בית המשפט המחוזי בחיפה חייב את עו"ד מרדכי רונן לפצות ב-18 אלף שקל בני-זוג שרכשו דירה מחברת הבנייה שאותה ייצג, ושבמשך 35 שנה הוא נמנע מלרשום את הדירה על שמם, משום שלטענתו לא שילמו לו את שכר-הטרחה.
בשנת 1973 קנו התובעים דירה בקריית-אתא מחברת חיים ארבספלד חברה לבינוי ולפיתוח, תמורת 1,155 לירות. בהסכם המכר התחייבה החברה לפעול לרישום החלקות עליהן נבנה בניין המגורים כבית משותף ואת הדירה כיחידה נפרדת בבית המשותף, וכן לפעול לרישום הדירה על-שם התובעים. כן נאמר בהסכם כי עו"ד רונן הוא שיטפל בכך בשם הצדדים.
רונן קיבל מהרוכשים 300 לירות שכר-טרחה, והוסכם כי את יתרת השכר (855 לירות) יקבל עם רישום הדירה. אלא שמספר שנים לאחר רכישת הדירות בבניין, נודעו לדייריו מספר עובדות מהותיות שלא גולו בהסכמי המכר. ראשית, התברר כי המקרקעין אינם רשומים על שם החברה. שנית, התברר כי על אחת משתי החלקות עליהן הוקם הבניין רשומים עיקול וצו הריסה, ואילו על החלקה השנייה רובצים שיעבוד ומשכנתא.
עובדות אלה ואחרות וכן הליך פרצלציה שנמשך זמן רב עיכבו את רישום הבניין כבית משותף. רק בשנת 1998 רשם עו"ד רונן את הבניין כבית משותף, אך גם אז נמנע מלרשום את הדירה על-שם התובעים בטאבו, בטענה כי הוא זכאי לתוספת שכר-טרחה בסך 400 דולר בגין פעולה זו.
משנת 2004 החלו התכתבויות בין הצדדים, אך רונן נותר בשלו. המחלוקת נגעה הן לזכאותו ל-400 דולר נוספים והן לסכום המשוערך של 855 הלירות (12 אלף שקל כטענת רונן, או 3,500 שקל כטענת הקונים).
"אין ספק כי הנתבע הפר את הסכם המכר וכן התרשל באי-רישום הדירה על-שם התובעים במשך כ-35 שנה", קבעה השופטת יעל וילנר. "כן שוכנעתי כי הנתבע חרג מכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין ומסטנדרט ההתנהגות הנדרש מעורך דין".
וילנר הוסיפה כי טענת רונן שהסכם המכר אינו מחייב אותו, משום שהוא אינו צד לו, היא היתממות - משום שהוא כבר קיבל כספים על החשבון מכוח ההסכם. כן קבעה כי 855 הלירות שווים כיום 9,580 שקל, ולכן דרישתו לסכום גבוה יותר מהווה הפרה של הסכם המכר. עוד נקבע כי רונן לא הוכיח כי בישיבת ועד הבית של אותו בניין סוכם כי יקבל 400 דולר נוספים.
וילנר ציינה כי הימנעות רונן מביצוע הרישום בשל חוב שכר-טרחה "חייבה אותו להודיע לתובעים על הפסקת הייצוג, במקום לנקוט ב'שב ואל תעשה'", וזאת כדי שיוכלו לפנות לעורך דין אחר.
"שיהוי של עשרות שנים ברישום הדירה - תוך דרישת סכומי כסף שאינם חלק משכר-הטרחה המוסכם, כתנאי להמשך הטיפול ברישום הדירה ותוך התעלמות מפניות חוזרות ונשנות מצד התובעים - מהווה הפרת הסכם המכר; התרשלות; הפרת כללי האתיקה; והפרת חובת הנאמנות", סיכמה.
מאחר שהתובעים לא הוכיחו כל נזק שנגרם להם, נפסקו להם רק 18 אלף שקל בגין עוגמת-נפש. כן חוייב רונן בשכר-טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל, ממנו יקוזז שכר-הטרחה המגיע לו. (ת.א. 828/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
