לקוח גדול שעוזב או מקטין פעילות - זה תרחיש שקורה פה ושם. ספק גדול שמפסיק לעבוד עם החברה, או מעלה מחירים לרמה לא כלכלית עבור הרוכשת - גם אלו תרחישים מציאותיים. מפעל ייצור שנשרף בחלקו או הושבת בחלקו, זה בטח לא נעים - אבל היו מקרים כאלו בעבר. המציאות עלולה להיות לא נעימה לחברות. הן אמנם מתכוננות, נערכות, מנסות להקטין סיכונים, אבל התרחשויות שליליות הן חלק מההיסטוריה של כל חברה כמעט.
השאלה היא איך החברה מקטינה את רוע הגזירה: האם יש לקוחות אחרים להם היא יכולה למכור במקום לאותו לקוח שעזב; האם יש לה ספקים חלופיים במקום אותו ספק שהעלה מחירים; האם יש לה יכולת לייצר אצל קבלני משנה, והאם היא יכולה לתקן או להחליף במהירות את קווי הייצור שנשרפו. ההתמודדות עם מצבים כאלו עושה את כל ההבדל בין חברה שחוזרת לשגרה לחברה שמקבלת סחרחורת הרסנית. אבל יש מצבים, שלא משנה עד כמה ההנהלה של החברה נערכת ומתכוננת, היא לא ממש מסוגלת להתמודד עם המצב. המציאות פשוט גדולה עליה, וכל מה שאפשר לעשות זה פשוט לחכות.
המשבר שפוקד בימים האחרונים את חברות המים המינרליים מי עדן ונביעות , הוא משבר גדול שיכול להיפתר תוך ימים, ויכול מנגד להימשך תקופה ארוכה יותר. משבר שקשה להאמין שמישהו יכול היה לחשוב עליו. משבר שמוכיח שאין דבר כזה אין דבר כזה.
שתי החברות האלו שבודקות באופן שוטף את איכות המים במעיינות שלהן, כשבמקביל, גם משרד הבריאות בודק את איכותם, הפסיקו את שאיבת המים בגלל איכות לא מספקת של המים. לפתע פתאום, נעלם להן מפעל הייצור ונעלם להן המוצר - אין להן מה למכור. הסיבה - הגשם העז שירד בשבוע שעבר. נביעות מסרה בהודעה מפורטת, כי "כתוצאה מהגשמים העזים שירדו בצפון הארץ בשבוע שעבר, נוצר סחף שגרם לעלייה בעכירות המים במעיין עין זהב, מעל רמת התקן המותרת במים מינרליים טבעיים. כתוצאה מכך, הפסיקה החברה את השאיבה מהמעיין, ואת ייצור הבקבוקים והכדים במפעלה שבקרית שמונה".
מי עדן העבירה מסר דומה. ומתי זה אמור להשתנות, מתי המצב יחזור לקדמותו. נביעות הסבירה כי "עכירות המים לזמן קצר כתוצאה מגשמים עזים הינה תופעה מוכרת. החברה מבצעת (כפי שהיא עושה כל ימות השנה) בדיקות איכות יומיות למי המעיין. כאשר התוצאות שתתקבלנה יעידו על יציבות והתאמה לסטנדרטים הנדרשים, החברה תחזור לשאוב מהמעיין".
הירידה בפעילות
בינתיים, הפסקת השאיבה במעיינות, עלולה לגרום לשתי החברות לחוסרים באספקה, ובהתאמה - לאובדן הכנסות ואובדן רווחים. את הנזק הזה מוקדם מדי להעריך, אם כי במבט ראשון נראה שנביעות פגיעה יותר ממי עדן, וזה בגלל שהיא חשופה ב-100% לשוק המקומי, בעוד שמי עדן פעילה במערב ומזרח אירופה, והשוק המקומי מהווה רק 30% מהכנסותיה.
אבל במבט נוסף נראה שהפגיעות של מי עדן עלולה להיות גדולה יותר, וזה מכיוון שהפעילות בארץ מספקת לה רווחים, ואילו הפעילות בחו"ל אמנם מייצרת תזרימי מזומנים חיוביים, אך מפסידה. מעבר לכך, מי עדן במצב רגיש יותר מנביעות על רקע המינוף הענקי שלה, שנועד לממן את עסקת רכישת פעילות המים במערב ומזרח אירופה. מי עדן לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את ההכנסות והרווחים בארץ, שלמרות התחרות מצד נביעות והשחיקה ברווחיות, עדיין מהווים מקור לרווחים ולמזומנים וגם סוג של בטוחה, גם אם לא פורמלית, כנגד ההלוואות מהבנקים.
והנה המספרים והפגיעה הפוטנציאלית. נביעות טרחה לפרט בהודעה לבורסה, כי "הכנסותיה בשנת 2007 הסתכמו ב-363,313 אלף שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2008 ב-306,869 אלף שקל". תודה לנביעות, אבל הנתונים הללו כמובן לא חדשים - הם נמצאים בדו"חות השוטפים.
מי עדן השלימה את הנתונים לכל שנת 2008, ופירטה כי "...להערכת החברה, הכנסותיה (אשר טרם אושרו או בוקרו) מפעילות המים בישראל לשנת 2008 עומדות על סך של 420 מיליון שקל, אשר להערכתה מהווים כ-30% מסך הכנסות החברה (אשר טרם אושרו או בוקרו)". מהנתונים האלו אפשר לגזור מה קרה ברבעון האחרון של השנה. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו ההכנסות של מי עדן ב-1.154 מיליארד שקל, מתוכם 365.3 מיליון שקל בארץ והיתר בחו"ל. נבצע כמה פעולות חשבון ונקבל שמי עדן בעצם מספרת לנו, שההכנסות בשנה כולה הסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל, וברבעון הרביעי ההכנסות הסתכמו ב-266 מיליון שקל.
