חברי הבורסה חושבים שהתקנות למניעת ניגוד עניינים בגופים המוסדיים הן "תקלה חמורה"

במכתב טוענים חברי האיגוד - בראשו עומדים ענת פרומקיס ואלעד בנבג'י - כי התקנות הן "תקלה חמורה שיצאה מלפני ועדת הכספים" וכי הן "הונעו מאינטרס פרטני וצר של אחד הגופים המושפעים מההחלטה". האיגוד מיוצג על ידי עו"ד אמיר שרף, ממשרד עו"ד תדמור.

חברי הבורסה טוענים עוד כי התהליך בו התקבלה ההחלטה, במהלך דיון בוועדת הכספים שנערך בתחילת פברואר השנה, אינו תקין שכן "נוסח התקנות לא פורסם טרם הדיון, לא התקיים הליך ציבורי של דיון בו וכן לא ניתנה לגופים הנפגעים ממנו, אפשרות להביע דעתם בעניין".

האיסור יחזק את הבנקים

יחד עם זאת, טענות חברי הבורסה לא מתמצות רק באופיו הטכני של ההליך שבמסגרתו התקבלו התקנות. לטענתם, המשקיעים המוסדיים ממילא מבצעים את חלק הארי של פעילות הברוקראז' שלהם באמצעות גופים שאינם קשורים אליהם, ולכן אין מקום לקבוע הגבלות המתייחסות לנתח פעילות כה קטן.

בנוסף, לטענתם, האיסור הגורף גורם לחיזוקם של הבנקים בפעילות הברוקראז', אחרי שוועדת בכר כבר גרמה להם להקטין את פעילותם בתחום, וכיום הם כבר אינם מפעילים מחלקות מחקר ושרותי אנליזה נלווים, כדוגמת אלה הקיימים כיום בבתי ההשקעות.

בתחילתו של הדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת עמדה על הפרק ההצעה לפיה הגופים המוסדיים יוכלו לקבל שירותי ברוקראז' בתוך הבית, רק עד 20% מסך פעילות הברוקראז' שלהם. סגן הממונה על שוק ההון באוצר, אריק פרץ, התייחס לכך בדיון ואמר כי "יכולה להיות פעילות באשכול חברות, שאובייקטיבית, חברת הברוקראז' שם היא הכי טובה בשוק. אם אני חלק מאותה קבוצה, אני אמור לא להשתמש בחברה הזאת ולמעשה אני ניזוק. לכן קבענו מגבלה של 20%".

יחד עם זאת, מפרוטוקול הדיון עולה עוד כי פרץ ציין כי "אם ועדת הכספים סבורה שגם את ה-20% האלה ניתן להוריד, אז אנחנו לא נתעקש, למרות שבהחלט יכולה להיות פעילות מסוימת שהיא טובה אובייקטיבית בתוך הבית".

התקנות למניעת ניגוד עניינים בשוק ההון הוגשו על ידי ענתבי והן נוגעות לניגוד העניינים שעלול להתעורר בגופים מוסדיים, שמצד אחד מנהלים את כספי העמיתים, ומצד שני משמשים גם כחתמים או כנותני שירותי ברוקראז'. הגופים הללו מרוויחים מעמלות על כל פעולה שהם מבצעים, בעוד שמי שמשלם את העמלות הם אותם לקוחות שאת כספם הם מנהלים.

את התקנות יזם ענתבי לפני כשנתיים, והן הוגשו באוגוסט אשתקד, אולם, כאמור, רק לפני כחודש וחצי, בסמוך למועד הבחירות, הן הגיעו לדיון בוועדת הכספים. עובדה זאת גרמה לגופים המוסדיים לחוש כי התקנות עברו במעין מחטף, כשמי שדחף לכך היו גופים בעלי עניין, כגון חברות חיתום שאינן קשורות לחברות ביטוח או בתי השקעות.