היילנד קפיטל רוצה להרחיב פעילותה בישראל: "הדבר הכי גרוע זה לייבש את השוק ולשמור על הכסף של הקרנות בבנק"

החרדות מפני נטישה המונית של קרנות ההון סיכון הזרות מהשקעות בישראל, מתבררות לפחות לעת עתה כבלתי מוצדקות. הקרנות הגדולות בארה"ב ובאירופה אולי לא מתנפלות על השוק המקומי, אך הן מגלות עניין. אחת מהן היא הקרן האירופאית Highland Capital, שהוקמה בשנת 1988 ומנהלת 2.5 מיליארד דולר ב-7 קרנות.

הקרן משקיעה הון בסטארט-אפים מהקרן השביעית שלה, בהיקף של 880 מיליון דולר. בישראל היא ביצעה עד היום השקעות מועטות בלבד - בחברות מטהקפה;Answers , שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-45 מיליון דולר; ובקוויגו, שנרכשה לפני כשנה וחצי על-ידי AOL תמורת 330 מיליון דולר. הקרן השקיעה גם בסטארט-אפ Savantis, שנסגר לאחר שהושקעו בו 17 מיליון דולר.

פרגל מולן, שותף בהיילנד, אומר בראיון בלעדי ל"גלובס", כי הקרן מבקשת להגביר את פעילותה בישראל ומבקר את הקצאת היתר לדבריו של ההשקעות בארה"ב על חשבון גיאוגרפיות אחרות, ובכללן ישראל.

מולן מתמחה בהשקעות בחברות בתחומי המסחר האלקטרוני והתוכנה. הוא היה ממקימי RSA ונצ'רס, גוף ההון סיכון של RSA Security, והוביל את פעילות ההשקעה שלו באירופה ובבוסטון, ארה"ב. לפני כן היה סגן נשיא וחבר ועדת ההשקעות ב-Cambridge Technology Partners. ב-1997 הוא הקים את Cambridge Capital, קרן שגייסה 25 מיליון דולר והחזירה 200 מיליון דולר למשקיעה.

בישראל, מולן נעזר בשירותיו של עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מייסד בזיסמן, אהרוני, גייר קפלן ושות', שמספק שירותים לחברות טכנולוגיה וקרנות הון סיכון מקומיות, בהן וריטאס, ג'מיני ופיטנגו. זיסמן מסייע להיילנד קפיטל בסריקה, מיון וסינון ההזדמנויות.

לא לסניף מקומי

מולן מספר שהגיע לראשונה לישראל במסגרת ה-Tech Tour האירופי ב-2002 והתאהב, לא פחות. עם זאת, עד היום ההשקעות של היילנד קפיטל בחברות ישראליות היו אופורטוניסטיות, ולא מרובות. "המילה 'אופורטוניסטית' היא מדויקת במקרה הזה", הוא אומר. "כשנחשפנו להזדמנויות שהיה נדמה לנו שאנחנו לא יכולים לוותר עליהן, השקענו. מאחר שלהיילנד אין נציגות בישראל והביקורים שלנו אינם תכופים, השקענו בחברות לצד משקיעים מקומיים. בדרך-כלל אנחנו מובילים השקעות בחברות, אך כדי להוביל השקעה בחברה, צריך להיות קרוב אליה פיזית, ואין לנו נוכחות פיזית בישראל.

"במטהקפה השקענו לפני כשנה וחצי במשותף עם הקרן האמריקנית של אקסל פרטנרס. בקוויגו השקענו בסבב הגיוס הראשון ולא הצטערנו. החברה בדיוק העבירה את ההנהלה לניו-יורק, שם יכולנו להיות קרובים יותר. זה גם היה החזר מעולה עבור הקרן. אנחנו לא שואפים להתחרות בקרנות המקומיות בישראל, אלא להשקיע בחברות שמגיעות לשלב שבו הן צריכות לעשות עוד קפיצת מדרגה שדורשת השקעה גדולה יותר".

מולן מציין שהשלב בחיי החברה בו הוא מבקש להשקיע, הוא גמיש. לדבריו, כל חברה יכולה להגיע לצמיחה בשלבים שונים. "כעת אנחנו רוצים לשנות את האסטרטגיה האופורטוניסטית לאסטרטגיה יותר ממוקדת ופרו-אקטיבית. אנחנו מאמינים שיש בישראל הזדמנויות מעניינות. לא נפתח משרד מקומי, אבל נגביר את הפעילות".

*תקצו סכום מסוים להשקעות בישראל?

