"היום מחטטים לנו בשכר-הטרחה - מחר יבדקו מה אכלנו בארוחת צהריים עם לקוח ומי שילם"

פרשת וינרוט-ויטה מקפיצה את הסניגורים, שמוחים על היטפלות הפרקליטות לסוגיית שכר-הטרחה שלהם ; סניגור בכיר: "אם היו אומרים לפני חודשיים שיבואו לעו"ד ויגידו לו 'שכר-טרחה נמוך שלקחת מהווה שוחד', לא הייתי מאמין"

"היום מחטטים לנו בשכ"ט. מחר יבדקו מה אכלנו

"הניסיון לבסס חשד על גובה או על שיעור שכר-טרחה בעבודה של עורך-דין הוא מרחיק לכת וצריך מידה גדולה של ניתוק מהפרקטיקה ומהמציאות כדי לפרש התנהגות כזאת (קביעת שכר-טרחה נמוך או גבוה, א' ל'-ו') כבלתי תקינה". כך אומר ל"גלובס" עו"ד נבות תל-צור בתגובה לפרסום החשדות של פרקליטות מיסוי וכלכלה נגד עו"ד יעקב וינרוט בפרשת שוקי ויטה.

תל-צור, שמייצג את וינרוט בפרשה, אינו רוצה להתייחס לפרסומים ולחשדות בהרחבה, אך תגובתו הראשונית מייצגת איזשהו הלך רוח ותחושה שאופפים עורכי-דין רבים, ששואלים את עצמם ממתי הם הפכו ממייצגים לחשודים. "היום מחטטים לנו בשכר-הטרחה, מחר יבדקו מה אכלנו בארוחת צהריים עם הלקוח ומי שילם?", הם אומרים, על רקע החשדות נגד וינרוט.

וינרוט, מבכירי עורכי-הדין בישראל, חשוד בעבירות של מתן שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה והלבנת הון לאחר ש"סידר" לכאורה לארקדי גאידמק ולמיכאל צ'רנוי הסכמי שומה חריגים ביותר אצל פקיד השומה שוקי ויטה, ובתמורה קיבל מהם עשרות מיליוני שקלים, שהועברו לחברה בבעלותו - ולא למשרד עורכי-הדין שלו.

על-פי החשד, השירותים המשפטיים שהעניק וינרוט לוויטה (המיוצג בפרשה ע"י עו"ד אלון רון) ניתנו חלקם בלא תשלום וחלקם בתשלום מופחת, שגם הוא שולם בתנאי פירעון חריגים ולמראית עין בלבד - 20,000 שקל ב-20 תשלומים. תנאים חריגים אלו ניתנו לוויטה, כך חושדים בפרקליטות, בעד פעולותיו כפקיד השומה בקשר לקידום האינטרסים של וינרוט, אחיו ולקוחותיו.

הפרקליטות בחנה את הסכמי שכר-הטרחה בין וינרוט לארבעה לקוחות - ארקדי גאידמק, מיכאל צ'רנוי, היהלומנים דן גרטלר ויעקב ברנט - שמהם עלה כי רוב השכר היה תלוי בתוצאה. כלומר, בהצלחתו של וינרוט לשכנע את ויטה לחתום על הסכמי השומה.

"אם היו אומרים לי לפני חודשיים, שיבואו לעורך-דין ויגידו לו 'שכר-טרחה נמוך שלקחת מהווה שוחד', לא הייתי מאמין שזה קורה", אומר עו"ד גיורא אדרת, מהסנגורים הבולטים בתחום עבירות הצווארון הלבן. "זו גישה מאוד-מאוד קיצונית. כל נושא שכר-הטרחה הוא דבר שאין לו כללים קבועים מראש, אין טבלאות שמייצגות שכר-טרחה ראוי של עורכי-דין, וגם אצל אותו עורך-דין עצמו לא ניתן להשוות בין תיק אחד למשנהו.

"בשיקולי קביעת שכר-הטרחה יש אלף ואחד מרכיבים ואי אפשר לעשות השוואה בין מקרה למקרה. לכן, לומר לעורך-דין 'כאן לקחת X וכאן לקחת איקס מינוס, אז זה שוחד', נראה לי כאבסורד מאין כמוהו. זה מסוכן.

