תומס פרידמן: את הכסף שנותנים ל-GM - צריך להעביר להון סיכון ולקלינטק

פרידמן מה"ניו-יורק טיימס", שנחשב לאחד מהעיתונאים המוערכים, נימק אתמול את דרישתו: "אנחנו מסבסדים את המפסידים בגלל שההלוויות שלהם יעלו יותר מלהשאירם חיים, אבל זו לא הדרך האמריקנית"

בתקופה הלא פשוטה בה היא נמצאת, זכתה אתמול תעשיית ההון סיכון וההיי-טק האמריקנית לשגריר בלתי צפוי אך משפיע בדמותו של תומס פרידמן מה"ניו-יורק טיימס", שנחשב לאחד מהעיתונאים המוערכים. במאמר יצא פרידמן כנגד הבקשה של יצרניות הרכב GM וקרייזלר לסיוע ממשלתי נוסף בהיקף של 20 מיליארד דולר, בנוסף למיליארדים שכבר קיבלו. "זה יוצר אצלי תחושה שאנחנו מסבסדים את המפסידים מסיבה אחת: בגלל שהם טוענים שההלוויות שלהם יעלו יותר מלהשאיר אותם חיים. סליחה חברים, אבל זו לא הדרך האמריקנית", כותב פרידמן: "הצלת המפסידנים היא לא הדרך שבה המדינה הזאת התעשרה, וזאת לא הדרך שתוציא אותנו מהמשבר".

פרידמן טוען ש-GM הפכה למכונת הרס עצמי, אולי הגדולה בהיסטוריה. "הגיע הזמן ש-GM וקרייזלר יכריזו על פשיטת רגל, כדי שיוכלו להתחיל שוב מהתחלה, תחת הנהלה, חזון והסכמי עבודה חדשים. הכסף היקר של הציבור צריך לזרום אל חברות הסטארט-אפ".

פרידמן מציע שאם הממשל רוצה להוציא 20 מיליארד דולר מכספי הציבור כדי ליצור מקומות עבודה, עליו לאתר 20 קרנות הון סיכון שחסר להן הון בגלל השותפים שלהן, הקרנות האוניברסיטאיות וקרנות הפנסיה. מבחינתו, עדיף שמשרד האוצר האמריקני ייתן לכל קרן כמיליארד דולר כדי לממן מיזמים: "אם הן ייכשלו, כולם הפסידו, אבל אם חלק מאותם המיזמים יהפכו למיקרוסופט או אינטל, משלמי המיסים יקבלו החזר נאה על השקעתם".

פרידמן לא חוסך שבטו: "אם אנחנו צריכים לחלק מיליארדים מכספי הציבור, זה לא יכול להיות שהכסף יושקע בעיצוב מחדש של משרדי הבנקאים, אילי נדל"ן ממונפים או בכירי תעשיית הרכב, שהשקיעו יותר בהתנגדות לשינויים בתחומי האנרגיה מאשר בחידושים עצמם".

את ההון שפרידמן רוצה לקחת מתעשיית הרכב, הוא מכוון בעיקר למימון חברות קלינטק: "אם משתמשים בכספי הציבור, בואו נשקיע אותו בדור החדש של ביוטק, אינפוטק, ננוטק וקלינטק. שם יש משרות אמיתיות עם רווח פוטנציאלי למשלמי המיסים. המוטו צריך להיות, 'תסעדו את הגוגל הבאה ולא את GM' ".

פרידמן חולק מחמאות לחבילת הסיוע של ממשל אובמה שאושרה בסנאט: "זאת הדרך הנכונה, כל הכבוד. עכשיו בואו נעשה עוד. לא מעט עסקים בתחומי האנרגיה המתחדשת, הרוח והסולאר כמעט מתו. מיזמים חדשים נעצרו בסתיו האחרון כי הם תלויים במממנים בוול-סטריט. תוכנית הסיוע יוצרת כביש עוקף וול-סטריט לחברות אנרגיה לכל פרויקט שמתחיל כעת ועד סוף 2010". לדבריו, חברות האנרגיה יכולות ליצור אלפי משרות בתחומים שונים, ממהנדסים ועד לעובדי בנייה, לטובת בניית חוות רוח למשל.

פרידמן מסכם בנחישות ובפרץ פטריוטיות, אולי מעט מוגזם: "זו הדרך שבה יש להשתמש בכספי הציבור, מימון מוגבל הממוקד לתחומים שיש בהם חידושים טכנולוגיים, עם דחיפה קטנה מהדוד סם, אנחנו לא רק נשרוד את המשבר, אלא נצא מחוזקים. אנחנו והעולם צריכים אמריקה חזקה ולא במצב הישרדותי".

הרעיון של פרידמן יפה ובעמק הסיליקון יחתמו עליו בשמחה, אבל הוא אולי היה מתאים יותר לפני עשור וחצי. הסיפור של ההון סיכון היה אז מאוד יפה, של כספים המקימים עסקים מחלומות. העניין הוא שפרידמן שכח שבשנים האחרונות מודל ההון סיכון עומד מול ביקורות המערערות על עצם קיומו בשל סיבה מרכזית אחת - הוא לא עובד.

צרו איתנו קשר *5988