ירוק הולך ומסתבך

אבל מאחורי הקלעים המשיך האוצר לקדם אותה תוך מאבק בלא מעט קשיים משפטיים, בירוקרטיים ופוליטיים. אף אחד לא היה יכול לחזות, למשל, שדווקא במועד היעד המקורי של הרפורמה, ינואר 2009, לא תהיה ממשלה ולא יהיו ועדות כנסת, שיוכלו לדון בה ולאשר אותה. גם ההכנות הטכניות ליישום המיסוי הן מורכבות מאוד, בין השאר בגלל המתכונת בה בחרה ועדת המיסוי הירוק.

כך למשל, במקום לסווג את רמת הזיהום של כלי הרכב השונים על פי רכיב אחד של זיהום האוויר - פליטת CO2 שנמדדת בגרם לקילומטר, כמו שנעשה בכל האיחוד האירופאי, בחרה הוועדה בשיטת סיווג ייחודית, שמעניקה לרכב ציון ירוק בהתאם לפליטה של חמישה רכיבי זיהום שונים, שמשוקללים יחדיו בנוסחה.

כדי להעניק ציון ירוק לכל אחד ממאות דגמי הרכב השונים, שמיובאים לישראל, היה צורך לאסוף מכל היבואנים נתונים אודות פליטת המזהמים של כלי הרכב שלהם. היבואנים פנו בבקשה לקבל מידע מפורט ומאושר רשמית מהיצרנים ואלה זקפו לעיתים קרובות גבה למשמע הבקשה המוזרה של המדינה המזרח תיכונית הקטנה.

שיטת המיסוי משתנה

אם לא די בכך, הרי שישראל, בניגוד לרוב מדינות אירופה, מכירה גם בתקינה של כלי רכב אמריקנים לצד התקינה האירופאית ושם נמדדים אותם רכיבי זיהום בתנאים שונים לחלוטין, מה שמקשה על השוואת הציון הירוק שלהם לכלי רכב אירופאים. ככל הידוע לנו תהליך איסוף המידע והשקלול עדיין לא הסתיים למרות חודשים ארוכים של איסוף וגם לאחר שיסתיים ויפורסם ברשומות לא נופתע אם יהיה מצעד מקופחים, שיערערו על הציונים ואולי אפילו ינסו להעמיד אותם למבחן משפטי.

אבל מסתבר שזו רק הבעיה הקטנה ביותר בדרך ליישום המיסוי הירוק. ועדת המיסוי הירוק המליצה להעניק את העידוד לרכישת כלי רכב נקיים יותר באמצעות שיטת קנס/פרס. כלומר כלי רכב, שהציון הירוק שלו מגדיר אותו בתור נקי יותר מהממוצע, מקבל הטבה של עד כמה אלפי שקלים במס הקניה ואילו כלי רכב מזהם יותר מהממוצע מקבל עונש של כמה אלפי שקלים. זו אינה המצאה ישראלית מקורית ובמדינות רבות, שבהן מוענקים כיום תמריצים ירוקים לרכב, נעשה שימוש במושג "BONUS", להגדרת התמריץ רכב נקי, ו-"MALUS", להגדרת העלות המוגדלת שמוטלת על רכב המוגדר כמזהם.

אבל ההגדרה קנס הדליקה נורות אדומות במשרד המשפטים בישראל.

הטענה הייתה, שקנס ניתן להטיל רק על עבריינים ולצורך העניין רכישת רכב מזהם לא מוגדרת בישראל כעבירה. מה שנראה כשינוי סמנטי קטן, אילץ את רשות המיסים לבצע רוויזיה מקיפה מאוד בסעיף הליבה של המלצות המיסוי הירוק - שהוא כאמור מנגנון הפרס/קנס.

