מה שטוב לג'נרל מוטורס

הרבה עבר בוול סטריט מאז קבע יו"ר חברת המכוניות דאז את הקשר בינה לבין אמריקה

צ'רלי ווילסון היה יו"ר חברת ג'נרל מוטורס בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. באחת מהופעותיו בסנאט טבע ווילסון את המימרה המפורסמת, "מה שטוב לג'נרל מוטורס, טוב לאמריקה". באופן פרדוקסלי, הקביעה של צ'רלי ווילסון נכונה היום יותר מאי פעם.

ג'נרל מוטורס, העומדת כיום לפני פשיטת רגל, זקוקה נואשות לתוכנית רה-ארגון מקיפה, שתביא להקטנה חסרת תקדים של גודלה, למכירה או לביטול של רוב מותגיה, למהפך רדיקלי בפורטפוליו של מוצריה, לפירוק המבנה הביזנטיני שלה, ולצמצום חריף של עלויותיה, התחייבויותיה הפנסיוניות, ביטוחי הבריאות לעובדיה, וחובותיה העצומים לבנקים ולמחזיקי האג"ח שלה.

ג'נרל מוטורס היא מטפורה למצבה הכלכלי של ארה"ב. כיצד הידרדרה החברה ממעמד אייקוני של שליטה בכמעט 50% בשוק הרכב האמריקני בשנות החמישים, למצבה הנוכחי של פשיטת רגל ודאית אם הממשל לא יחלצה? בדומה לדרך שבה הידרדרה הכלכלה האמריקנית ממעמד גלובאלי של מלווה ונושה למצבה הנוכחי - של לווה חסר נשימה.

תהליך ההידרדרות של ג'נרל מוטורס ושל הכלכלה האמריקנית הוא תוצאה של מפגש בין שתי מגמות: גרף עולה בתלילות של נטילת חובות והתחייבויות מול גרף בצניחה חופשית של יכולת החזר חובות ועמידה בהתחייבויות.

במקרה של ג'נרל מוטורס, העלייה התלולה בנטילת התחייבויות ובהיקף החובות הקיפה את מכלול היריעה של פעילויות החברה: הסכמי עבודה נדיבים בלחץ מתמיד של האיגוד המקצועי של תעשיית הרכב, תוכניות פנסיה וביטוחי בריאות מפליגים לעובדים ולבני משפחותיהם, והתפשטות חסרת מעצורים של בניית אימפריית רכב, שהקיפה בשיאה 18 מותגים, הן בבעלות בלעדית והן באחזקות רוב או מיעוט.

משנות ה-90 של המאה הקודמת ועד לאחרונה, ג'נרל מוטורס חלשה במישרין על שברולט (כולל דייהו הקוריאנית), אולדסמוביל, פונטיאק, ביואיק, קדילאק, ג'י-אם-סי, סאטורן, האמר, אופל, ווקסהול, סאאב והולדן (אוסטרליה); החזיקה בנתחים מאיסוזו, סובארו, סוזוקי ומשנגחאי אוטומוטיב, ונחלצה בעור שיניה, בעלות של כ-2 מיליארד דולר מיותרים, מהרפתקת הרכישה של פיאט.

במקביל, בשני העשורים האחרונים, חלה הידרדרות נמשכת בחוסנה הפיננסי. מוצרי החברה התקשו לעמוד בסטנדרטים של איכות שהציבו המתחרים היפניים, ובראשם טויוטה והונדה. מותגי התאגיד נכשלו במאמץ לבדל את עצמם ולהציע ללקוחות ערך מוסף, והחברה מצאה את עצמה נדרשת להעניק פיתויים ותמריצים כספיים ללקוחותיה ולמפיציה, כדי לדחוף לשוק מאסה שנתית של יותר מ-5 מיליון מכוניות.

רווחיות החברה הידרדרה להפסדי עתק, כ-82 מיליארד דולר בשלוש השנים האחרונות, ומחיר המניה, שנשק בשיאה לשלוש ספרות, צנח לפחות משני דולרים כיום. אקורד הסיום היה המשבר הכלכלי של השנה האחרונה, שהנחית על החברה את גל הצונאמי המאיים להטביע אותה כליל.

הרה-ארגון המסיבי של ג'י-אם ושל הכלכלה האמריקנית חייב להתאים את גובה החובות ליכולות הפיננסיות לשרתם, הן ע"י הורדת החובות והן דרך העלאת רמת ההכנסה. היישום של שתיהן ידרוש מאמצים בסדרי גודל וזמן שהחברה האמריקנית לא התנסתה בהם מאז המשבר הכלכלי בשנות ה-30. *

הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל

צרו איתנו קשר *5988