וינוד קושלה, אחד ממשקיעי ההון סיכון המפורסמים בעולם, נחלץ להגנה על תחום הקלינטק

קושלה מתהדר בביוגרפיה שיש בה חומר לתסריט הוליוודי מנצח (ראו מסגרת): הוא נולד בניו-דלהי שבהודו למשפחה עם רקע צבאי, נסע ללימודים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וחבר בתחילת שנות ה-80 לאנדי בכטולהיים להקמת חברת Sun. בשנות ה-80 הצטרף למה שלימים הפך לאחת מקרנות ההון סיכון הבולטות בעולם, קליינר פרקינס. שם יצר לעצמו רקורד מהחלומות.

בשנת 2008, ולראשונה מאז שרשימת ה-Midas של פורבס מתפרסמת, שמו של קושלה לא דורג בין 100 אנשי ההון סיכון בעלי מגע הזהב. הוא כנראה מקווה לצוץ ברשימה הזו מחדש, הפעם עם אחד מהאקזיטים הגדולים הראשונים מתחום הקלינטק.

בראיון בלעדי ל"גלובס" לקראת השתתפותו בכנס ה-Silicom Ventures שיתקיים בחודש יוני בסן-פרנסיסקו בשיתוף "גלובס", קושלה מביע אמון ללא פשרות ביכולת של מודל ההון סיכון לסייע לחברות הקלינטק להציל את העולם: "רק מודל ההון סיכון יוכל לקדם את הרעיונות שיביאו פתרון לבעיות החמורות שאנו עומדים מולן. הוא מתאים למשימה זו לחלוטין. אין שאלה על כך".

* יש קולות שמפקפקים. שאומרים שעוד לא ראינו מסה של אקזיטים בתחום הקלינטק, ושיש לכך סיבה.

"כשהעסק גדל, לכולם יש דעה. הון סיכון הוא הדרך היחידה לגשת לתחום הקלינטק - קידום של רעיונות מהפכניים שיהפכו לחברות בעלות עסקים אמיתיים. מודל ההון סיכון הוא הגישה שהמפתח שלה הוא חדשנות בטכנולוגיה כדי להגיע לשווקים גדולים, וזה בוודאי נכון בתחום האנרגיה, שהוא שוק עצום. רק רעיונות טכנולוגיים פורצי דרך יוכלו לסייע למצוא פתרונות לבעיות הסביבה".

עד לשנת 2001 קושלה היה מעורב בהצלחות של הקרן, אך לא בגדולות שבהן - כמו ההשקעות באמזון, נטסקייפ וגוגל. הוא חתום על הבאת 11 חברות להנפקה מתוך 42 חברות שהשקיע בהן. לפי מדד התשואה על ההון שהושקע, 6 העסקאות המצליחות ביותר שחתם בקליינר פרקינס, הפכו השקעות בהיקף כולל של 314 מיליון דולר ל-15 מיליארד דולר במזומן ובמניות - פי 40, או פי 5 מסך הכסף שהושקע בכל 42 החברות גם יחד.

קושלה עזב את קליינר פרקינס והקים ב-2004 את קושלה ונצ'רס, המשקיעה מחצית מהונה בחברות קלינטק בשלבים ובתחומים שונים, החל ממיזמים בשלב הרעיון ועד חברות בוגרות. הקרן מנהלת 450 מיליון דולר, אבל זה המקסימום שמוכן קושלה לפרט בנוגע לכספים של הקרן. "אני לא נוהג להגיב על העניינים הפיננסיים של הקרן", הוא אומר.

קלינטק מכל הסוגים

הקרן שנושאת את שמו של קושלה מציעה סיוע בהון, ייעוץ אסטרטגי ועזרה בהקמת וגיבוש החברה, כאשר לצד הקלינטק היא משקיעה גם בתחומים קלאסיים, כמו אינטרנט, תקשורת ומוליכים למחצה. השקעות הקלינטק של הקרן הן בתחומים פורצי דרך, כמו ביו-פלסטיק, אנרגיה סולארית וסוללות.

שותפיו של קושלה בקרן הם דיוויד ויידן וסמיר קאול ובאופן טבעי הם קצת פחות בולטים ממי שהקרן נושאת את שמו והתחייב בעבר לתרום 100% מרווחיו מקושלה ונצ'רס - שהוא עצמו כבר מיליארדר. בימים אלו הצטרף שותף נוסף, משקיע בעל פרופיל גבוה אף הוא, פייר למונד, שהגיע מקרן סקויה. למונד בן ה-78, היה בעבר ממקימי נשונל.

קושלה משקיע במיזמים אך גם בארגונים שונים, שלא עונים על הקריטריון המוכר. הוא מאמין שחלק מהתחומים החברתיים שהוא עוסק בהם, יכולים להיות עסקים רווחיים ומשקיע בהם. חלקם הגדול קשורים למדינה בה נולד וגדל, הודו.

