עו"ד ישראל פרי: "יצרתי עבור לקוחותיי מקור הכנסה של מאות אלפי שקלים ללא סיכון או השקעה; הם קיבלו פנסיה בחינם"

פרי ביקש דיון נוסף בפסק וגזר דינו - 10 שנות מאסר בגין הרשעתו בגניבת הפנסיה הגרמנית בהיקף 320 מיליון מארק ; "הפסדתי 350 מיליון מארק עקב פטירתם של 3,442 מלקוחותיי לפני שפרעו את הלוואתם"

"מדובר במקרה בו הורשע אדם בגניבה מלקוחותיו, כאשר אין חולק כי הוא יצר עבורם מקור הכנסה של מאות אלפי שקלים ולכולם יחד קרוב ל-4 מיליארד שקל מבלי שאותם לקוחות נדרשו להשקיע ולו אגורה שחוקה אחת, ומבלי שהם נשאו בסיכון כספי כלשהו" - כך טוען עו"ד ישראל פרי בבקשה לדיון נוסף שהגיש היום (א') לבית המשפט העליון על פסק דין העליון שאישר את הרשעתו במחוזי, אך הפחית מהעונש שהוטל עליו שנתיים של מאסר מ-12 שנים ל-10 שנות מאסר.

פרי הורשע על-ידי שופט המחוזי, זכריה כספי, באוקטובר 2007 בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בסכום של כ-150 אלף מארק וגניבה בידי מורשה בסכום של כ-320 מיליון מארק מלקוחותיו בפרשת הפנסיה הגרמנית, תיווך וביטוח ללא היתר וללא רישיון, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט.

עוד נקנס פרי בסכום של 21,750 אלף שקל, ואילו הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל גרמניה) שבראשו עמד נקנס בסכום של 2.6 מיליון שקל. פרי חויב בנוסף לשלם כ-150 אלף שקל לקבוצה של מתלוננים שהחלו את הפרשה המשפטית נגדו.

בעתירה לדיון נוסף (שאינה מתייחסת לעניין ההדחה ושיבוש הליכי משפט), טוענים פרי והארגון כי למצטרפים לתוכנית זכויות הפנסיה הגרמנית וליורשים שלהם הייתה למעשה "פנסיה בחינם". זאת, כיוון שהמימון במלואו הוענק על-ידי הארגון, כאשר את הסיכונים נטלו על עצמם פרי והארגון, ואילו הלקוחות קיבלו עסקה בטוחה, רווחית וחסרת סיכון, שאיפשרה להם לקבל פנסיה בחינם בלא שהשקיעו אגורה.

בבקשה נטען, באמצעות עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט, פרופ' מרדכי קרמניצר, ישראל וולנרמן ושירה דונביץ, כי פסק הדין בעליון מטשטש את הגבול שבין המשפט האזרחי לבין המשפט הפלילי והוא עומד בניגוד לעיקרון החוקיות. כך, למשל, נטען כי פסק הדין הביא לתוצאה אבסורדית, לפיה נקבע על יסוד אותן עובדות ונסיבות שאדם לא הפר הסכם במישור האזרחי (בפסק דין בהליך אזרחי שהתנהל בעניין), אך ביצע עבירה של גניבה בידי מורשה בדין הפלילי.

לטענת פרי, פסק הדין בעליון יצר הלכה מוקשה ומרחיבה לפיה ניתן להרשיע אדם בגניבה בידי מורשה ללא שאיש יעיד על העובדה שהעניק לו הרשאה (ממנה חרג) וניתן על-פי פרשנות ההסכם להגיע לכלל מסקנות מרשיעות.

לדברי פרי, הוא הורשע בגניבת כספים שאין מחלוקת שהוא הבעלים החוקי שלהם. עוד טוען פרי בבקשה לדיון נוסף כי הורשע על כך שתיווך בביטוח ועסק בביטוח ללא רישיון וזאת למרות שפוליסות הביטוח שהוצאו היו בבעלותו והוא היה המוטב הבלעדי שלהם.

לדבריו, נוצר מצב שלפי פסק דין בערעור הוא הוכרז כגנב, אבל הוא זה דווקא שמעניק כספים למי שלפי פסק הדין בערעור הוא הנגנב. עוד נטען כי הגנב על פי פסק הדין בעליון הוא זה שלא רואה את כספו חזרה ונושא בהפסד משמעותי, ואילו הנגנב לפי פסק הדין בערעור הוא זה שזוכה בכספים רבים מבלי שהשקיע דבר ובלי שסיכן דבר. הדברים מתייחסים לכ-3,442 לקוחות אשר נפטרו לפני שפרעו את ההלוואה, ועם מותם נמחקו יתרות החובה שלהם לחברות המלוות, כאשר אלמנתם המשיכה לקבל קיצבת שארים מלאה שהצטברה למאות אלפי שקלים.

לדבריו, בעקבות פטירתם של הלקוחות הוא הפסיד מאות אלפי שקלים, אך על-פי פסק הדין גנב מאותן לקוחות סכומים המגיעים לסכומים שאותם הרוויחו הלקוחות.

עוד טוען פרי כי פסק הדין מביא לתוצאה אבסורדית המביאה להרשעתו בפלילים בעבירות של רכוש בהעדר "קורבן של ממש" ובהיעדר פגיעה רכושית, והלכה זו מערערת את אמון הציבור בהגיונם הבסיסי של ייסורים עונשיים ובהוגנות ההליך הפלילי.