"גם כשליברמן היה יו"ר לא הרגשנו בפוליטיקה"

מוחמד קאסם, החבר הדרוזי במועצת מקרקעי ישראל, אומר שהמועצה אינה נגועה בשיקולים פוליטיים, שהדיונים לרוב מקצועיים וענייניים ושבקרוב יבוטלו החלטות מועצה רבות שהן חופפות או סותרות

מועצת מקרקעי ישראל היא הקובעת את המדיניות הקרקעית לפיה ינוהלו קרקעות המדינה, שהן 93% מסך שטח מדינת ישראל. המועצה מפקחת על פעולתו של מינהל מקרקעי ישראל, ומאשרת את תקציבו. המועצה מונה 23 חברים - 12 נציגי ממשלה, ו-11 נציגי קק"ל. שני חברים באים מהמגזר הלא יהודי - מוחמד עלי זיוד הבדואי, ומוחמד קאסם הדרוזי.

גלובס: מוחמד קאסם, מהו הרקע האישי שלך, ובמה עסקת לפני שמונית כחבר מועצה?

קאסם: "30 שנה שירתי במשמר הגבול, וכשפרשתי הקמתי סיעה עצמאית ונבחרתי למועצה המקומית בכפרי, הכפר רמה שבגליל העליון. הייתי פעיל בענייני תכנון ובנייה במועצה, הייתי חבר הנהלה במשך 6 שנים באיגוד ערים גליל מערבי, ופיתחתי קשרים טובים עם הממסד. בשנת 2002 מוניתי למועצת מקרקעי ישראל כנציג מטעם הממשלה, ומאוחר יותר גם לחבר בוועדת התקציב של המועצה".

בקרוב עומדת לקום ממשלה חדשה. עד כמה מדיניות הממשלה והפוליטיקה משפיעים על קבלת ההחלטות במועצה ועל מינוי חברים?

"ממשלה חדשה אינה ממנה נציגים חדשים. נציגי הממשלה, לרבות אנוכי, ממונים לקדנציה של 4 שנים. הדבר מאפשר לחברים לפעול על פי מצפונם, ולא כל החלטת ממשלה אכן מתקבלת במועצה - הרי ישנם גם חברי קק"ל. ההשפעה העיקרית של הממשלה היא דרך מינוי שר שיעמוד בראש המועצה - כיום זהו שר השיכון, זאב בוים, שעושה עבודה מקצועית והגונה. אפשר לומר שאנו לא מרגישים בפוליטיקה בדיוני המועצה, גם לא בתקופה שהשר אביגדור ליברמן היה יו"ר המועצה. אנו פועלים לטובת כל תושבי מדינת ישראל ללא אפליה, וממילא סדר היום נקבע על-ידי המינהל, בתאום עם היו"ר".

באיזו מידה לדעתך חברי מועצת מקרקעי ישראל מקצועיים ובקיאים בחומר שלפניהם?

"סדר היום ורשימת הנושאים לדיון מתקבלים כשבוע לפני הישיבה. במשך השבוע הזה על החברים להתכונן ולעבור על החומר - יש מי שעושים זאת, ויש מי שלא. אני חושב שמרבית החברים באים מוכנים. לרוב הדיונים מתקיימים ברמה מקצועית טובה, מתנהלים ויכוחים ענייניים והיו"ר לא יכול להכתיב את דעתו".

ישנן מאות החלטות מועצה, חלקן חופפות או סותרות. האם יש כוונה לעשות בהן סדר, אחת ולתמיד, ולבטל את המיותרות?

"בהחלט. דיברתי השבוע בעניין זה עם מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, והוא אמר שבקרוב מאוד הולכים במינהל ובמועצה לבטל את הסתירה והחפיפה. יבוטלו הרבה החלטות, אך אופן ביצוע העבודה, שהיא מורכבת למדי - במסגרת מכרז חיצוני או במסגרת פנימית - טרם נקבע, ככל הידוע לי".

מהם הנושאים כרגע שעל הפרק? האם ממתינים למינוי יו"ר חדש מהממשלה החדשה?

"המועצה מתכנסת ב-12 במארס, ואם עד אז הממשלה החדשה לא תמנה יו"ר חדש למועצה - ימשיך השר בוים בתפקידו. סדר היום טרם נקבע".

כחבר דרוזי במועצה, האם אתה חש באפליה מצד המדינה, והאם יש לך השפעה ואג'נדה בקידום ענייני המגזר?

"אני חבר במועצה מטעם הממשלה, לטובת כלל המדינה - נציג של המגזר הדרוזי, היהודי, הנוצרי והמוסלמי. יש אישים כאלה ואחרים במגזר הדרוזי שרואים בי נציג שלהם, אך אין זה כך ואני תמיד מדריך אותם לגשת קודם לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית. בנושאים שהם פרופר קשורים למגזר הדרוזי, אני ממילא מנוע מלשבת בדיון בשל ניגוד עניינים, וזה כבר קרה בעבר.

"זו בעיה ידועה שבכל הכפרים של המיעוטים חסרים שטחים לבנייה, והצפיפות גוברת. חייבים להרחיב את השטח הבנוי במגזר הלא יהודי, ובמיוחד במגזר הדרוזי. אנו במועצה מנסים לאפשר הרחבת כפרים ויישובים, בכל המגזרים, אך זה לא תלוי בנו, אלא בעיקר בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות. אני קורא מכאן לכל הגורמים בעלי ההשפעה, בממשלה ובמינהל מקרקעי ישראל, לפתור את בעיית המחסור בשטחים לבנייה בכפרים, שמעודדת בנייה בלתי חוקית בלית ברירה".

תוכל לציין נושא אחד משמעותי שקידמת אישית במועצה?

"לפני שנה היה דיון בנושא זכויות משפחות שכולות. הצעתי הצעה, לפיה יושווה מעמד המשפחות השכולות למעמד ציבור הנכים, בכל הקשור להקצאת מגרשים ללא מכרז (10% מכלל המגרשים המוקצים).

"הנושא עלה בעיקר בגלל הדרוזים, משום שאלמנות דרוזיות בישראל מתקשות למצות את זכויותיהן. ההצעה אושרה במועצה פה אחד, וכיום כל משפחה שכולה בישראל זכאית לקבל מגרש ללא מכרז, בכפוף לתקרה של 10% מכלל המגרשים המוצעים בפרויקט".