דו"ח המבקר: תוספות שכר עד 250% בטכניון ובאונ' ת"א, גירעונות עד מיליארדי שקלים וניגודי עניינים במוסדות האקדמיים

אחד הגופים העיקריים שספג ביקורת מהמבקר, בעיקר על חוסר שיתוף-הפעולה שלו עם משרדו, הוא ועד ראשי האוניברסיטאות ; ובינתיים במשרד מבקר המדינה: העובדים יקבלו תוספת של 5.5% לשכר

דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על המוסדות להשכלה גבוהה שמתפרסם היום (ג') מצביע על שורה של ליקויים וחריגות מנורמות ונהלים של מינהל תקין בקרב המוסדות האקדמיים בישראל - ובראשן האוניברסיטאות. לינדנשטראוס מציין לא מעט פעמים בדו"ח כי חלק מהליקויים צוינו גם בדו"חות קודמים, אך כמעט ודבר לא השתנה.

אחד הגופים העיקריים שספג ביקורת מהמבקר, בעיקר על חוסר שיתוף-הפעולה שלו עם משרדו, הוא ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), המורכב מנשיאי האוניברסיטאות. המבקר מצא כי למרות אימוץ המלצות מ-1992 על-ידי ור"ה והממונה על השכר באוצר, לפיהן בעלי תפקידים בכירים באוניברסיטאות אינם רשאים לעסוק בפעילות מחוץ לאוניברסיטה תמורת שכר - בפועל לא כך היה הדבר. מנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן (שבהמשך כיהן כמשנה לנשיא האוניברסיטה) שימש כיו"ר ועדת המנכ"לים בוור"ה, ולמעשה קיבל תוספת של 20% לשכר החל מינואר 1995 בעבור עיסוק זה. המבקר טען כי על הממונה על השכר באוצר לבחון אם תוספת שכר זו אינה בגדר חריגת שכר.

גירעונות ומאזנים לא מסודרים

המבקר בדק גם את הדו"חות הכספיים של האוניברסיטאות ומצא כי למעט אוניברסיטת חיפה, כל שאר המוסדות אינם רושמים במאזיניהם הכספיים את כל ההתחייבויות העתידיות שלהם בגין זכויות עובדים שהצטברו במשך השנים - אלא רק מציינות זאת בביאורים לדו"חות, בניגוד לכללי חשבונאות מקובלים.

לדברי המבקר, בהתחשב בזכויות שצברו העובדים, כל האוניברסיטאות צברו גירעונות גדולים שנעים בין מאות מיליוני שקלים ועד מיליארדי שקלים למוסד. כך, בשנת הלימודים תשס"ה (2004-5) הצטבר הגירעון של כל האוניברסיטאות ל-17.9 מיליארד שקל - ולא כ-1.59 מיליארד שקל כנקוב במאזנים עצמם. המבקר האשים גם את הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) על כך שלא פיקחה מספיק על האוניברסיטאות ולא מילאה כראוי את התפקיד שהטילה עליה הממשלה למנוע גרעונות באוניברסיטאות.

חריגות שכר בת"א ובטכניון

המבקר מצא בביקורת שערך תנאי שכר חריגים בחלק מהאוניברסיטאות. כך, למשל, עובדים בכירים רבים הועסקו על-ידי אוניברסיטת תל-אביב והטכניון על-פי חוזים אישיים, והוענקו להם תוספות שכר הגבוהות בכ-250% מהשכר הבסיסי שלהם. יתרה מזאת, אוניברסיטת תל-אביב והטכניון לא העבירו חוזים אלה לאישורו של הממונה על השכר באוצר. בנוסף, נשיא הטכניון והמשנים לנשיא קיבלו תוספות שכר חריגות שאינן מקובלות לבעלי תפקידים מקבילים בשירות המדינה.

עוד עולה מהביקורת כי 6 בעלי תפקידים מינהליים בכירים באוניברסיטת בר-אילן קיבלו שכר של פרופסור מן המניין בשיא הוותק - למרות שלא נמנו על הסגל האקדמי. כמו כן, עובדי הסגל המינהלי של אוניברסיטת תל-אביב קיבלו מ-1992 תוספות שכר ("תוספת התייעלות"), ששיעורן עמד על 27.6%-54.6% מהשכר - למרות שהממונה על השכר אישר תוספות אלה רק בגובה של 21% מהשכר.

חגיגות השכר התייחסו גם לסגל האקדמי בכלל האוניברסיטאות, שם קיבלו כ-85% מהם תוספות שכר המוגדרות כ"מענק אקדמי" בשנת הלימודים תשס"ה, אף שהשיעור המוסכם היה כ-70%. בנובמבר 2006 העריכה הות"ת כי העלות הכוללת של החריגה היתה כ-50 מיליון שקל. ות"ת גם העריכה כי העלות הכוללת של זחילת השכר החריגה של הסגל המינהלי באוניברסיטאות התסכמה ב-1997-2006 ב-258 מיליון שקל, עלייה של כ-56%.

לטענת המבקר, גם כאן ור"ה ניסה להערים קשיים על עריכת ביקורת ופיקוח בנושא תנאי השכר בטענה לחופש אקדמי. לדברי לינדנשטראוס, "ור"ה וראשי האוניברסיטאות עשו במשך שנים רבות, ועודם עושים, כל שביכולתם כדי למנוע מהממונה על השכר לקיים על האוניברסיטאות פיקוח אמיתי ויעיל". במקביל, מותח המבקר ביקורת גם על הממונה וגם על הוות"ת על כך שלא הטילו סנקציות תקציביות על האוניברסיטאות בנושא חריגות השכר ובכלל.