"אני לא מכיר את שאר פרטי הפרשה, אך בכל מה שקשור לבחינת שכר-הטרחה ששולם, אני שואל את עצמי לאן זה עוד עלול להתפתח. יבדקו כמה שעות ישבתי עם הקליינט? אולי אכלתי איתו צהריים ואני שילמתי? אם זה הדבר היחיד שיש לפרקליטות זה באמת מפחיד".

כדור שלג שיגיע למקומות בעייתיים

גם עו"ד דבורה חן, לשעבר מנהלת המחלקה לעניינים פליליים-ביטחוניים בפרקליטות המדינה וכיום סנגורית של אנשי צווארון לבן, חוששת מהמשמעות הרחבה שתהיה לבחינת הסכמי שכר-הטרחה. "אני מזועזעת מהמחשבה שברוח הימים האלה, "האח הגדול" יבדוק את נושא שכר-הטרחה. עד היום חשבתי לתומי שמדובר בנושא שהוא ביני לרשויות המס, ולא עלה בדעתי שעניין זה עלול להיבדק בהקשרים אחרים.

"אני רואה בבדיקה מסוג זה כדור שלג שיכול להגיע למקומות מאוד בעייתיים. היום בודקים שכר-טרחה, מחר יבדקו את אופי ומהות השירות שנתתי ללקוח, ומחרתיים את אופי הדיבור שהיה בינינו, וכן הלאה וכן הלאה. בלי להתייחס לגופו של עניין, כיוון שאיני מכירה את פרטי המקרה מעבר למה שפורסם בתקשורת, אני סבורה, כי אין מקום לבדוק את סוגיית שכר-הטרחה שלוקח עו"ד בהקשר של חקירת חשדות נגדו בתיק פלילי. נושא שכר-הטרחה הוא עניין סבוך ומורכב מהרבה מאוד ניואנסים, וזה לא מצרך בר-פיקוח כמו לחם או מרגרינה, שיש להם מחיר מחייב".

בחדרי חדרים מכנים חלק מעורכי-הדין הבכירים במשק את ההתייחסות לשכר-הטרחה כאינדיקציה לביצוע עבירה פלילית כ"שטויות במיץ עגבניות". לדבריהם, איש לא יכול להתערב להם בשיקולים לקביעת גובה שכר-הטרחה. אם מתחשק לעו"ד לייצג אדם בחינם, בין אם הלקוח הוא עשיר, עני, מפורסם או אלמוני, עו"ד לא צריך לעשות חשבון איך זה ייראה למדינה. פרו-בונו או שכר-טרחה מופקע, המדינה לא אמורה להיות צד בשיקולים אלה.

לכן, אומרים בשוק המשפטי, מבחינה ראייתית לפרקליטות יש בעיה גדולה אם היא נסמכת על שכר-הטרחה הנמוך לכאורה שקיבל וינרוט. שכר-טרחה כשלעצמו לא יכול להוות שיקול לכלום. השאלה האמיתית היא מה מסתתר, אם בכלל, מאחוריו, ואם יש להם מספיק ראיות כדי לחבר בין העובדות ולהפוך אותן לפליליות.

זילות של המקצוע

הוויכוח שיתנהל בין הפרקליטות לוינרוט, תחילה במסגרת השימוע שייערך לו, יהיה על התמונה הכוללת: האם ניתן לחבר כפאזל את כל העניינים שחיברה הפרקליטות יחד, או שבפרקליטות הוציאו דברים מהקשרם.

בינתיים, עורכי-דין מדברים על שינוי כללי באווירה וביחס לעוסקים במקצוע. עם השנים, יחד עם הכבוד האבוד של המקצוע, נעלמת מעיניהם של רבים גם התפיסה שעורכי-דין מגינים על שלטון החוק ואמונים על "הצדק" החמקמק. היחס אל עורכי-הדין "כבר לא מה שהיה פעם", אומרים עורכי-דין. בין היתר, יש תחושה ש'היד על ההדק' של רשויות האכיפה הפכה להיות קלה יותר מתמיד ככל שהדברים מתייחסים לעורכי-דין (ראו מסגרת).

