לשקר יש רגליים

הגיעה העת לשנות את מדיניות בתי המשפט ולהעמיד לדין מוסרי עדות שקר

3 שנות מאסר - זה העונש שנגזר באוסטרליה על שופט שקיבל דו"ח של 70 דולר בגין נהיגה במהירות מופרזת, ושיקר כשטען שברכב נהגה ידידתו. במקום לשלם את סכום הדו"ח הסתבך השופט בשקר שהתגלה בבדיקת מצלמות המהירות. השופט הורשע במסירת עדות שקר ובשיבוש הליכי משפט.

בישראל אפשר להניח שמקרה כזה היה מסתיים בחיובו של השופט לשלם את הקנס המקורי ובלחץ ציבורי שיחייבו להתפטר מכס השיפוט, נוכח עדות השקר. סביר להניח שהשופט לא היה עומד לדין בגין מסירת עדות שקר. הנטייה אצלנו היא להתייחס בסלחנות למי שמעיד עדות שקר, גם כשברור שגרסתו כוזבת. מדיניות היועץ המשפטי לממשלה, שאושרה בבג"ץ בפרשת דרעי, היא להעמיד לדין רק עד תביעה מרכזי שמסר עדות שקר באשר לעצם ביצוע עבירה.

לפי פסיקת העליון (הלכת רויטמן), הנפגע אף אינו יכול להגיש תביעה נזיקית נגד מוסר עדות השקר, משום שעדות שקר אינה אחת העוולות המנויות בפקודת הנזיקין.

למי שרוצה להבין את גודל האבסורד מומלץ לדבר למשל עם חיים יאנוס, שהיה מזכיר מועצת הפועלים בטבריה. יאנוס זוכה זיכוי מוחלט (דבר נדיר במחוזותינו) מאשמת ביצוע מעשים מגונים ב-3 נשים, אחרי שנקבע כי "המתלוננות אכן חברו יחדיו על מנת לפעול להדחתו, לאחר שסברו כי הוא עומד מאחורי פיטוריהן", וכי כולן העידו עדויות שקר. כמובן שהמתלוננות לא הועמדו לדין בגין מסירת עדות שקר. אבל חמור מכך, העליון סירב לחשוף את שמותיהן, בנימוק שהדבר ירתיע מתלוננות פוטנציאליות מלהתלונן.

כידוע, עדות שקר היא עבירה פלילית שהמחוקק התייחס אליה בחומרה וקבע לה עונש מירבי של 7 שנות מאסר, כמו לעבירות שוחד ומעשה מגונה. בכלל, בחלק לא מבוטל מהתביעות האזרחיות בהן קיימת מחלוקת עובדתית, (לפחות) אחד מבעלי הדין מתגלה בסוף ההליך כמי שמסר ביודעין גרסה שקרית. למרות זאת, נדירים מאוד המקרים שבהם הועמדו לדין תובע/נתבע או עד בגין עדות שקר שמסרו במשפט.

ייתכן שהגיעה השעה לשנות את המדיניות, או יותר נכון להתחיל להקפיד ביישומה, כך שבמקרים בהם בית המשפט קובע פוזיטיבית שעד או בעל דין מסר גרסה כוזבת (להבדיל ממקרה בו הועדפה גרסת בעל דין על פני רעהו, אך אין תמיכה ראייתית לכך שהיתה שקרית), הוא יועמד לדין. המדיניות הנוכחית משדרת חוסר אמון בנכונות קביעותיהם של בתי המשפט. שינויה ירתיע מתדיינים מלשקר, משום שיעמדו במצב שבו יש להם מה להפסיד.

לא לפרוטוקול

פרקליט המדינה, משה לדור, חתם בעצמו על כתב האישום נגד נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, נוכח החשיבות הציבורית והמשפטית של התיק. לדור צפוי להשתתף בטיפול בתיק, ואף להופיע כנראה ב-2-3 הדיונים המרכזיים שבו. בתקופת ערן שנדר זה לא היה קורה, אבל לדור שונה. ראשית, הוא אוהב לנהל דברים בעצמו. שנית, הוא ליטיגטור בנשמתו ויצר ההופעה בבית משפט עדיין בוער בו.