גרעונות אקטואריים עצומים

מדו"ח המבקר עולה עוד כי היקף ההתחייבויות האקטוארית של 4 אוניברסיטאות (העברית, תל-אביב, חיפה והטכניון), שבהן נהוגה פנסיה תקציבית, גדל ב-9%-154% מספטמבר 1997 ועד לספטמבר 2006. היגרעון האקטוארי גדל ב-9%-1,806% במחירי ספטמבר 2006. האוניברסיטה העברית מובילה בהיקפי הגירעונות האקטואריים עם 9.2 מיליארד שקל, שהם מלוא התחייבותה האקטוארית. על-פי דו"חות אקטואריים שהוכנו עבור האוניברסיטאות בסוף 2005, תשלומי הפנסיה השנתית של האוניברסיטה העברית צפויים להגיע עד 2023 ל-496 מיליון שקל - גידול של כ-54% לעומת שנת 2005. גם במוסדות האחרים מדוברים בתשלומים של מאות מיליוני שקלים.

הקרן לקשרי מדע בינלאומיים

המבקר טען כי בכ-50 שנות קיומה של הקרן לקשרי מדע בנלאומיים התרחקו השימושים הנעשים בהקצבותיה מיעדיה המקוריים (השתלמות מדעית של חברי סגל אקדמי, העלאת רמת המחקר וקידום קשרי מדע בינלאומיים), ונוצרו עיוותים שונים בהפעלתה. כך, למשל, מצא המבקר כי בבר-אילן מקצה האוניברסיטה כספים לקרן גם עבור עובדים מינהליים בכירים, כמו מנכ"ל האוניברסיטה והמשנה למנכ"ל לענייני כספים, למרות שהקרן נועדה לצורכי השתלמות ומחקר אקדמי.

עוד מצא המבקר כי חברי הסגל כמעט ואינם מציינים את סיבות נסיעותיהם לחו"ל במסגרת הקרן, ואף לא מציינים את התועלת שהם והמוסדות עצמם מפיקים מהנסיעות. רוב האוניברסיטאות גם ממשיכות להפריש כספים לקרן עבור גמלאיהן, מבלי לבדוק אם הם ממשיכים בפעילות אקדמית.

ניגוד עניינים במכללת צפת

המבקר מצא מספר ניגודי עניינים אפשריים במכללת צפת, לפיהם 5 קרובי משפחה קשורים למכללה בקשרים שונים של העסקה, כהונה ומתן שירותים - כשחלקם אף אמורים לפקח על קרוביהם. בנוסף, נמצא ניגודי עניינים בין חברי המל"ג לעובדים במכללה. יו"ר הוות"ת, פרופ' שלמה גרוסמן, השתתף בישיבות הנוגעות למכללת צפת בתקופה שבנו שימש כמרצה מן החוץ במכללה; נשיא המכללה לשעבר, פרופ' ברוך נבו, שימש אחרי סיום תפקידו כיועץ בתשלום למכללה ובאותה עת היה חבר המל"ג; עו"ד אריה הרמלין כיהן במל"ג כנציג ציבור בעת שהיה חבר האסיפה הכללית של המכללה.

חובת מכרזים

המבקר מותח ביקורת על משרדי האוצר והחינוך וכן על ות"ת וור"ה על כך שלקח להם 6 שנים, מאז המליץ משרד המבקר ליזום חקיקה כדי להחיל על המוסדות להשכלה גבוהה את חוק חובת המכרזים, ועד שהושלם הליך החקיקה שייכנס לתוקף במאי הקרוב. המבקר רואה עיכוב זה כחמור במיוחד נוכח הגירעונות הכבדים שצברו חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה.

תגובת הוות"ת: "אין לנו אפשרות לאכוף את תנאי השכר, מכיוון שהממונה לא מעביר לנו סמכויות".

בוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מסרו בתגובה לטענות המבקר, כי נעשים ניסיונות להתחמק מביקורת ומפיקוח של הממונה על השכר במשרד האוצר, וכי "הוות"ת רואה בממונה על השכר כגוף הקובע והסמכות הבלעדית האחראית לאכיפה של כל חריגה בנוגע לתנאי השכר במוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה בישראל. ות"ת תמשיך לפעול, כפי שהיא נוהגת כיום, בשיתוף-פעולה עם הממונה". עם זאת, מציינים בוות"ת כי אין להם "כל אפשרות לבצע אכיפה על תנאי השכר, מכיוון שהממונה לא מעביר לידיהם מסמכויותיו הקבועות בחוק יסודות התקציב".

בנוגע לניגודי העניינים שנמצאו במכללת צפת ובכלל אומרים בוות"ת כי חוק המל"ג קובע שלפחות שני שלישים מחברי המועצה יהיו בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה, ומטבע הדברים החברים במל"ג עלולים להימצא במצב שבו קיים ניגוד עניינים.

לגבי יו"ר הוות"ת, פרופ' שלמה גרוסמן, שבנו הועסק כמרצה במכללת צפת ולמרות זאת השתתף היו"ר בישיבות הנוגעות למוסד זה, נמסר כי העניין נבדק כבר משפטית, ולאור אופן העסקת בנו של פרופ' גרוסמן כמרצה מן החוץ ולאור היקף משרתו - לא היה חשש סביר לניגוד עניינים כפי שנטען בדו"ח.