הפיתרון שנמצא הוא מורכב, ולמרות שהתוצאה הסופית שלו אמורה להיות דומה בשורה התחתונה למקור הוא יוצר שינויים בסיסיים במיסוי על רכב בישראל. כיוון שניתן להשתמש בשיעור מס הקניה הקבוע על רכב בישראל (75% נכון להיום) כבסיס להטלת קנס על רכב מזהם, הוחלט לשנות את כל הגדרת מס הקנייה על רכב. לאחר השינוי, שיחל כנראה ביולי השנה, לא יהיה יותר מס קניה אחיד על רכב אלא מס קנייה, שמורכב משני רכיבים שונים: מס קבוע ורכיב סביבתי שמשתנה בהתאם לרמת הזיהום.

בג'יפ עם מנוע גדול, למשל, שמוגדר על פי הציון הירוק שלו כמזהם, שיעור רכיב המס המשתנה במס הקנייה יהיה גבוה יותר ולכן הוא יתייקר ביחס למחיר הנוכחי. במכונית סופר-מיני שתוגדר כירוקה, שיעור רכיב המס המשתנה יהיה נמוך יותר והיא תוזל ביחס למחירה הנוכחי.

באוצר אומרים שהשיטה תחושב כך, ששיעור המס הממוצע לא ישתנה. במילים אחרות, מס הקניה על מכוניות שהציון הירוק שלהם נטראלי (כלומר הן לא אמורות לקבל קנס ולא פרס) יישאר כפי שהוא היום.

בטווח הזה נמצאות המכוניות הנמכרות בישראל, שהן משפחתיות 1.6 ליטר מקבוצה 2, שסביב ממוצע הזיהום שלהם נבנתה מלכתחילה שיטת הציונים. לעומת זאת בכלי רכב מקבוצה 4 ואילך, שם ניתן למצוא הבדלים משמעותיים בזיהום, השפעת המס המשתנה תהיה גבוהה יותר ומס הקנייה הכולל על כלי רכב יכול להגיע אפילו ל-79% או יותר.

איך מסבירים ללקוח

אנחנו עדיין לא מכירים את המספרים הסופיים אולם אין ספק, שהשיטה עצמה תהיה לא פשוטה להפנמה ולהטמעה, במיוחד במציאות הנוכחית. אחרי שני רבעונים קשים מאוד ענף הרכב הישראלי מזכיר כיום מתאבק מותש, עם פנס גדול בעינו הימנית, ששורד עד הסיבוב העשירי רק כדי לגלות, שהשופט מחליט לשנות את חוקי המשחק.

גם רוכשי הרכב בישראל, שבחודשים האחרונים נאלצו להתמודד עם המון ספקולציות אודות כיוון התנועה של מחירי המכוניות החדשות והמשומשות, יתקשו להפנים את השיטה החדשה. אמנם מיסוי דו-רכיבי קיים מזה שנים במוצרים כמו סיגריות ואלכוהול אך ספק, אם הוא נוסה עד היום במוצר צריכה מורכב ויקר כמו רכב.

באוצר מרגיעים, וטוענים שהתוצר הסופי, שיגובש בשיתוף עם יבואני הרכב, יהיה שקוף למשתמש. כלומר הלקוחות יראו לפניהם רק את מחיר המחירון של הרכב ולידו את הפחתת המחיר לה הוא זכאי בשל היותו ירוק או את תוספת המחיר בשל היות מזהם מהממוצע. יתר על כן, הטווח הכספי של הקנס/פרס יישאר כמו בתכנון המקורי כך שהשפעתו לא תהיה יותר מאחוזים בודדים על מחירי הרכב.

אבל גם כך עוד יהיו כמה משוכות. איך למשל, תופנם תוספת/הפחתת המיסוי במנגנון קבוצות שווי השימוש, שבו כל שינוי אפילו של אלפי שקלים בודדים יכול להכניס רכב לקבוצת שווי מסוימת או להוציא אותה ממנו? ומה יקרה להפחתת המס האחרונה במסגרת הרפורמה להפחתת מס הקניה, שאמורה להיכנס לתוקף בינואר 2010? ומה יקרה אם יבואן יחליט לספוג את העלאת המס ברכב מזהם או גרוע מכך, להכניס את הבונוס לכיסו? ואיך יתייחסו היצרנים להבדלי המחירים? נקווה שהתשובות יהיו ברורות יותר מהפתרון.