים ובוכים

בריאותם הנפשית של חברי הכנסת בליכוד הרואים עצמם מועמדים לשרים התרופפה השבוע ככל שהתבררה גודל התסבוכת הפוליטית. ח"כ סילבן שלום, הרואה עצמו מועמד לתיק החוץ, עקב אחר תנודותיו של ליברמן. שלום לא פילל שהיה תלוי ביו"ר ישראל ביתנו. אם היה ליברמן מבטיח לנתניהו ממשלה צרה וקדימה הייתה נשארת בחוץ, טובים היו סיכויו של שלום לחזור לתיק החוץ הנכסף. כשליברמן עושה צרות והנשיא עשוי לפעול לחיבור נתניהו-לבני, מרבית הסיכויים שלבני תמשיך להחזיק בתיק היוקרתי.

גם ח"כ גדעון סער לא צפה שליברמן ידרוש את תיק המשפטים עבור הפרופסור דניאל פרידמן. אם בכך תהיה תלויה ממשלתו של נתניהו, הוא יאלץ לשלם את המחיר. גורם בקדימה העריך השבוע שבמגעים להקמת ממשלת ליכוד-קדימה, עשויה לבני לדרוש עבור דליה איציק, מספר שלוש ברשימה, את ראשות הכנסת. איציק, יושבת ראש פופולרית ובעלת עוצמה, לא תוותר על התפקיד עבור תיק שיהיה פחות מהחוץ או המשפטים. נתניהו, שלא שקל להעניק לשותפה קואליציונית את התפקיד רב העוצמה הזה של ראשות הכנסת, שיכול להשפיע על תהליכי חקיקה חשובים (כולל החוק להקדמת הבחירות), עלול למצוא את עצמו עם מרחב תמרון לא גדול. או אז יחזור המועמד הנוכחי בליכוד ליו"ר הכנסת, רובי ריבלין, לרשימת הארוכה של המועמדים לשרים, כולל לתפקיד היוקרתי של שר המשפטים.

קלינטון מאותתת

זה עומד להיות ביקור חריג ביותר, כמעט חסר תקדים. בעוד עשרה ימים תנחת כאן שרת החוץ של ארה"ב, הילארי קלינטון. היא אמנם הייתה בישראל פעמים רבות, הן כגברת הראשונה של ארה"ב והן כסנאטורית ממדינת ניו-יורק, אך זה יהיה הביקור הראשון שלה כשרת החוץ בממשל הנשיא אובמה. ממשלים אמריקניים לא נוהגים בדרך-כלל לשגר את נציגיהם הבכירים בעיצומו של משא ומתן פוליטי להרכבת ממשלה. משום כך הביקור הזה הוא חשוב ביותר.

ממשל אובמה הוא עודנו חידה למרבית קובעי המדיניות בישראל. גם ידידיה של ישראל בוושינגטון, ואנשי השדולה אייפא"ק לא הצליחו עד כה לחזות לאיזה כיוון יפנה הנשיא האמריקני החדש. דבר אחד הבהיר אובמה מיד עם היכנסו לתפקידו: הוא לא יזנח את המזרח-התיכון, ובניגוד לקודמו, ישתדל להפגין מדיניות מאוזנת יותר. מינויו של הסנאטור ג'ורג' מיטשל לשליחם של אובמה וקלינטון במזרח-התיכון נועד לאותת: אני כאן כדי לעשות עסקים, לא על מנת להעביר את הזמן בנעימים.

לאנשי משרד החוץ של ארה"ב ברור שביקורה של השרה תוך כדי מגעים להרכבת ממשלה יקבל משמעות. קלינטון מתוכננת להיפגש כאן עם ראש הממשלה היוצא, שרת החוץ, שר הביטחון ויושב ראש הליכוד. יש לה כמה זיכרונות לא נעימים מהתקופה שנתניהו היה ראש ממשלה בעימות עם בעלה הנשיא, אם כי בשנים שעברו מאז הניחו השנים את המשקעים מאחור. לו ישכילו אנשי צוותה של שרת החוץ לקרוא כהלכה את המערכת הפוליטית הנוכחית, הם צריכים לצרף ללוח הזמנים שלה מפגש אחד נוסף: עם ח"כ אביגדור ליברמן.

ליברמן הוא דמות חידתית עבור רוב קובעי המדיניות בבירת ארה"ב. מפגש כזה יותיר רישום אצל שני הצדדים. גם ליברמן יבין ממקור ראשון שקלינטון ואובמה לא חולקים איתו עין בעין את הרעיונות לפתרון הסכסוך.

קלינטון לא באה רק להקשיב. היא באה להשפיע. לאותת לחברים במזרח-התיכון שכדאי שאופייה של הממשלה הבאה יתאים לציפיות של הממשל הדמוקרטי החדש באמריקה. *