"יש זילות של המקצוע, שמובילה לזילות בהתייחסות של גורמים שונים אליו", אומר עו"ד ותיק. "מדברים אל עורכי-דין בזלזול, המשטרה מרשה לעצמה יותר משהרשתה לעצמה בעבר, וגם הפרקליטות כבר לא נוהגת בעורכי-דין כבעבר". בעיני רבים, המקרה של וינרוט מייצג איזשהו שיא בהידרדרות ההתייחסות לעוסקים בו.

אדרת אינו סבור שמדובר במגמה גורפת להעמדת עורכי-הדין על המוקד, אך הוא מספק שני הסברים אפשריים לאווירת העליהום. "אנשי המשטרה והפרקליטות חושבים שהם אלה שאמונים על מציאת האמת וחשיפתה, ועבודת עורכי-הדין הרבה פעמים מקלקלת ופוגעת בעבודתם". אדרת מפנה אצבע מאשימה גם לעורכי-הדין עצמם, לפחות לאלו שסרחו. "לצערנו, ריבוי עורכי-הדין והירידה ברמתם משפיעה אף היא על האווירה. עורכי-דין הולכים לא פעם על הקו האפור וחוצים את הקווים, וזה מוריד מהמעמד שהיה למקצוע. כשהדברים האלה מתחברים יחד הם מביאים למצב שבו רואים יותר ויותר עורכי-דין חשודים או על ספסל הנאשמים".

פריצת גבולות

בתגובה לפרסומים אתמול, נמסר ממשרד וינרוט, בין היתר, "כי החשדות נגד וינרוט באו לעולם על רקע העובדה שוויטה יוצג ע"י ד"ר וינרוט, ולכן יש בהם פגיעה חסרת תקדים בסנגור עקב מילוי תפקידו, ביחסי עו"ד-לקוח ובזכותו של אדם להיות מיוצג ללא מורא וללא משוא פנים. וינרוט יעמוד על בירור מהיר ויסודי של הדברים, על מנת שהאמת תתברר כהווייתה, על כל המשתמע, כשהוא סמוך ובטוח בתוצאות הבירור".

אילו וינרוט לא היה מהפרקליטים הבולטים בתחום הצווארון הלבן, המקרה שלו, כך נדמה, לא היה זוכה להתייחסות מיוחדת ולכותרות ענק בכל העיתונים. העובדה שדווקא פרקליט הצמרת נמצא "על המוקד" ולא עורך-דין אלמוני, מאפשרת לעורכי-דין רבים להזדהות ולומר: "המדינה צריכה לדעת איפה לשים את הגבול".

לדברי עו"ד נווית נגב, ממשרד עוה"ד שינמן-נגב, המקרה של וינרוט יוצר תחושה קשה בקרב עורכי-הדין. "לומר שאנחנו מרגישים חשופים זה קצת קיצוני, אבל יש תחושה של פריצת גבולות. ברגע שבוחנים איזה שכר-טרחה שילם לקוח לעורך-דינו, ומזה עשויים לגזור מסקנות כלשהן, זה מייצר אווירה קשה וחששות, גם במקומות שהכול התנהל בהם כשורה.

"בין עורך-דין לבין ללקוח צריך להיות איזה שהוא חיץ, והמקרה הזה, ומקרים דומים שבהם נחקרו עורכי-דין, נותנים תחושה שכאילו כורכים את עורך-הדין ואת הלקוח ביחד, ולא רואים את האבחנה ביניהם. רואים בעורך-הדין המייצג כאילו הוא נמצא בצד של 'הרעים'".

נגב חושבת, כי מי שצריך לחשוש מהמדרון החלקלק שעלול להיווצר בעקבות בחינת שכר-הטרחה הוא הציבור. "הסיכונים אינם של עורכי-הדין בלבד. פריצת גבולות כזו היא בעייתית מבחינת הציבור כולו. לציבור יש אינטרס שעורכי-דין יוכלו לייצג אותו ללא מורא וללא משוא פנים, כפי שמוגדר גם בחוק לשכת עורכי הדין. יש לו עניין לקבל ייעוץ משפטי אמין, ושעורך הדין ידאג ללקוח שלו, ולא יחשוב כל הזמן איך 'לכסתח' את עצמו".