רצים לקלינטק: עו"ד יהודה רוה מגייס קרן של 500 מיליון שקל לאנרגיות מתחדשות

בענף ספקנים לגבי יכולת הגיוס בשל המשבר ; רוה: "נשקיע בפרויקטים בתחומים הסולארי והרוח, בארץ ובחו"ל" ; גם קרן תשתיות ישראל של רוה, ירון קסנטבאום וחברת הראל תשקיע בתחום

עו"ד יהודה רוה החל לגייס משאבים לקרן חדשה שתשקיע בתחום האנרגיות המתחדשות. כך נודע ל"גלובס". בכוונת רוה לגייס עד 500 מיליון שקל לקרן החדשה.

עוד נודע, כי קרן תשתיות ישראל, הקרן הנוכחית של רוה, ירון קסטנבאום וחברת הביטוח הראל, החליטה אף היא להיכנס לתחום האנרגיה הירוקה, והיא מחפשת כעת השקעות בתחום.

רוה כבר מנהל מגעים להשקעה במספר חברות בתחום האנרגיה הסולארית. במהלך כנס האנרגיות המתחדשות באילת נפגש רוה, בין השאר, עם מנכ"ל חברת סאנדיי, קובי דינר ועם יו"ר חברת החשמל, רו"ח מוטי פרידמן. דינר אמר בכנס כי סאנדיי מעוניינת לגייס 200 מיליון שקל להקמת פרויקטים סולאריים בנגב, וייתכן שהפגישה עם רוה עסקה בנושא.

רוה אישר היום את הידיעה ואמר ל"גלובס": "אנחנו מתעניינים בעיקר בפרויקטים בתחום של אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. הכוונה אינה לפרויקטים בתחום הטכנולוגיה אלא לפרויקטי תשתית גדולים - זהו תחום ההתמחות שלנו".

"עם זאת, אנחנו לא שוללים גם הזדמנויות אחרות. אנחנו עוסקים בתחום התשתיות ולכן גם פרויקטים ירוקים בתחום המים יכולים להתאים, ואפילו בתחום התחבורה, שגם בו אנחנו פעילים".

עוד הוסיף רוה כי הכוונה היא להשקיע את המשאבים בעיקר בישראל, אך חלק מהמשאבים יוקצו גם לפרויקטים בחו"ל. לטענתו, גורמים מוסדיים מישראל ומחו"ל כבר הביעו התעניינות בהקמת הקרן החדשה.

רוה יזם לפני שנתיים, יחד עם חברת הביטוח הראל וקסטנבאום, את הקמתה של קרן תשתיות ישראל, קרן הפרייבט אקוויטי הראשונה בארץ להשקעה בתשתיות. רוה הוא שותף במשרד עוה"ד יהודה רוה אשר מתמחה בתשתיות ובמיוחד בכבישי אגרה, רכבות קלות ותחנות כוח.

רוצים להיכנס מהר

תחום האנרגיה הסולארית צפוי למשוך השקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות, בעיקר לאזור הנגב והערבה, זאת על רקע אישור התמריצים לייצור חשמל סולארי.

השבוע אישרה הרשות לחשמל, בראשות המשנה ליו"ר, ד"ר אילן סולימאן, את התעריף לתחנות בינוניות (50 קילוואט - 5 מגאווט) שיעמוד על כ-1.58 לקוט"ש, כאשר המכסה הכוללת נקבעה ל-300 מגוואט על פני 5 שנים.

"האנרגיה הקלאסית והמתחדשת היא תחום הנותן ביטחון גבוה למשקיעים", טוען רוה. "התחום מתנהג כמו אג"ח ממשלתיות. ברגע שיש הסכמה מול הממשלה, הביטחון בתזרים המזומנים שווה ערך לביטחון באותה ממשלה. יש עדיין סיכון ההקמה ומעט סיכוני תפעול, אך כשעוברים אותם, התזרים בטוח כמו באג"ח".

ליזמים יש אינטרס להיכנס מהר יותר לשוק מאחר שהתעריף יופחת בכ-5% לשנה החל מ-2011. חברות שיצליחו להגיע לעסקה פיננסית מול הממשלה עוד קודם לכן ייהנו מהתעריף הגבוה יותר.