ברשימה זו ניתן למנות את הארגון "קליפורנים למען אנרגיה ירוקה", בית הספר ההודי לעסקים, DonorsChoose - ארגון המספק מימון לפרויקטים של מורים בהודו, מכונים לרפואה כללית בהודו והארגון גלובל הום, שמטרתו לספק דיור במחירים סבירים. בנוסף, הוא משקיע במיקרו-פייננס - מתן הלוואות קטנות ללווים שהבנקים לא יעניקו להם הלוואות.

על הפורטפוליו הטכנולוגי-קלאסי של קושלה ונצ'רס נמנות 32 חברות, בהן הסטארט-אפ הישראלי Iskoot וגם סלייד, החברה של מקס ליבצ'ן, ממקימי PayPal. בתחום הקלינטק, קושלה ונצ'רס השקיעה ב-35 חברות, כמעט בכל תחום אפשרי: יעילות שימוש בחשמל, יעילות מכנית, דלקים עתידיים, דלקי סוכר, פלסטיק, מים, רוח, כלים, גיאותרמיה וגז טבעי.

לאחרונה נודע כי קרן עובדי הפנסיה של עובדי קליפורניה, CalPERS, החליטה להקצות לקושלה 200 מיליון דולר, שיושקעו בחברות בשלבי צמיחה. בקאלפרס שוקלים להגדיל את ההקצאה ללא פחות ממיליארד דולר. קושלה ונצ'רס היא קרן עצמאית שיש לה יחסים קרובים עם קליינר פרקינס ולא פעם שתי הקרנות משקיעות במשותף בחברות.

"אין בועה בקלינטק"

בתחילת העשור הקודם הוא התפרסם כמי שהתריע על קיומה של בועה בתחום האינטרנט. לאחרונה, ועל אף המשבר, נשמעות טענות דומות לגבי הקלינטק, שבדיוק בו בחר להתמקד.

"אין בועה בקלינטק", הוא אומר, "לא נכון לטעון כך. זהו תחום צומח בשווקים עצומים. אולי יש כספים רבים שזורמים לתחומים מסוימים, אבל אלה רעיונות שייצרו מנועים או סוללות טובות יותר, או יביאו לייעול של מזגני האוויר והמקררים. זה לא באוויר, אלא אמיתי".

*ואיפה האקזיטים? למרות שההשקעות מתרחשות כבר כמה שנים, עוד לא ראינו הצלחות סוחפות של חברות קלינטק מגובות הון סיכון.

"גם בתחומים הקלאסיים של ההון סיכון לוקח 7 שנים להגיע למימוש. אנחנו עוד לא משקיעים 7 שנים בחברות קלינטק. זה יקרה. אני מאמין לחלוטין בתחום הזה".

*אתם בוחנים הזדמנויות גם בישראל?

"קושלה ונצ'רס משקיעה בטכנולוגיה חדשנית. זה הפוקוס שלנו. בישראל יש לא מעט טכנולוגיות וחברות סטארט-אפ מעניינות. יש בישראל קרקע פורייה לפיתוחים בתחומים שונים. אין לנו הקצאה לגיאוגרפיה מסוימת, והמטרה שלנו היא טכנולוגיה עם פוטנציאל לצד סיכון. אין דבר כזה יותר חברה שהיא אמריקנית, גרמנית או ישראלית. החברות חייבות להיות גלובליות אם הן רוצות לפרוץ. אנחנו לא נוטים להשקיע בחברות שפונות לשווקים המקומיים, גם אם הם גדולים, כמו הודו. כדי לאפשר לחברות להתפתח ולצמוח, הן חייבות לפנות לשווקים הבינלאומיים".

*בערך מחצית מהפורטפוליו של הקרן היא של חברות טכנולוגיה קלאסיות.

"אנחנו לא מגבילים את פעילות ההשקעות לתחומים ספציפיים, למרות שהמאמצים ממוקדים בקלינטק".

*בארבע שנות הפעילות של קושלה ונצ'רס, השקעתם ביותר מ-70 חברות. זה פורטפוליו ענק.

"אנחנו מאוד עסוקים ועובדים קשה".

על דבר אחד לא מוכן קושלה לענות: על השאלה האם קל יותר לנהל הון אישי בימי משבר - שכן, את ההון הראשוני של הקרן הוא הביא מכיסו - בהשוואה לקרנות שמנהלות כספים של שותפים מוגבלים. "אנחנו לא מגיבים בעניינים האלה", הוא אומר, אבל אפשר רק להניח שלמנהל קרן ששם את הכסף היכן שפיו מדבר, כמאמר הפתגם האמריקני, קל יותר.