חבילת הסיוע הכלכלי של הממשל האמריקני לשם יציאה מהמשבר, שכוללת תמריצים בהיקף של כ-800 מיליארד דולר, תשפיע על תחומים רבים בארה"ב, אבל גם מחוצה לה. כך, לחוק החדש שהוביל נשיא ארה"ב, ברק אובמה, יש גם משמעות מקומית רבה שלא נלקחה עד כה בחשבון: החקיקה מהווה בשורה לכל הגורמים בישראל העוסקים בשוק האנרגיה המתחדשת - מהצד של הכסף (ההון סיכון); מהצד היזמי-טכנולוגי וגם מכיוון מסחור הטכנולוגיות. זהו שינוי דרמטי, שכן, עד כה היה השוק האמריקני קשה יחסית ליזמים מתחום האנרגיה הנקייה, בשונה, למשל, מהשוק הספרדי.
במסגרת חבילת הסיוע, תינתן ערבות ממשלתית להלוואות לטובת פרויקטים של אנרגיה ממקורות מתחדשים. עד כה, ניתן היה לקבל ערבות ממשלתית רק בנוגע להלוואות הקשורות לטכנולוגיות חדשניות, אבל היום ניתן להפעיל את הסעיף הזה בקשר לכל הטכנולוגיות המסחריות - מה שפותח פתח לחברות ישראליות ותיקות כמו אורמת וסולל, למשל. הסעיף הזה בתקציב עומד כיום על 6 מיליארד דולר, אבל לדברי עו"ד נואימי שמאייר, מנהלת המחלקה הבינלאומית במשרד מ. פירון, המתמחה בהיי-טק, התקציב יהיה ממונף כך שמשמעותו הכספית גבוהה בהרבה.
"העובדה שהערבות הזאת מובטחת על-ידי הממשלה מקלה על גופים פיננסיים ואסטרטגיים לתת הלוואות נוספות, וכך הסעיף הופך לגדול בהרבה מ-6 מיליארד דולר, עד כדי כך שבבית הלבן מתמחרים את השפעתו ב-60 מיליארד דולר", היא מציינת.
בהמשך לכך, "מוקצים מענקים לפרויקטים סולאריים ולפרויקטים מבוססי מקורות אנרגיה מתחדשים אחרים. בטרם חוקק החוק, ניתן היה לקבל זיכויי מס, אבל בתנאי שהושגו רווחים, בעוד שמענק לא מחייב להשיג רווחים. לכל סוג של אנרגיה ממקורות מתחדשים יש אחוזי מענק שונים. לדוגמה, למתקן סולארי יש מענק של עד 30% מהפרויקט שניתן לקבל ברגע שהמתקן פועל. כעת, חברה סולארית יודעת שברגע שהיא מצליחה להגיע למצב של מתקן עובד - היא תקבל ביד 30%", מבהירה שמאייר.
כמו-כן, נקבעה הארכת ה-ITC (Investment Tax Credit), תקנה הנוגעת להפחתת המס הפדרלי על השקעת ההון בפרויקטים של אנרגיה נקייה עד 2016, ולהשארתו באחוז המוגדל שלו בכל הקשור לאנרגיה סולארית, כך שבמקום 10% נשאר אחוז הפחתת המס על 30%. זה מהלך שקרה עוד קודם לכן, עוד בימיו של ג'ורג' בוש כנשיא, והחוק החדש גורם לכך שניתן לקבל את הטבת ה-ITC בנוסף לכל הטבה אחרת שמגיעה לפרויקט.
בנוסף, נקבע שיופצו אג"ח של אנרגיה שמובטחות על-ידי הממשלה, ואשר במקום לקבל בגינן ריבית, יקבלו בעלי האג"ח זיכויים ממס. החידוש הוא כפול: לפי החוק, טרם תוכנית התמרוץ, הסכום שהיה מיועד לאג"ח האלה היה 800 מיליון דולר. אך החוק הזה לא יושם עד כה, שכן לא היה מנגנון ליישומו. כעת, המשמעות הכלכלית היא תוספת של 1.8 מיליארד דולר לצד ה-800 מיליון דולר, שכן נוצר המנגנון הדרוש על מנת להפוך את החוק לישים.
"זו רפורמה של ממש", מדגישה שמאייר, "שבאה להבריא ולתת זריקת עידוד כלכלית לכל תחום האנרגיה המתחדשת - בין אם באמצעות מענקים באופן ישיר ובין אם באופן עקיף על-ידי שדרוג רשת החשמל". כלומר יש כאן ראייה מערכתית ורחבה.
לדבריה, "הכסף פונה לכל מי שעוסק בתחום האנרגיה המתחדשת, ולא רק לחברות אמריקניות. זאת החשיבות הרבה עבור חברות ישראליות. כדי שתעשיית האנרגיה ממקורות מתחדשים, מבוססת טכנולוגיה, תהפוך לכלכלית ובת-תחרות לאנרגיה הקונבנציונלית, כפי שקרה עם תעשיית אנרגיית הרוח, נדרש סיוע ממשלתי. בלי הסיוע הזה, במצב הנוכחי שבו אנשים לא ממהרים לבצע השקעות, בוודאי לא בסטארט-אפים ולא בטכנולוגיות קשות ומורכבות ליישום כמו בתחום האנרגיה הנקייה, וכשמחיר הנפט צנח ל-40 דולר לחבית, עולה שאלה קשה - איך מעודדים השקעות באנרגיה נקייה? התשובה היא שהתמיכה הממשלתית מאפשרת את זה.
"כדי שתעשיית האנרגיה ממקורות מתחדשים לא תגווע כפי שקרה בשנות ה-80, אותן השנים שלוז הישראלית גוועה, נדרשים רשת ביטחון ואופק שהחוק החדש מספק. בלי זה, עם משבר שוק האשראי והכסף שאינו נגיש היום, אפשר היה לחשוש שעתיד האנרגיה הנקייה יידחה לזמנים יותר נוחים כלכלית", אומרת שמאייר. "היום, השוק האמריקני הופך להיות משענת חשובה וחזקה. יש היום אור בקצה המנהרה, מקום שממנו התעשיות האלה יכולות להתפתח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
