הזוכה באוסקר של החממות: אינסנטיב מאריאל

אינסנטיב, שנמצאת בבעלות פרגרין ומעורב בה ד"ר פיליפ פרוסט, נבחרה לחממה המצטיינת לשנת 2008 ; בראיון בלעדי ל"גלובס" אומרים מנהליה שיבצעו רק 3-4 השקעות בשנה וכך יתמכו בהן באופן טוב יותר

למנהלי חממת אינסנטיב (Incentive) באריאל יש סיבות טובות להיות מרוצים היום: בטקס השנתי של מנהלת החממות, שנערך היום (ד') בערב, היא קיבלה את פרס החממה המצטיינת לשנת 2008. בתואר הפרויקט המצטיין של החממות זכתה חברת ValTech, בוגרת חממת אינסנטיב וחברת פורטפוליו של קרן ההון סיכון פרגרין, ממקימות החממה ומבעליה.

חממת אינסנטיב, היא זרוע השקעות הסיד של קרן פרגרין, והיא מנוהלת בידי ליאור שחורי, שלפני כן היה הסגן של רנה פרידור, מייסדת תוכנית החממות והמנהלת שלה עד לפברואר האחרון. החממה נמצאת בבעלות פרגרין באופן כמעט מלא (97.5%). פרגרין עצמה מנהלת 50 מיליון דולר ומנוהלת בידי איל ליפשיץ, יו"ר פורום החממות; גיל ויל; בועז ליפשיץ; וד"ר פיליפ פרוסט, סגן יו"ר טבע, שהצטרף אליה בשנת 2006.

"אינסנטיב הייתה אחת החממות הראשונות שהופרטו בשנת 2002, ומאז השקענו ב-20 חברות ומחקנו שלוש חברות", אומר שחורי בראיון בלעדי ל"גלובס". "כל שאר החברות שבגרו, הצליחו לגייס הון חיצוני אחרי תקופת החממה וממשיכות לפעול. אנחנו עקביים במדיניות ההשקעות שלנו ומבצעים 3-4 השקעות חדשות בשנה, עם ליווי צמוד של צוות החממה. אנחנו מקפידים על מספר זה כדי להצליח לתמוך בכל אחת מהחברות ולהיות מעורבים לא רק בשלבים של הפיתוח הטכנולוגי אלא גם בשלבי הפיתוח העסקי שאנחנו מאמינים שהם חשובים ביותר. כך יוצא שבכל שנה יש בין 6-8 חברות". ברבעון הראשון של 2009 ביצעה החממה שתי השקעות חדשות.

חסמים טכנולוגיים

החממה משקיעה במיזמים בתחומי מדעי החיים, IT וקלינטק, והאסטרטגיה שלה כוללת פעילות בשני מסלולים עיקריים: מסלול מוטה שוק, ומסלול טכנולוגיה מורכבת. על-פי שחורי, החברות מוטות השוק הן לרוב מעולם ה-IT, ואין להן מכשול טכנולוגי עצום. הצורך העיקרי שלהן הוא בתמיכה בפתוח העסקי ובאלמנטים העסקיים. חברות במסלול מוטה הטכנולוגיה הן בעלות חסם טכנולוגי משמעותי.

חברת Valtech, למשל, היא חברה שהתחילה בפעילות במסלול הטכנולוגי, שכן היוזמה החלה מצורך שזוהה בשוק של טיפול במסתם המיטראלי (Mitral Valve), אחד מארבעת המסתמים של הלב, שקשה יותר להגיע אליו, אך הבעיות שיש בו שכיחות יותר. לשם ההשוואה, חברות ישראליות כמו ונטור, שנרכשה באחרונה על-ידי מדטרוניק או PVT, מטפלות במסתמים נגישים יותר בלב.

כיום הטיפול במסתם המיטראלי נעשה בניתוחי לב פתוח והמוצר של Valtech, שהוא מין טבעת, מאפשר לטפל בליקויים באמצעות צנתור. מאז שסיימה את החממה, החברה גייסה 10 מיליון דולר מקרן ההון סיכון האמריקנית NGN קפיטל. לקראת 2010 היא מתעתדת להתחיל את הניסויים בבני אדם.

חברת יוריקיפיי (Eurekify) לעומת זאת, הוקמה כמוטת שוק. עוד בתקופת החממה היא החלה במכירת המוצר אחרי השקעה של 500 אלף דולר. בנובמבר 2008 היא נרכשה בידי CA ב-30 מיליון דולר. החברה פיתחה מוצר המאפשר ניהול הרשאות משתמשים בארגונים גדולים.

