כבר לא חסין אש

ההיסטוריה של ארסנל היא שחקנים כמו דייויד סימן, נייג'ל ווינטרברן, סטיב בולד, טוני אדאמס, מרטין קיאון. לא אלמוניה, סאנייה, קלישי וסילבסטרה. לארסנל אין עמוד שדרה ואין לה זהות. הפכנו לקבוצת אולסטאר לגילאי נוער. לאף אחד לא אכפת, אף אחד מהשחקנים לא יתאבד על הדשא בשביל ארסנל. ואן פרסי ופברגאס רוצים לעזוב לברצלונה, אדבאיור ניסה לעבור למילאן בקיץ. אין זהות, אין אישיות. ומי אשם בכל זה אם לא המאמן?"

על הציטוט הזה אחראי דארן לאונרד, מהכותבים הבולטים באחד מהפורומים של ארסנל. לאונרד מייצג תופעה שמתחילה לחלחל השנה באוהדי התותחנים והתקשורת באנגליה: נגמרו ימי הסגידה העיוורת לארסן ונגר.

זה לא עניין של מה בכך. הצרפתי נחשב עד היום בשיח הבריטי ל-Untouchable - גאון כדורגל שחסין לחלוטין מביקורת. את המעמד הזה הוא קנה ביושר, אחרי שבנה במו ידיו כמה מהקבוצות האדירות בהיסטוריה של ארסנל, וזכה בשלוש אליפויות. אבל ל-2009 הוא מגיע אחרי רצף של חמש שנים ללא אליפות ועונה רביעית ללא תואר כלשהו.

ככה נשמע בוז ב"אמירייטס"

השיא נרשם ביום ראשון שעבר. אחרי תיקו 0-0 ב"אמירייטס" עם פולהאם, שהיה התיקו המאופס הרביעי ברציפות של ארסנל בפרמיירליג, ירדו השחקנים לקול שריקות בוז צורמות לחדר ההלבשה. מחזה מאוד לא שגרתי במועדון בשנים האחרונות. מעבר ליכולת הרעה, האוהדים חוששים שהקבוצה תאבד את מקומה בצ'מפיונס ליג בעונה הבאה. ארסנל מדורגת כרגע במקום החמישי בפרמיירליג, רחוקה שלוש נקודות מאסטון וילה ומהמקום הרביעי שמוביל לשלב המוקדמות.

מדוע ארסנל מתקשה לכבוש שערים העונה? "הכוח ההתקפי העיקרי של ארסנל בעונה הקודמת הורכב משני שחקנים - אדבאיור ופברגאס", מסביר אלן האנסן, שחקן העבר של ליברפול ופרשן ה-BBC ו"הדיילי טלגרף". "הראשון כבש אשתקד 24 שערים בפרמיירליג, השני בישל 20. אדאביור התעסק בקיץ בעיקר במעבר למילאן שלא יצא לפועל, ולא הצליח לחזור לכושר של העונה שעברה. אז כרגע יש לו רק 8 שערי פרמיירליג. פברגאס, המנוע של הקבוצה, נפצע לתקופה ארוכה. שילוב של התנהלות לא נכונה מול שחקן אחד, וחוסר מזל עם שחקן אחר, פגע אנושות ביכולת ההתקפית של ארסנל העונה".

"ונגר מדבר כל הזמן על משחק יפה ובידור", הוסיף טוני קסקרינו בטורו האישי ב"טיימס" אחרי המשחק מול פולהאם, "אבל הקבוצה שלו לא מסוגלת לספק בידור העונה ומתקשה לכבוש שערים. מילא היא היתה מספקת תוצאות, אבל אם אין בידור ואין תוצאות, מה כולם מתפלאים שבאמירייטס שורקים בוז? הם משלמים על הכרטיסים והמנויים הכי יקרים בליגה (מחיר מינימלי למנוי - 915 ליש"ט, ש"ב), והם מקבלים בתמורה קבוצת מרכז טבלה".

"ונגר בנה קבוצה נהדרת, עם צעירים מצוינים", מסביר דני מרפי מפולהאם. "אבל אני מאמין גדול בניסיון. שחקנים מנוסים הם קריטיים בכל קבוצה, ובהרבה עמדות על המגרש לארסנל אין את הניסיון הזה".

מרפי מדבר על "דור הזהב", כפי שמכנה אותו ונגר. הילדים שלו. הגיל הממוצע של 18 השחקנים בסגל של ארסנל במשחק לפני שבועיים בשמינית הגמר מול רומא עמד על 23. זהו הגיל הממוצע הנמוך ביותר בקרב כל הסגלים שהופיעו למשחקי שמינית הגמר. מרטין הייס, שחקן העבר של ארסנל, טוען שהדרך הזאת פשוט לא עובדת. "אני מתגעגע לפירס, ויירה, ברגקאמפ. הם אף פעם לא פחדו מהיריבים שלהם. היום בארסנל יש כמה חבר'ה שעושים במכנסיים, ואולי זה לא היה קורה להם עם דמויות סמכותיות שהיו מלוות אותם על המגרש. על איזה דור זהב מדבר ונגר?".