יו"ר האיגוד לאנרגיות מתחדשות, עו"ד איתן פרנס, הדגיש בכנס באילת כי תנאי לכניסה מהירה של המתקנים הוא הסדרת זמינות הקרקעות, שרובן מיועדות כיום לחקלאות ומצריכות תכנון מחודש ותשלום היטל השבחה.

סיבוב נוסף

קרן תשתיות ישראל של רוה ושותפיו, פועלת בענף התשתיות ומתמחה בתחומי אנרגיה, מים, איכות סביבה ותחבורה. הקרן בניהולו של קסטנבאום, גייסה עם השקתה באוקטובר 2006 כ-300 מיליון שקל מגופים מוסדיים. לפני 8 חודשים השלימה גיוס שני בהיקף 400 מיליון שקל מבנק לאומי, בנק אגוד ומשקיעים זרים. יו"ר ועדת ההשקעות של הקרן הוא השר לשעבר אברהם בייגה שוחט,

עד כה השקיעה הקרן ברכישת 20% מתחנת הכוח המתוכננת של דליה אנרגיות בכפר מנחם, רכשה כ-16% ממסוף המטענים של סוויספורט בנתב"ג, וכן הובילה קונסורציום של מוסדיים לרכישת 8.6% ממניות ספקית הגז המצרית EMG, בה שותף יוסי מימן.

כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", הקרן נכנסה לפני מספר חודשים כשותפה גם בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, לאחר שרכשה מחברת פולאר 10% ממניות קבוצת סיטי-פס, זכיינית הרכבת הקלה בעיר.

הקרן החזיקה באופציה לרכישת עוד 17.5% ממניות פולאר במיזם הרכבת הקלה עד סוף 2008, אולם היא לא מומשה. בשנה שעברה ניהלה הקרן מגעים גם לרכישת אחזקותיה של חברת התשתית הקנדית אייקון, בחברת דרך ארץ, זכיינית חוצה ישראל (כביש 6).

המגעים לא הבשילו לכדי עסקה, לאחר שאייקון החליטה שלא לממש את אחזקותיה. מאוחר יותר השלימה הקרן רכישה של אג"ח של דרך ארץ בכ-25 מיליון שקל, שנרכש במחיר נמוך בהרבה מערכו הנקוב.

התעריף לייצור חשמל עצמי בטורבינות רוח: 1.6 שקל לקוט"ש

אחרי המתקנים הסולאריים, יוכלו הצרכנים בקרוב להתקין גם טורבינות רוח: הרשות לחשמל פרסמה היום (ה') את עקרונות ההסדרה והתעריפים לקידום הקמתן של טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל עצמי. בהתאם לעקרונות, כל צרכן חשמל יוכל לייצר לעצמו חשמל באמצעות טורבינות רוח לצריכה עצמית ולהעביר עודפים לרשת.

ההספק המותקן המרבי לצרכן בתעריף ביתי יעמוד על 15 קילוואט, ואילו ההספק המרבי לצרכן בתעריף כללי (מסחרי ותעשייתי) יהיה עד 50 קילוואט. המכסה לכלל המשק תעמוד על 30 מגוואט, וזאת עד לשנת 2016.

הרשות החליטה לקבוע שתי רמות של מחיר לייצור חשמל בטורבינות רוח: מתקנים קטנים (שהספקם לא יעלה על 10 קילוואט) יזכו לתעריף של כ-1.6 שקל לקוט"ש. המחיר למתקנים גדולים (10 קילוואט עד 50 קילוואט) יהיה כ-1.25 שקל לקוט"ש. התעריפים יופחתו בשיעור של 2% בשנה.

ברשות ציינו כי רוב המרכיבים של ההסדרה הינם זהים להסדרה למתקנים פוטו-וולטאים קטנים שקבעה הרשות ביוני 2008 - ובכללם, הסדרים מול ספק שירות חיוני, פטור מרישיון ייצור ופטור ממיסוי בהתאם לתקנות שתקבע רשות המסים.

עם זאת, ציינו ברשות שנוכח מאפייני המערכת הכוללת בין היתר, תורן, להבים וגנרטור - יהיה דגש נוסף ומחמיר בכל הנוגע להיבטי בטיחות ואיכות סביבה ותידרש הצגת היתר בנייה כתנאי מחייב להצטרפות להסדר.