זה טוב, זה רע? מה זה בעצם אומר? התשובה, ככל הנראה נמצאת בדו"חות ההשוואה לשנת 2007. דו"חות מסובכים, יש לומר, על רקע הרכישה הגדולה במהלך השנה, אבל אפשר להגיע לכמה תובנות, כשהברורה מכולן - יש הרעה בפעילות הקבוצה: ב-2007 מי עדן מכרה (פרופורמה, כאילו הרכישה הייתה לפני מספר שנים) ב-1.595 מיליארד שקל. משמע, יש ירידה משמעותית בפעילות - ב-2008 המכירות המוערכות, שאינן מבוקרות או מאושרות, עמדו כאמור על כ-1.4 מיליארד שקל.
על מצב העסקים בכל טריטוריה קשה להסיק מהנתונים האלו, אך לכאורה, קיימת הרעה בפעילות בישראל. בשנת 2007 הסתכמו הכנסות החברה בארץ ב-447 מיליון שקל. על פי הדיווח המיוחד (בעקבות המשבר), ב-2008 ההכנסות הן בסך 420 מיליון שקל, אבל אלו ההכנסות מפעילות המים בלבד, ולחברה יש עדיין פעילויות נוספות כמו פעילות הקפה. נראה שבשנת 2008 פעילות המים בארץ המשיכה לגדול, אך מנגד הפעילות באירופה בירידה.
יסתפקו באובדן רווחים
בחזרה לפגיעה הנוכחית. האמת היא, שאם כבר נאלצים לבצע הפסקת שאיבה אז טוב שזה קורה עכשיו. ענף המים הוא עונתי - הרבעון הראשון הוא החלש ביותר על פני השנה, ואילו הרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית. כך שזה היה יכול להיות גרוע יותר, וכרוך באובדן הכנסות ורווחים גדול יותר.
ועדיין, מדובר כאמור על פוטנציאל להפסד גדול. מהביאור על המגזרים, שמפריד את התוצאות לתחומי פעילות ו/או אזורים גיאוגרפים, עולה כי בתשעת החודשים הראשונים ב-2008 מי עדן הרוויחה מהפעילות בארץ כ-25.7 מיליון שקל על הכנסות של 365.3 מיליון שקל. ההכנסות והרווחים לוקחים בחשבון את כל הפעילות בארץ, כולל זו שאינה מים, כשהמים הם הרוב הגדול.
הרווחים האלו לא מבטאים את הרווח הנקי בתחום, וגם לא את הרווח התפעולי. זהו רווח המגזר, וההבדל בינו לבין הרווח התפעולי הוא ייחוס ההוצאות המשותפות. כדי להעריך ולקבוע את הרווח התפעולי של החברה יש להפריד את ההוצאות, גם את אלו שלא ניתן לשייך באופן ישיר לפעילות, ולייחס אותן לכל אחד מהמגזרים. בדרך הזו היינו מקבלים את הרווח התפעולי של המגזר.
אבל בביאור על המגזר, כך על פי התקינה, יש לעצור בעצם רגע לפני הייחוס המפורט. לא צריך להציג רווח תפעולי, אלא את הרווח לפני ההוצאות המשותפות. זה לא רווח סופי. בפועל, הוא צפוי להיות נמוך יותר, משום שכאשר מתרגמים אותו לרווח תפעולי, ההוצאות גדלות, והרווח יקטן. הרווח המגזרי של מי עדן בתשעת החודשים מסתכם כאמור ב-25.7 מיליון שקל, ואילו במערב אירופה, שהיא הטריטוריה הגדולה ביותר, עם הכנסות של 625.5 מיליון שקל בשנת 2008, מדובר על הפסד מגזרי של 86.4 מיליון שקל.
הנתון הזה אמנם משקר, מכיוון שיש הרבה הפחתות לא תזרימיות, ובפועל הפעילות באירופה מייצרת מזומנים ו-EBITDA (רווח לפני מימון, מיסים פחת והפחתות) חיובי, ועדיין, בשורה התחתונה הפעילות בישראל היא נדבך חשוב ומרכזי בפעילות הקבוצה כולה.
בנביעות כאמור מדובר על 100% ישראל. נביעות הרוויחה תפעולית בתשעת החודשים הראשונים של 2008 סכום של 21.3 מיליון שקל על הכנסות של 306.9 מיליון שקל. לכאורה, נביעות יכלה להפסיד את הרווח - 21.3 מיליון שקל, וכך גם מי עדן (נתייחס לרווח המגזרי) - 25.7 מיליון שקל. אבל האם בזה תם העניין - באובדן רווחים בלבד? לא. ההפסדים יכולים לאכול את ההון של החברות. זה תלוי במבנה ההוצאות של החברה, אבל זה לא הולך בצמוד. איפוס הכנסות, אם נלך על מקרה הקיצון, לא מביא במקביל לאיפוס רווחים - יש הוצאות קבועות שלא זזות בעת שינוי בהיקפי הייצור.
ירידה דרמטית בהכנסות או אפילו איפוס שלהן, זה מתכון ברור להפסדים גדולים הרבה מעבר לרווחים הנוכחיים. שתי החברות יכולות לעבור להפסדים בפעילות בארץ. ומי עדן עלולה להיכנס לבעיה גדולה בגלל החולשה בתוצאות אירופה, המינוף הגבוה והצרה מבית - הפסקת השאיבה. אבל נסיים באופטימיות - ונקווה שתוך ימים יחזרו החברות לעבוד בקצב מלא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.