ונגר ממשיך לבקש סבלנות וטוען שדור הזהב שלו אמור להראות תוצאות תוך כמה שנים. לפני המשחק מול רומא התפייט המנג'ר על שחקניו כשאמר: "בתחילת העונה שיחקתי בהרכב עם וולקוט, דיאבי, פברגאס, נאסרי ודנילסון - המבוגר מביניהם הוא בן 21. כשהחבר'ה האלו יהיו בני 23-24 הם ינצחו את כולם בקלות, תאמינו לי". כדי להבין למה התכוון עבר ונגר להשוואות מול היריבה הגדולה שלו: "למנצ'סטר יונייטד היה דור זהב עם גיגס, סקולס, בקהאם, האחים נוויל וניקי באט. אני מאמין שהקבוצה שלי תוכל להגיע לאותה הצלחה כמו שהם הגיעו. אם השחקנים שלי יכולים לנצח את יונייטד בגיל 20, למה שהם לא ינצחו אותם כשיהיו בני 24?"

האצטדיון שתקע אותי

אחד הדברים שעומדים לזכותו של ונגר היא העובדה שהוא מנהל מועדון כדורגל מצליח מבלי להיגרר לסכומים האסטרונומיים שנשפכים במועדונים האחרים באנגליה. ונגר, בוגר תואר שני בכלכלה באוניברסיטת שטרסבורג, הוא חלק ממערכת כמעט בודדת בעולם הכדורגל שמנסה להתנהל בהיגיון כלכלי.

למשל, ארסנל לא קיבלה תמיכה ציבורית לבניית האצטדיון החדש שלה שעלותו הגיעה ל-450 מיליון ליש"ט. היא גייסה את חברת התעופה "יונייטד אמירייטס" שתממן לה 100 מיליון ליש"ט מהעלות ב-15 השנים הקרובות בתמורה לחסות שמית; היא מנסה להרים את הפרוייקט הנדל"ני שלה על מתחם הייבורי, האצטדיון הישן שלה (ובינתיים הוא מניב לה הכנסות נמוכות מהצפוי). ובתוך כל זה, היא צריכה להחזיר ב-25 שנים 260 מיליון ליש"ט באיגרות חוב שנשענות על מכירות כרטיסים ומנויים בהנחה שאלו ימשיכו לשמר תפוסה של קרוב ל-100% ביציעים.

פרויקט האצטדיון גבה מחיר כבד מהקבוצה. למרות שארסנל היא אחת מהקבוצות המכניסות בעולם (דיווחה על הכנסות של 209 מיליון ליש"ט ב-2007/08 - מקום שישי בדירוג הקבוצות המכניסות של Deloitte), היא הוציאה בחמש העונות האחרונות 125.6 מיליון ליש"ט בלבד על רכש. סכום נמוך יותר משל יתר הגדולות, ונמוך יותר אפילו מזה של קבוצות בינוניות כמו ניוקאסל, טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי.

כך נותר ונגר עם "פירורים" לבזבז. תעיד על כך העברתו של אנדריי ארשאבין, שהסתכמה ב-14 מיליון ליש"ט. כסף קטן יחסית להעברות שרצות ביבשת, אבל עדיין הרכישה הגדולה בתולדות המועדון. אגב, מדיניות החיסכון היתה מונעת גם מהקשר הרוסי להגיע ללונדון, אבל גל הפציעות במסגרתו נפלו למשכב אדבאיור, וולקוט, פברגאס, גאלאס, קולו טורה, ואן פרסי ותומאש רוזיצקי, שכנע את ונגר לחרוג ממנהגו ולהכניס את היד לכיס.

אבל אחת מהטענות שעולות נגד ונגר היא שגם כאשר לארסנל היו משאבים בשנים קודמות, הצרפתי לא מיהר לבזבז אותם בגלל חיבתו לטיפוח שחקנים צעירים וזולים. דני פיזמן, שמחזיק בבעלות על 24.11% מהמועדון, רמז באוגוסט כי הטענות האלו נכונות בחלקן. ונגר דאג להכחיש ואמר: "אני קונה שחקנים טובים. שחקנים יקרים הם לא בהכרח שחקנים טובים, מבלי להיכנס לדוגמאות ספציפיות".

אוליבר קיי, כתב "הטיימס", ניתח את המציאות הכלכלית בארסנל באופן הבא: "כן, יש לארסנל פחות כסף לבזבז על קניות. וכן, מלבד ארשאבין שמרוויח 90 אלף ליש"ט בשבוע, השחקנים של ארסנל אכן מקופחים במשכורות לעומת שחקני פרמיירליג אחרים. אבל ונגר מסתכל לטווחים של שנים קדימה. יותר קל לו לרכוש שחקנים צעירים וזולים ולהכשיר אותם לגדולה. זו גם חלק מהפילוסופיה המקצועית שלו - הוא חושב ששחקנים שיתבגרו ביחד ייצרו קבוצת כדורגל שלמה יותר. ההווה המקצועי של ארסנל לא נפגע, מאחר שבמצב הכלכלי הנוכחי הוא לא יכול להיות טוב יותר כך או כך. הרי בכל מקרה ארסנל לא יכולה ולא תוכל לרכוש את קאקה בעתיד הקרוב".

גם השחקן הגדול ביותר בתולדות ארסנל לא מתרשם מהעונה הבינונית של התותחנים. "חמש שנים בלי אליפות? זה ודאי קשה וכואב לאוהדי ארסנל מבחינה אמוציונלית", התבטא תיירי הנרי, "ברור שהלב שלהם רוצה להוציא זעם החוצה, אבל שיבחנו את הדברים בצורה הגיונית. בעוד שנתיים-שלוש יכולה להיות להם הקבוצה הטובה בעולם".

כל העדכונים הכלכליים מהכדורגל האירופאי - בניוזלטרים והתראות הספורט של גלובס