תשלובת מילואות תשקיע במפעל שלה, מילועוף, 40 מיליון שקל. כך נודע ל"גלובס". מילועוף הוא מפעל עיבוד העוף (המשחתה) הגדול בסוגו בארץ, המעבד 47 אלף טון פטמים בשנה ומגלגל מחזור של 550 מיליון שקל, כשכל המכירות הן לשוק המקומי. ההשקעה נעשית לטובת שידרוג מערכות במפעל שתאפשר להגדיל את כושר הייצור לכ-55 אלף טון בשנה ולגלגל מחזור שמוערך ב-700 מיליון שקל.
המפעל מעסיק 500 עובדים, מיעוטם חברי קיבוץ. הוא ממוקם בגליל המערבי על יד עכו, ומועסקים בו יהודים וערבים, בעיקר מעכו, הקריות והכפרים באזור. בהמשך להשקעה מתוכננת קליטת 50-70 עובדים נוספים למפעל. התוכנית אמורה להתבצע עד סוף 2009. מחר תתקיים אסיפה כללית של בעלי התשלובת, שאמורה לאשר את תוכנית הפעילות ל-2009 ובתוך כך את ההשקעה האמורה.
מילואות היא תשלובת תעשייתית חקלאית שהוקמה ב-1960, הנמצאת בבעלות 25 קיבוצים בגליל המערבי (זהו למעשה קואופרטיב) ובסך-הכל מעסיקה 1,000 עובדים, כשהיא אחד המעסיקים הגדולים בגליל המערבי. המחזור שלה בסיכום 2008 הציג גידול של 10% ל-1.6מיליארד שקל, ועד כה המשבר לא פגע בתוצאות התשלובת שכן היא עוסקת בעיקר במוצרי מזון בסיסיים כמו עוף, הודו ופירות.
בבעלותה 10 תאגידים העוסקים בתחום החקלאי והשירותים, ובהם: יצרנית תערובות לבעלי חיים (מילובר), חברת כוח אדם (יציר כפיים), חברת מחשבים (תדיעד), מערכת של בתי קירור (מילוקור), בית אריזה לאבוקדו והדרים (מילופרי) ועוד, וכן 5% בחברת הדלק אלון ו=2.6% בתנובה.
כמו כן, מילואות נכנסה בשנים האחרונות להשקעה בתחום המים בהיקף של 25 מיליון שקל בחברת מאגרי אשר, העוסקת בהשבחה ובהשבת מים לחקלאות. ההשקעה של מילואות נעשתה כחלק השקעה כוללת של 150 מיליון שקל שרובה ניתנה כמענק של המדינה. בעקבות ההשקעה הכוללת מחזיקה מילואות 49% במאגרי אשר. כיום קרוב ל-70% ממטעי הפרי בגליל המערבי מושקים במים מושבים, ובהתייחס למשבר המים החמור במדינה מדובר בפעילות חשובה.
ערבות הדדית
ב-2008 רכשה מילואות מהבנקים חובות של חמישה קיבוצים - פרוד, מצובה, אילון, יסעור, וכפר המכבי - בסך 130 מיליון שקל תמורת 55 מיליון שקל. החוב למעשה הועבר מהבנק לארגון הקניות האזורי של הגליל המערבי הנקרא משקי המפרץ, וכך למעשה היום הארגון הוא הנושה של הקיבוצים ולא הבנק. האינטרס בכך הוא שהקיבוצים משתחררים מעולם של הבנקים, וכך התאפשר להם לשחרר משיעבוד את המגורים ולהעביר את הדירות של החברים על שמם. כך גם התאפשר לקיבוצים לפתוח את השערים ולקלוט בהרחבה בני משק ואף תושבים חדשים במסגרת הרחבה קהילתית, ובכך להביא להאצת ההתיישבות בגליל.
"אנחנו רואים בכך מהלך של ערבות הדדית בתוך השותפות הקיבוצית שלנו" התייחס בזמנו לדברים מנכ"ל מילואות, יובל אורן. "אנחנו מביאים בעצם כסף ציבורי, משותף, כדי לעזור לקיבוצים שקצת יותר קשה להם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