"היילנד לא עושה הקצאות לגיאוגרפיה או לתחום מסוימים. השוק שאנחנו פועלים בו משתנה באופן מאוד דינמי והכסף צריך לזרום בכל זמן נתון בהתאם לצרכים שהשוק מכתיב. במובן מסוים, הקצאה יכולה להיות מסוכנת, כי אם היא קיימת, רוצים להכניס את הכסף לעבודה אפילו אם ההחזרים לא יהיו הכי טובים. אנחנו מעדיפים לא לכבול את הפעילות שלנו בהקצאות ומעדיפים להחליט על-פי טיב העסקה".

*האמירה הזו לא מסתדרת כל-כך עם הפעילות של הקרן בסין או ההחלטה להשקיע גם בחברות קלינטק.

"הפעילות שלנו בסין החלה עם שותף שזיהה הזדמנויות. אם נמצא הזדמנויות מעולות בעמק הסיליקון, נשקיע גם שם. זה נכון גם לגבי תחום הקלינטק. הקרן היא גלובלית ויש לנו צוותים שמחפשים את העסקאות הכי טובות".

*מה אתם מחפשים בישראל?

"בישראל יש יכולות חזקות בטכנולוגיות בסיס - בחומרה, תוכנה וניידים. אלה לא ייעלמו, לא משנה מה יקרה. בכל מקום שיש בו מסה קריטית של יכולות מעולות בטכנולוגיה, יהיו רעיונות מצוינים. יש לחברות הישראליות את הדרך למצוא פתרונות בדרכים חדשות. יש בישראל גם פתרונות טובים לעולם הקלינטק, בגלל השורשים החזקים של הטכנולוגיה והיכולת המוכחת בעבר".

במסלול ההשקעות הרגיל, מחפשים בהיילנד סטארט-אפים בשלב יותר מתקדם.

*לאילו יזמים מומלץ לפנות אליכם?

"אנחנו מחפשים חברות עם מודל עסקי מוכח, כלומר כאלו שמייצרות הכנסות משמעותיות של 5-10 מיליון דולר בשנה. הן לא צריכות בהכרח להיות רווחיות, אבל המודל הכלכלי שלהן צריך להיות מובן לחלוטין ושהצעד הבא שלהן הוא ברור. אנחנו יכולים להשקיע בחברה בין 7 ל-50 מיליון דולר".

*איך אתם נחשפים להזדמנויות בישראל?

"אנחנו זוכים להיכרות עם דילים מקרנות ישראליות, שפונות אלינו כשיש חברה שמגיעה לשלב מתקדם. פיתחנו יחסים חבריים עם הקרנות המקומיות. אני מגיע לישראל מספר פעמים בשנה ובוודאי שתדירות גבוהה יותר תתרום".

"ההחזרים הכי טובים יהיו מהשקעות עכשיו"

*איך מתמודדים אצלכם עם המשבר?

"מאחר שאיש לא יכול לצפות מתי הוא ייגמר, אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל. עדיין יש חברות ויזמים מעולים והדבר הכי גרוע זה לייבש את השוק ולשמור את הכסף בבנק. הטקטיקה הזאת גם יכולה להיות מסוכנת, כי היא תוציא אותנו מהמשחק. צריך לזכור שאלו המחזורים של הכלכלה. מצד שני, צריכים להיות זהירים. אנחנו מאמינים שכעת זאת נקודת זמן מצוינת להיכנס לחברות חדשות. מניסיון העבר, ההחזרים הכי טובים היו מהשקעות בזמני מיתון. אם נשמור על איזון, אני מאמין שנתגבר ונצא מזה. מי שבונה בתקופה הזו פורטפוליו בדרך הגיונית, ירשום בעתיד ביצועים טובים יותר".

* כולם טוענים שאין כסף - גם החברות וגם הקרנות.

מולן: "אני זוכר את השנים שאחרי הבועה. אמרנו שהתעשייה עוברת קונסולידציה ונראה פחות הון. זה אכן קרה, אך עדיין יותר מדי הון זרם לשוק הזה בשנים שאחרי-כן. בארה"ב למשל הושקעו 26 מיליארד דולר בשנת 2008. זה סכום עצום שצריך לעשות עליו תשואות. באירופה לעומת זאת הושקעו 5-6 מיליארד דולר ובישראל כ-2 מיליארד. בעיניי, בארה"ב זרם יותר מדי הון ובאירופה, כולל ישראל, אולי היה פחות מדי הון. לכן נראה בשנים הקרובות עוד התכווצות ברמת ההון המנוהל או מעבר של הון לאזורים אחרים".

*זה לא ייתן מכת מוות לתעשייה?

"אני רואה יזמים פורחים בכל מקום. אפילו במקומות שלא צופים שזה יקרה. ארה"ב הייתה היעד המועדף ב-40 השנים האחרונות בגלל הסביבה התרבותית והרגולטורית שעודדה יזמות. שאר העולם מדביק את הקצב, החלוקה של ההון אולי תשתנה, וגם זה יהיה לטובה".