מיומנו של איש היי-טק: הדבר הגדול הבא

בשבוע שעבר הסתיים בברצלונה הכנס השנתי העולמי של תחום הסלולר. שוב, כבכל שנה, אנו עומדים נפעמים מול האירוע הגרנדיוזי הזה שחשיבותו בעצם קיומו. הכנס הספיק להחליף את שמו מהשם המיתולוגי GSM3 לשם הנוכחי, אבל בבסיסו נשאר אותו אירוע ענק, ראוותני ומיוחצ"ן עד מוות. די לבקר בכנס הזה פעם אחת בשביל להבין את העוצמה והכוח העומדים מאחוריו - אולמי התצוגה הענקיים, נחילי אדם אנושיים שנעים בין הדוכנים, רעש בלתי פוסק, והתקציבים שנשפכים כמים - כן גם היום.

האגודה האחראית לארגון הכנס פרסמה מספר הודעות לעיתונות, וביניהן ההודעה המסכמת את הכנס ו"חוגגת את הצלחתו". על-פי המארגנים, נכחו השנה בכנס 47 אלף איש. את העובדה שמספר המבקרים בשנה הקודמת היה גדול בכ-8,000 לא תמצאו בשום מקום, זו אשמת המשבר העולמי. אבל אני תוהה: מה בדיוק יש לחגוג? ואיך נמדדת אותה ההצלחה שבה מתהדרים מארגני הכנס?

מבחינה סטטיסטית, הכנס מרשים. משתתפים מ-189 מדינות, 1,300 חברות מציגות, 57 אלף מ"ר של שטחי תצוגה, 14 מסיבות עיתונאים מתוכננות וגדולות ואינסוף אירועים, טקסים, תחרויות ומסיבות. כמחצית מהמשתתפים הם ברמת המנכ"לים והסמנכ"לים, ומחיר כרטיסי הכניסה נעו בין 600 ל-3,000 אירו למשתתף - וזה עוד לפני הכנסות המארגנים מדוכני התערוכות, שירותים והסעדה. מדובר באירוע של עשרות מיליוני אירו, שמפרנס את מארגני הכנס כמו גם עשרות אלפים אחרים בעיר.

אז מה בדיוק קורה שם בכנס היוקרתי הזה? עסקאות רציניות לא נחתמות שם בדרך-כלל, למרות שלפעמים יש עסקאות שנדחות כדי להודיע אותן שם. הרבה כרטיסי ביקור מחליפים ידיים, אבל בשביל זה אין צריך לנסוע עד ברצלונה. רבות מהחברות נוהגות להכריז בכנס על מוצרים חדש, שיתופי פעולה אסטרטגיים, והודעות אחרות שזוכות לסיקור מסיבי. אנשי ה-Pre Sales עמוסים לעייפה במצגות למבקרים בדוכן. אנשי השיווק מתרוצצים ומחלקים עטים מנגנים ונרתיקים מעוצבים לפלאפונים מבדים ממוחזרים לכל מי שרק יסכים למלא טופס פרטים אישיים. למבקרים העקשנים (אלו שלא רוצים למלא טופס), מובטח כי יזכו גם להיכנס להגרלה החשובה מכל, שבה הם עשויים לזכות ב-iPhone. הרוטינה המיותרת הזו ממשיכה שנה אחר שנה, ומצליחה לשמור על מומנטום וחשיבות (עצמית בעיקר) לאורך זמן.

בארטר מתנות

הדבר היחידי שכן קורה בכנסים הללו הוא מו"מ רציני ומתמשך בנושא מתנות השיווק והגימיקים המחולקים בדוכנים. למו"מ חוקים משלו והוא מתנהל לפי שיטת הבארטר. אלפי המציגים בדוכנים מסתערים זה על זה, ובאומץ לב ונחישות הם נושאים ונותנים בנושא המתנות. "תן עכבר אלחוטי בצורת חתול, וקבל נרתיק פרווה ורוד לפלאפון"; "הב לי שעון מעורר עם ויברטור בלוטות' ואביא לך עט לייזר עם לוגו של נוקיה".

בכל שנה אני ממתין לבשורה שתשנה סדרי עולם. הרי חייבת להיות תכלית לכל הגרנדיוזיות הזו. לא יכול להיות שנסענו עד לכאן כדי להתבשר שמעתה יהיה תקן אחיד למטענים של הסלולריים שלנו ושהמטענים גם יהיו ירוקים וישמרו על איכות הסביבה. לא תקן חדש להעברת וידיאו? לא טכנולוגיה חדשה להפצת תוכן? לא רשת תדרים חדשה נתמכת לוויינים? אפילו לא תקן למיקום סטנדרטי של מקשים במכשירי הקצה? הו לא, מטען ירוק - זה הדבר הגדול הבא.

הכותב הוא יזם ומנהל בתעשיית ההיי-טק