דרושה אסטרטגיה כלכלית למדינה

העולם עומד על סף רנסנס טכנולוגי וישראל יכולה וצריכה להיות גורם משמעותי בהתפתחויות אלו

הכותב הוא מנכ"ל מיקרוסופט ישראל

המשבר הכלכלי העולמי והבחירות שנערכו החודש, מחדדים שוב את השאלות לגבי תפקיד המדינה והממשלה בעיצוב פני הכלכלה. המשבר מייצר ציפיות מן הממשלה, שרובן קשורות לטווח הקצר, ומסיט את הצורך בדיון ציבורי רציני סביב אסטרטגיה כלכלית לאומית ארוכת טווח. בבסיסה של האסטרטגיה מצוי היעד - היכן המדינה רוצה להיות בעוד 5 שנים, 10 שנים ויותר?

קשה להשיב על שאלה זו בסביבה הגיאופוליטית המורכבת שלנו ובעולם "השטוח" המשתנה. אני רוצה להציע הגדרה של יעד גמיש, שלפיו ישראל רוצה ליצור ולשמר יתרון תחרותי עולמי בתחומים שבהם היא בוחרת להתמקד.

שמירה על יתרון תחרותי בעולם גלובלי תאפשר לנו כמדינה לקיים כלכלה צומחת ולהשקיע בתחומים מניבי צמיחה ובמטרות לאומיות חשובות (ביטחון, רווחה).

לאחר קבלת ההחלטה על היעד יש לבחור את התחומים שבהם נרצה להתמקד, לבחור את הדרכים שבאמצעותן ניתן להשיג את היתרון, ולהחליט כיצד למדוד את ההתקדמות.

ישראל צריכה להתמקד בפיתוח ובייצוא של תעשיות ושירותים עתירי ידע וחדשנות. הכוונה למוצרים ולשירותים שבהם באים לביטוי ראשוניות, מקוריות, כושר המצאה ושילוב של דיסציפלינות מדעיות, שבאמצעותם ניתן להקדים מדינות מתחרות. תעשיות החדשנות יכולות להתקיים בעולמות תוכן שונים: תקשורת ומחשבים, רפואה, עיצוב, חקלאות גנטית, חומרים מורכבים וכדומה.

קצב ההתקדמות הטכנולוגיות הוא דרמטי. המושג מדע בדיוני איבד ממשמעותו - קשה לחשוב היום על דברים שלא יהיו קיימים בעשור הקרוב או במהלך המאה הזו. דוגמה לכך היא ההתפתחויות העצומות בטכנולוגיות המחשוב והמידע. היכולת והעוצמה של מחשב אישי היום הן פי מיליון מהמחשב האישי הראשון, שפותח לפני כ-35 שנה. קצב זה ילך ויואץ, השימושים והיישומים יתרחבו וייתנו מענה לבעיות רבות שמעסיקות אותנו בתחומים כגון: אנרגיה, חינוך ורפואה.

העולם עומד על סף רנסנס טכנולוגי וחדשני רב-ממדים, וישראל יכולה וצריכה להיות גורם משמעותי בהתפתחויות אלו. תפקידה, בהקשר זה, הוא להשקיע בהון האנושי ובתנאים הנדרשים עבורו כדי לממש את היעדים. ישנם מספר רבדים להשקעה זו, כגון:

פיתוח ותמיכה במחקר הבסיסי באוניברסיטאות ובמכוני המחקר (לדוגמה, עידוד וסבסוד הבאת חוקרים מחו"ל).

הגדלת המענקים לחברות עסקיות על בסיס השקעתן במו"פ, תוך הגדרת קריטריונים ברורים לסיוע (לדוגמה, כמות הפטנטים הנרשמים בכל שנה).

הגדרה ויישום של אסטרטגיה לאומית בחינוך, תוך מתן דגש על טיפוח מורים, מצוינות ומקצועות ליבה (שפות, מקצועות ריאליים, חשיבה יצירתית).

הקטנת חסמים ביורוקרטיים, כגון מגבלות על זרימת הון להשקעה בארץ.

הגדלת ההשקעה בתקשוב לאומי והפיכת ישראל ואזרחיה למובילים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

מדד טוב למעקב אחר ההתקדמות הוא Global Competitive Index, שבנה הפורום הכלכלי העולמי. המדד משלב נתונים לגבי 12 פרמטרים ומדרג 134 מדינות בעולם לפי יכולתן להתחרות בשווקים הבינלאומיים ולבסס את צמיחתן המהירה. ישראל מדורגת כיום במקום ה-23. בשנים האחרונות חלה ירידה בדירוג שלנו מהמקום ה-14 למקום ה-17, ול-23.

בחדשנות אנו במקום ה-6 בעולם. לעומת זאת, ביציבות מקרו-כלכלית אנו במקום ה-56, וברמת החינוך הגבוה, במקום ה-24. נתונים אלו מראים כי היכולת קיימת, אך עלינו לשפר את שאר הפרמטרים כדי להיות בין המדינות המובילות.

חברות עסקיות רבות צמחו בתקופות של משבר, וגם לישראל יש הזדמנות להגדרה ולמימוש של אסטרטגיה כלכלית לאומית, שבבסיסה טיפוח תעשיית החדשנות והפיכתנו לאחת מעשר המדינות המובילות בעולם ביכולת התחרות והצמיחה. *