הושק המיזם הלאומי להדברה ביולוגית ע"י בזים ותנשמות

"זוהי פעם ראשונה בעולם, בה הנושא של הדברה ביולוגית מקבל חשיבות לאומית מטעם המוסדות הממשלתיים, הציבוריים והאקדמיים"

עם גידול המודעות לפגיעה הסביבתית של חומרי ההדברה בהם נעשה שימוש בשדות, חל קידום גם בפיתוח ובהרחבת השימוש בהדברה הביולוגית. החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה משיקים מיזם לאומי חדש, "הממריא" בימים אלו, עם תחילת עונת הקינון של התנשמות והבזים, הכוח החלוץ של ההדברה הביולוגית בישראל.

במסגרת הפרויקט יוצבו אלפי תיבות קינון לתנשמות ובזים בשדות חקלאיים בכל רחבי הארץ, מתוך תקווה כי יסייעו בהפחתה משמעותית של השימוש בחומרי הדברה. כך נזקי החקלאות ממזיקים מצטמצמים, האדם מרוויח מזון נקי מחומרי הדברה, הציפורים מקבלות מקום לקינון ובעלי החיים ניצלים מהרעלות.

השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות מבוצע למעלה משלושה עשורים במקומות שונים בעולם. גם בישראל הוצבו החל משנות ה-80 תיבות קינון בשדות שונים, כשקיבוץ שדה אליהו היה המוביל, בעיקר בעמק בית שאן. המחקרים מגלים כי זוג תנשמות מחסל בשנה כ-2,000 נברנים ומכרסמים שונים.

בשנת 1999, בעקבות אירוע המתה גדול של ציפורים בעמק בית שאן, שנגרם בשל שימוש בחומרי הדברה, החל פיילוט, בתמיכת משרד החקלאות, להדברת נברנים באמצעות תנשמות ובזים. ב-2008 החליטו משרדי החקלאות והגנת הסביבה, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע, להפוך את הפיילוט למיזם ארצי. על-פי החלטת השותפים, הוכנה תוכנית לפריסה ארצית של תיבות קינון לתנשמות ובזים, כאשר מדריכי החברה להגנת הטבע ומשרד החקלאות ידריכו את החקלאים בשטח לשימוש בשיטה וכן, ייערך ניטור על הפרויקט ע"י החברה להגנת הטבע ואוני' ת"א.

פרויקט חשוב זה הינו בהובלתם של שני המנכ"לים - יעל שאלתיאלי ממשרד החקלאות ושי אביטל, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.

מטרת המיזם - פיתוח רשת של אלפי תיבות קינון ברחבי הארץ, בכל השדות החקלאים, תוך שילוב תכנית של רכזים אזוריים, קמפיין הסברה לחקלאים ולתלמידים בבתי הספר באזורים החקלאיים, וכך להקטין משמעותית את השימוש והנזק מחומרי ההדברה.

בפרויקט יושקעו כמיליון שקל בשנה.

בשלוש השנים הקרובות עתיד הפרויקט להתרחב לאזורים הבאים: עמק החולה והגולן, עמק עכו, עמק בית שאן, עמק יזרעאל, גליל תחתון ועליון, השרון, נגב מערבי ומרכזי, לכיש ובקעת הירדן.

התעשייה הצבאית החליטה גם היא להירתם לפרויקט, ותורמת 500 ארגזי תחמושת משומשים, שיוסבו על ידי מובילי המיזם לארגזי קינון לבזים ותנשמות.

המיזם נחנך היום בטקס חגיגי בלשכתה של מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יעל שאלתיאלי, במשרד החקלאות בבית דגן. מובילי המיזם מטעם החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת ת"א - ד"ר יוסי לשם ודן אלון, המשמש מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, ונציג התעשייה הצבאית, הגישו ליעל שאלתיאלי ולסמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה 3 ארגזי קינון לתנשמת, לבז ולירגזי, שהותקנו מתיבות התחמושת ישנות.

לדברי ד"ר יוסי לשם, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, המשותף לחברה להגנת הטבע ולאוניברסיטת ת"א, ממובילי הפרויקט, "זוהי פעם ראשונה בעולם, בה הנושא של הדברה ביולוגית מקבל חשיבות לאומית מטעם המוסדות הממשלתיים, הציבוריים והאקדמיים. יש לציין כי הפרויקט מבוצע גם בשטחי הרשות הפלשתינית, וירדן במימון קרנות בינלאומיות".