קרן בראשות רון לאודר תשקיע כ-100 מיליון דולר בפרויקטים במשק המים בישראל

בכלל זה - יצירת 200 מיליון קוב מעוקב מים באיכות גבוהה, שיספקו מי שתייה ללמעלה ממיליון תושבים, השקיה של יותר ממיליון דונם וטיפוח ופיתוח שטחים פתוחים ; תקדם את נושא ייבוא המים מתורכיה

ראשי ארגון JNF-USA (קרן יהדות אמריקה) העידו היום לבקשתם בוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים. לטענתם, הם יכולים להיות שותפים מלאים במציאת פתרונות מעשיים למשבר משבר המים ובהובלת מדינת ישראל כמרכז עולמי טכנולוגי לפיתוח מים.

בכוונת הקרן, שהיו"ר שלה הוא רון לאודר, להשקיע בשנים הקרובות כ-100 מיליון דולר בפרויקטים במשק המים בישראל. בכלל זה - יצירת 200 מיליון קוב מעוקב מים באיכות גבוהה, שיספקו מי שתייה ללמעלה ממיליון תושבי ישראל, השקיה של יותר ממיליון דונם, וטיפוח ופיתוח שטחים פתוחים. בעשור האחרון השקיעו בפרויקטים בנושאי מים, באמצעות קק"ל ישראל, 75 מיליון דולר.

נציגי JNF-USA שהעידו היום בוועדת החקירה הממלכתית הם: ד"ר מורט מאור יו"ר קרן המים ע"ש נתן פרסונס, ראסל רובינסון מנכ"ל JNF-USA, שרון דודוביץ שליח ומנהל קרן המים, ופרופ' דן הופמן יועץ אקדמי וחבר ועדת המים.

מנהל קרן המים, שרון דוידוביץ, טען כי: "לא ניתן היום להתעלם מהמשבר הכלל-עולמי, אך ה-JNF נחוש להפוך את מדינת ישראל למרכז עולמי במים. אני לא מאמין שבמיתון העולמי יש הרבה חברות שיקפצו להשקיע במכרזי התפלה ולכן, חובה לחשוב על פתרונות נוספים כמו ייבוא מים מתורכיה ושימור המים הטבעיים". עוד אמר דודוביץ: "אין לנו עניין לחפש מי אשם במשבר המים. עשר שנים אנחנו פועלים בנושאי מים. איננו רוצים לשבת בעוד 10 שנים בעוד ועדת חקירה שתבדוק את הכשלים, אלא אנו מעוניינים לעבוד בשיתוף פעולה ליישום החזון שלנו, להוריד חסמים ולמצוא פתרונות מעשיים למשבר החמור במשק המים".

ד"ר מורט מאור וראסל רובינסון הציגו את החזון ואת הפרויקטים שנמצאים בשלבי בדיקה ע"י היועץ המיוחד שמינו לנושא, פרופ' דן הופמן. בין הפרויקטים: ייבוא המים מתורכיה ובדיקת הפרויקט של היזם הישראלי, רוני יפה, לגרור ולהוביל מים ממכליות מתורכיה, אליהן ייווספו שרוולי בד שצפים על הים. לדברי היזם, עד היום נוסה אבטיפוס שמסוגל להוביל 60 אלף קוב, ומהנדסים טוענים שניתן להוביל כך גם 300 אלף קוב.

מאור ודוידוביץ הסבירו שכדי ש-JNF-USA תקדם את פרויקט ייבוא המים מתורכיה, היא דורשת תחילה התחייבות של הממשלה לרכוש מים מתורכיה לתקופה של מספר שנים במחיר מוסכם. "כעת, כשתנאי הכלכלה העולמית השתנו ומחירי ההובלה הימית ירדו, יש צידוק לבחון שוב את הנושא. אנחנו נמצאים במגעים לשיתוף פעולה לקידום המו"מ עם יזמים מישראל שיובילו את המים, עם רשות המים, עם משרדי הממשלה ועם הממשלה התורכית".

פרויקט נוסף שהציגו ראשי ה-JNF לוועדת החקירה הוא שימור מים ובניית אגנים ירוקים, באמצעות הקמת ברֵכות מטהרות מים של ביוב ושפכים שיעמדו בתקני ועדת ענבר, סמנכ"ל משרד איכות הסביבה. בימים אלה נמצא הארגון במו"מ מתקדם מול משרד הביטחון לפיילוט להקמת מאגר כזה באחד מבסיסי צה"ל בנגב. דודוביץ אמר שהפרויקט הזה יחסוך למדינת ישראל 100 מיליון קוב מים.

לתורכים חשוב לקדם את נושא ייבוא המים

היועץ המשפטי של משרד החוץ, אהוד קינן, הדגיש בעדותו כי נושא המים נחשב לליבה של המו"מ ושל ההסכמים שנחתמו בעבר עם המדינות השכנות.

לשאלת יו"ר הוועדה, השופט [בדימוס] פרופ' דן ביין, אם בידי משרד החוץ תכנית מגירה בנושא המים עם סוריה, השיב עו"ד קינן ש"התכניות במשרד החוץ לגבי הסורים הן מסוף שנת 90', ומאז אין עדכון שלהן במשרד החוץ. עיקר ההכרעה היא מדינית. בשנים האחרונות המגעים לא היו דרך משרד החוץ".

לתורכים חשוב לקדם את הנושא מבחינה מדינית-כלכלית. קינן העיד כי כמי שטיפל משנת 2000 עד 2006 בנושא הסכמי המים עם תורכיה, "העניין המדיני-ביטחוני תמיד זכה לקדימות, ורק לאחר מכן דנו בהיבטים הכלכליים. יש הבטחות של 4 ראשי ממשלה ישראליים שחשוב לקדם את הנושא. הנושא לא קודם מכמה סיבות: עלויות, מחירי הובלה גבוהים מדי, משרד האוצר טען שההובלה מתורכיה תעלה לקופת המדינה 6.3 מיליארד שקל, בעיות טכניות של הובלת המים וכשלים פנימיים בתורכיה שקשורים להפרטת מתקן מים גדול שהקימו".