קרן המטבע מריעה למפקח

טל עבדה הוא סמנכ"ל השקעות בכלל פורקס

מחלקת המחקר של UBS פירסמה בסוף השבוע שעבר, תחזית שלילית לבנקים בישראל ומניות הבנקים הגיבו בהתאם, אבל לא כולם מסכימים עם תחזית זו.

בשבוע שעבר ביום ד' פירסמה קרן המטבע הבינלאומית תקציר דירקטוריון של הדו"ח על כלכלת ישראל ל-2008. מסמך קצר וחלבי משהו, שבעיקר סוקר את הפעולות שנעשו עד היום להתמודדות עם המשבר.

הדוח המלא והחשוב באמת פורסם יום קודם, ביום שלישי: מסמך בן 73 עמודים, באנגלית מאתגרת, שסוקר לעומק את המגזרים השונים בכלכלת ישראל, מעביר ביקורת ונותן תחזיות. לטובת הגולשים שוויתרו על קריאת הדוח המלא בחרתי להתמקד בפרק שמדבר על איתנות הבנקים, וזאת כדי לשים את דברי UBS בפרופורציה.

ציון לשבח

הדוח משווה את המגזר הבנקאי בישראל לעומת הגלובלי, ומציין לחיוב את התנהגות מניות הבנקים המקומיות, ראשית מכיוון שהן ירדו הרבה פחות מהממוצע בעולם ושנית מכיוון שלא ירדו יותר מאשר מהמניות הלא-בנקאיות בישראל, מצב שהבנקים בעולם יכולים להתקנא בו. גם אגרות החוב הבנקאיות בישראל לא נפגעו יותר מהממוצע העולמי, הן במבחן התשואה והן במבחן התנודתיות.

שוק האשראי הבין-בנקאי, שנתקל בקשיים וסבל ממחנק אשראי בארה"ב ואירופה, התנהל בישראל באופן שקול ומחושב, והצליח להתמודד בהצלחה עם מצבי הקיצון והאילוצים הגלובליים.

חוסן הבנקים נמדד באינדיקטור המכונה: "המרחק מחדלות פרעון" (Distance-to-Default), שמחושב כך: ערכם של הנכסים, לפי שוויים בשוק, בהפחתת ההתחייביות ואת התוצאה מחלקים לסיכון המגולם בנכסים.

בקרן המטבע ביצעו ניתוח כזה על המגזר הפיננסי בכלכלות רבות. חוסן הבנקים בישראל נפגע באופן דרמטי, אך הפגיעה בכלכלות האחרות היתה עמוקה יותר. גם לאחר הירידות, עומדים הבנקים בישראל בשורה אחת עם הבנקים בגרמניה ושניהם איתנים יותר מהבנקים של שבדיה ובלגיה.

הדוח ממשיך לשבח ואף מכנה את הבנקים בישראל "Safe Haven", בהשוואה למגזר הגלובלי המקביל.

מקור חוסנם של הבנקים הישראלים

הקרן זוקפת את החוסן היחסי של הבנקים בישראל, לזכות הרגולציה הקפדנית, החשיפה והגלוי שקיימת בישראל ובנוסף, להבטחה הברורה של בנק-ישראל להזרים הון לבנקים ללא הגבלה על מנת לתמוך בחוסנם.

כחלק מעיסוקי בניהול-סיכונים אני עוקב אחרי התקנות וההוראות שמפרסם אגף הפיקוח על הבנקים. בשנים אלו, עוסק האגף והמפקח בראשו בשיפור תהליכי הפיקוח ובמקביל בהשבחת השירות שהוא נותן לבנקים ולקוחותיהם. הדחיפה ליישום תקנות באזל, מבצע רחב היקף ששילובו במערכת הבנקאית נמשך שנים, מעיד על ראייה ארוכת טווח שמתרכזת ברגולציה ככזו שצריכה למנוע מראש מצבים בעייתים, ופחות מתעסקת במציאת אשמים לאחר מעשה.

הרפורמה שהתחיל יואב להמן, המפקח הקודם ב-2003 נמשכת גם בימים אלה, כשהמפקח רוני חזקיהו שמונה בסוף 2006 ומוביל את האגף מזה שנתיים דוחף קדימה את יישום תקנות באזלI. החידוש בתקנות הוא שהם מקיפות את כל הסיכונים להם חשוף הבנק, לא עוד סיכוני שוק בלבד אלה גם סיכוני אשראי, תפעול, מיחשוב, ביטוח, משפט ועוד.

יישום תקנות אלה החל לא מזמן, וכבר הוקמו צוותים לנושא בכל הבנקים והם עוסקים בניתוח הסיכונים הייחודיים לכל אחד מהבנקים. תהליך זה טומן בחובו עלויות רבות ופיתוח כלים טכנולוגיים מתאימים ולכן, כצפוי, הבנקים לא להוטים ליישם אותו.

ולמרות זאת המפקח לא מוותר וממשיך לדחוף קדימה. ולראייה, טרם הסתיים התהליך הראשוני וכבר מעדכן המפקח את התקנות על פי לקחים שהופקו מהמשבר הנוכחי.

רוני היקר, בשמי ובשם קוראי - חֲזַק וֶאֱמָץ!