החממות מארגנות תוכנית סיוע לסטארט-אפים בשלבי הביניים - עכשיו מחכים לאור ירוק מהממשלה

השלב הבא: פנייה לארגון קרנות ההון סיכון, כדי שיסייע ; עיקרי התוכנית: הרחבת האופציה לשנה שלישית בחממה, הגדלת הקצאת המדען לחממות והרחבת חלקו בהשקעות מ-50% ל-70%

משבר הכלכלי העולמי מכה בכולם, אבל נראה שיש כאלה שנפגעים יותר מאחרים. בהיי-טק הישראלי, אלה החברות שנמצאות בשלבים המוקדמים.

אלו הן חברות שהוקמו לפני שנה וחצי או פחות, שכבר גייסו הון ראשוני מצומצם מאנג'לים, משקיעים פרטיים או מחממות, ועכשיו הגיעו למצב שבו הן צריכות לגייס הון נוסף במטרה להשיק מוצרים לשוק ולהתחיל למכור.

לעתים, מוצאים בקבוצת הנפגעות הללו אפילו חברות שהחלו במכירות ראשוניות וכעת צריכות לקפוץ מדרגה, בעיקר באמצעות משאבים לקידום השיווק והמכירות.

החברות הללו, בשלבי גיוס ראשון ושני (A ו-B), תקועות עמוק בבוץ. אלו, שהכי מתקשות לגייס הון כרגע, הן גם העתיד של התעשייה המקומית. או במילים אחרות, הן החברות שחלקן עשויות להיות ה"כוכבות" בעוד שנתיים-שלוש.

פורום מנהלי החממות, שמגדלים מיזמים והופכים אותם לחברות צעירות שיוצאות לשוק, מכיר את הבעיה הזו היטב. לאחרונה הפורום מנסה לגבש תוכנית שאמורה להקל על מצוקת החברות בשלבי הביניים.

הסדרה רב-שנתית

למרות שהיוזמה היא של פורום החממות, היא נוגעת גם לחברות שאינן בוגרות חממה, ותלויה באופן משמעותי גם בממשלה ובמשרד האוצר, שכן היא כוללת בין השאר תוספת לתקציב המדען הראשי, גם אם זו אינה גדולה מאוד.

ליאור שחורי, מנכ"ל חממת אינסנטיב, ועידן טמיר, מנכ"ל חממת רד-ביומד, הם המובילים את היוזמה החדשה. יש מי שמתכווץ אוטומטית כשמזכירים סיוע מדינה לסטארט-אפים. אבל, לשם ההשוואה, העלות מבחינת המדינה של התוספות לקצבאות הילדים צפויה להגיע ל-1.5 מיליארד שקל. בחממות, לעומת זאת, מדובר בסכומים צנועים בהרבה: תוספת של 25 מיליון שקל לתקציב החממות השנתי מהמדען הראשי, שמסתכם היום ב-175 מיליון שקל, והגדלת חלקו של המדען בהשקעות המשותפות לו ולגורם אחר.

היוזמה בהובלת שחורי וטמיר מבקשת לסייע לחברות בשלבי הביניים, אך גם להסדיר באופן קבוע יותר את תקציבי החממות במסגרת מנהלת החממות במדען הראשי של משרד התמ"ת.

לדברי טמיר, "אנחנו מדברים על בניית תקציב החממות באופן רב-שנתי. צריך את זה, כדי שלא ניאלץ בכל שנה לעמול על שריון תקציב החממות. הרעיונות הם במצב של דיון ראשוני, אך ברור שיש פה צורך בוער למימון חברות שכבר גייסו הון ראשוני ועכשיו צריכות לצאת לגיוסים נוספים".

*מה עוד כוללת היוזמה?

שחורי: "אנו מדברים על הגדלת התמיכה בחברות סטארט-אפ במסגרת המדען הראשי. כלומר, אם עד היום חברות זכו לתמיכה של עד 50% מההון שגייסו, וכמעט אף חברה לא מגיעה בזמן האחרון לשיעור התמיכה הזה, נשאף להגדיל אותה ל-70%. כל חברה תוכל להשתמש בתוכנית זו רק פעם אחת, ואחרי התמיכה המוגדלת תחזור למסלול הרגיל. בנוסף, נרצה להכליל ביוזמה גם אלמנטים שעד היום לא נכללו בחישוב לתמיכה".

*על אילו אלמנטים אתם מדברים?

"המדען תומך בשלבי הבדיקה של ההיתכנות הטכנולוגית, אך גם השלבים הבאים, של רישום הפטנטים וההגעה אל השוק, הם משמעותיים. המטרה של היוזמה החדשה היא לאפשר לחברות להוכיח את עצמן בזמנים הקשים הללו ולזכות לתמיכה גם בשלבים של רישום פטנטים ומאמצי השיווק. אלה השלבים המכריעים בחייהן של החברות בשלבי הביניים. אני מדבר על חברות שכבר הוכיחו את הרעיון שלהן, התקדמו יפה וצריכות סוג של 'תוכנית אמצע'".

התוכנית מיועדת גם לחברות שמעולם לא השתייכו לחממות. לדברי שחורי "אנחנו מדברים על הקצבה של בין חצי מיליון למיליון שקל לחברה, והמדינה תכיר בהוצאות החברה כאילו היא חברת חממה. במסלול הרגיל החברות לא זוכות להכרה הזו".

עבור החממות, קיים כיום מסלול, המכונה "שנה ג'", המיועד לחברות שסיימו את השנתיים בחממה, אך יכולות לזכות לתמיכה נוספת. כל חממה רשאית לבחור חברה אחת שתהיה בתמיכה בשיעור של עד 50% מתקציבה ועד ל-600 אלף שקל, אך היא מוגבלת רק לחברות חממה ורק לחברה אחת מכל מחזור. שחורי וטמיר רוצים להרחיב את "שנה ג'" לחברות חממה נוספות וגם לחברות שאינן מהחממות.

לדברי טמיר, "'תוכנית שנה ג'' תסייע במיוחד לחברות בתחומי מדעי החיים, שאנו צופים שהן עומדות להיפגע בצורה הרבה יותר משמעותית מחברות בתחומים אחרים, מהסיבה הברורה שאין הרבה הון בשוק הזה. עוד שנה בחממה יכולה להביא לשינוי גדול עבור חברות רבות, בעיקר בתחום הפיתוח העסקי. אנחנו מאמינים שאם נוכל לשפר מעט את מצבן של החברות, יהיה להן קל יותר לגייס הון בעתיד".

*איך תיישמו את התוכנית?

"בשלב ראשון נרצה להציג את היוזמה בפני איגוד קרנות ההון סיכון, ה-IVA (שפורום החממות הוא חלק ממנו - ב.פ), כדי לצאת ביחד למסע להשגת ההון. אז נבדוק לאן נושבת הרוח ונחליט איך מתחילים להריץ את זה".

צרו איתנו קשר *5988