בחייכם - הניחו לאגו שלכם עכשיו

הגברת ציפי והאדונים ביבי, איווט, אלי ואהוד מתבקשים לרדת מהאגו המתפוצץ שלהם, ומהר. הכול בוער ואתם מצטלמים, נואמים, מצחקקים, מתנשקים, תופרים חליפות - והכסף נוזל לכם מהידיים. לתוצאות הבחירות האחרונות יש משמעות אחת בלבד: כולכם הפסדתם. לא קיים רוב שהיה מוכן להצביע עבור אחד מכם. אין רוב שמאמין במי מכם. ציפי לבני יכולה להמשיך לעלוז על המנדט העלוב שבו היא עולה על ביבי נתניהו, ונתניהו יכול להמשיך לחגוג על "מחנה" שכלל לא בחר בו.

ממשלה חדשה במהירות, תוך שבוע-שבועיים מקסימום, היא כורח המציאות. עד אז ימשיכו "המנהיגים" (מילה מבדחת) לחיות בגן עדן של שוטים ולברוח מהמציאות. עד שלא יישבו נבחרנו וייראו את המספרים בעיניים, הם לא יבינו איזו מפולת כלכלית עצומה ממתינה בפתחנו. לבני בורחת מכל אמירה או התייחסות כלכלית, ונתניהו, שלכאורה הכין עצמו למשבר, נוכח ההבטחות הנדיבות שלו, או שהוא לא מבין מה קורה או שהוא סומך על השבר הכלכלי שיבטל את הבטחותיו.

החלטות קשות ביותר

לא רק ממשלה במהירות, בלי כל-כך הרבה זיבולי שכל, אלא ממשלת אחדות שבה שותפות מפלגות מרכז הימין והשמאל - ליכוד, קדימה, עבודה, שאליהן יצטרפו, אם ירצו, חרדים ספרדים (ש"ס), חרדים אשכנזים (יהדות התורה), שומרי חותם ברית-המועצות לשעבר (ישראל ביתנו) ואחרים. רק ממשלה כזו תוכל להתמודד עם המשבר הכלכלי שאת המכות הקשות באמת שלו הצלחנו לדחות עד היום. התעסקנו במעללי אהוד אולמרט ואברהם הירשזון, אחר-כך בהקדמת הבחירות, במבצע עזה, בקמפיינים, בבחירות, ועכשיו בשמעון פרס ובפלונטר הפוליטי. אם לא נתעשת ונתחיל לקחת את העניינים בידיים, ההידרדרות תהיה חריפה. מאות אלפי מובטלים יסתובבו ברחובות, עסקים ריאליים ופיננסיים ייסגרו, פשיטות הרגל יתגברו, בנקים יעמדו בסכנת אי יציבות.

כדי להציל את הכלכלה הישראלית, לאפשר לה לעבור את הרעש הנורא בלי להתמוטט, להתכונן לבאות ואולי גם להכין את המדינה ליום שאחרי המבול - צריך ממשלה. רחבה. יציבה. לא מתנגחת. לא חיה על ספינים. עם שקט פנימי. על סדר היום כמה החלטות קשות ביותר.

גירעון גדול כבר יש. בכיר באוצר אמר לא מכבר שהוא מוכן לחתום בשמחה על גירעון של 6%, אבל הוא חושש שזה יהיה הרבה יותר. ומה ב-2010? על הממשלה לקבל החלטה על יעד רב-שנתי להפחתת הגירעון, אחרת המשבר יימשך כאן שנים ארוכות.

אין תקציב מאושר לשנה הנוכחית. הצעת התקציב הקיימת, זו שהוגשה על-ידי רוני בר-און לפני כמה חודשים ואושרה בממשלה, כבר מזמן לא רלבנטית. כדי לקבוע תקציב סביר, יש הכרח לקצץ מעל 20 מיליארד שקלים, וזה רק בסיבוב הראשון. המשך הירידה המסיבית בהכנסות המדינה ממיסים תדרוש המשך קיצוצים תקציביים נרחבים. רק ממשלה מאוחדת ורב-מפלגתית יכולה לקבל החלטות הנוגעות בבשר החי, קיצוץ בתקציב הביטחון או בתקציבים חברתיים?

התייעלות אמת במשרד הביטחון ובצבא, או קיצוץ בקצבאות ילדים, קשישים וניצולי שואה? לגעת בלב-ליבה של העוצמה ההסתדרותית, עובדי המדינה והשירותים הציבוריים (800 אלף עובדים בעלות שנתית של 90 מיליארד שקל), ולהתאים את תנאיהם למצב, תוך הפחתת שכר ומספר עובדים או להפסיק לממן דמי אבטלה ברמות דהיום? לחתוך את הסכום? את משך הזמן? התוצאות הרי הרות אסון.

רק ממשלה אחראית (חלומות באספמיה?) יכולה לעמוד בלחצים האדירים, להחליט וליישם צמצום אמיתי ומסיבי בעובדים זרים (100 אלף חוקיים ועוד 200 אלף בלתי חוקיים) ולהסדיר תנאים שיביאו מובטלים ישראלים לעבודה בבנייה, בחקלאות, בתעשייה ואפילו בסיעוד, וכך למתן במשהו את רמת האבטלה שעלולה לזנק עוד ועוד.

פחות בירוקרטיה

ומה עם ההבטחה להמשיך במסלול הפחתת המיסים, לעמוד בה או לבטל אותה? זו צרה וזו צרורה. אולי אפשר להשאיר הפחתת מס לשכבות הביניים או הפחתת מס ערך מוסף למצרכי יסוד, על חשבון תיקון עיוותי המס הסקטוריאליים? והרפורמות ההכרחיות כל-כך - הרי אסור לחכות איתן, שכן אז המיתון כאן יימשך שנים אחרי שיסתיים בעולם.

רק ממשלה שיושבים בה אנשים רציניים, כאלה שאולי פעם יעמדו לבחירות ויקבלו אהדה וניצחון ברור, יכולה לקבל החלטה לצמצם משמעותית את מספר משרדי הממשלה - הרבה פחות הוצאות, והכי חשוב - הרבה פחות בירוקרטיה. בקיצור - תפסיקו לברבר, תתחילו לעבוד. *