חברת הכנסת הטרייה מירי רגב, לשעבר דוברת צה"ל, יוזמת את "חוק ויטה": תקופת השהייה של 3 חודשים שתינתן למפעלים בפריפריה העומדים בסכנת סגירה, כך שהבנקים ונושים אחרים לא יוכלו להביא את המפעל לכדי פירוק או כינוס נכסים בפרק הזמן הנקוב מרגע פניית הנושים לבית המשפט.
"הרי כשאתה מעמיד את הרכב שלך למכירה, אין כמעט סיכוי שתמכור אותו בתוך עשרה ימים. אז למה שהבנקים יחליטו בפרק זמן קצר מי יהיה הרוכש של המפעל? בסופו של דבר מי שנבחר על-ידי הבנקים הוא מי שקרוב לצלחת", הסבירה רגב בשיחה עם "גלובס". רגב מציעה כי בתוך "תקופת ההשהייה" ניתן יהיה למנות רק את כונס הנכסים הרשמי של המדינה (הכנ"ר) ככונס של החברה, כדי לא להשאיר את המלאכה בידיים פרטיות.
ואולם, ייתכן כי דווקא ההצעה של רגב עלולה לפגוע בעובדים במקרים מסוימים, בו העובדים הם אלה שמבקשים להביא לפירוק החברה. מקרים כאלה נפוצים כאשר המעסיק מלין את שכר העובדים, וכך הופכים העובדים לנושים לכל דבר שגם להם יש זכות לבקש פירוק או כינוס נכסים. "נכון שהמטרה שלי היא קודם כל להגן על העובדים, אבל גם במקרה כזה לא צריך לרוץ, ואני בטוחה שאם תהייה תקופת השהייה כזאת בסוף כל הצדדים ירוויחו מהעניין", היא אומרת.
רגב מזכירה הצעת חוק נוספת שהיא מגבשת, לפיה בכל גוף ציבורי או ממשלתי יש לוודא כי לפחות 10% מנושאי המשרות בגופים ובדירקטוריונים שלהם, יועסקו עובדים מהפריפריה וממה שהיא מגדירה "השכונות". על כך היא אומרת: "אני רוצה לדעת בדיוק מאיפה מגיע כל דירקטור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.