"החברות הרפואיות שאנחנו בוחרים נולדו מתוך צורך אמיתי", אומר איל ליפשיץ, "אנחנו עובדים באופן חזק מול הלקוחות הגדולים בשווקים האלה כדי להבין מה הם צריכים, ואז אנחנו יוצאים לחפש את הטכנולוגיה. כל חברה קמה במטרה לספק צורך בוער בשוק.

לכן, לפעמים לוקח יותר משנה עד שהחברה קמה. אנחנו גם לא מהססים לעשות שינוי בכיוון של החברה אם אנחנו מקבלים משוב שונה מהשוק. קשה לערוך שינויים בחברות רפואיות כשנכנסות לשלבים של הניסויים בבני אדם, ואנחנו מקפידים להגיע לשלב הניסויים כשהחברה ממוקדת".

אינסנטיב, מעיד שחורי על עיסתו, משקיעה זמן רב בחשיבה אסטרטגית ביחד עם החברות. "כך הגענו למסקנה שכדאי למזג שתי חברות שלנו, ניאוווסק ו-B-baloon עם חברה קנדית שמצויה כבר בשלב מכירות. לכל אחת מהחברות יש טכנולוגיה ומוצרים מעניינים אך ביחד הן מהוות פלטפורמה משמעותית בשוק אליו הן פונות. להרבה חברות טכנולוגיה צעירות יש קליע אחד בקנה, ומיזוג בין כמה חברות מאפשר לשפר באופן משמעותי את המיקום שלהן בשוק ולהציע סל של מוצרים במקום מוצר אחד. כך, שילבנו בין חברה הנסחרת בבורסה הקנדית שיש לה מכירות וקשר טוב עם השוק עם שתי חברות צעירות עם מוצרים מבטיחים, וכולם הרוויחו. אנחנו מקווים שנוכל לרשום את החברה הממוזגת בתהליך של רישום כפול למסחר בניו יורק". החברה הקנדית לא הייתה בבעלות פרוסט, שהחל להשקיע בחברה אחרי שמוזגה.

פריחת החממות

חברות נוספות מעניינות בחממה הן קרדיו-נובה, שמצויה לקראת סיום זמן החממה שלה, חברה שפיתחה מוצר מורכב בתחום הקרדיולוגי ונמצאת בשלב הוכחת ההיתכנות בבעלי-חיים; NLT, שסיימה לפני כחודשיים את תקופת החממה ומצויה כעת בעיצומו של תהליך גיוס הון נוסף ומציעה פתרונות לבעיות גב; ורוקטיק, שנמצאת גם היא בשלבים מתקדמים בחממה ומפתחת טכנולוגיה להאצת סימולציה לבדיקות שבבים.

"מאז הפרטת החממות, עבר תהליך של שינוי בענף", אומר ליפשיץ. "החממות הממשלתיות הוקמו גם במטרה לסייע לקליטת העולים מברית-המועצות לשעבר, וכיום יש כ-24 חממות פעילות שמייצרות מסה של חברות טובות. בניגוד למצב בעולם ההון סיכון, יש פריחה בתחום החממות. מצד שני, העולמות לא מתפקדים בנפרד ויש צורך בקרנות חזקות שיוכלו לממן בשלבים מאוחרים יותר את החברות המוצלחות שיוצאות מהחממות".

לדבריו, גם היזמים תופסים את החממות באופן שונה. "גם יזמים מנוסים לא מהססים לפנות לחממות, גם בגלל שיש מחסור במימון חברות בשלבים המוקדמים ביותר וגם כי היזמים יודעים שהחממות יכולות לסייע להם לשמור על אחזקות סבירות בחברות. אין סיבה שיזם שמקים חברה יגיע אל האקזיט עם אחזקות שוליות בחברה שהוא הקים וניהל. אנחנו עוזרים להם להישאר עם נתח משמעותי בחברות".

איך המשבר משפיע?

"דווקא בחצי השנה האחרונה אנחנו רואים יוזמות מעניינות. יש אופק טוב ובניגוד לעסקים אחרים אנחנו לא מצויים בלחץ של מזומנים. יש לנו הון ואין לנו לחץ של שוק גנרי. אם חברות בתחום הרפואי מציעות מוצר חשוב, הן יוכלו לגייס הון גם בזמני משבר".

הגיוסים בחממות ירדו אשתקד ב-17% ל-250 מיליון דולר

המשבר הכלכלי ניכר בתוצאות החממות הטכנולוגיות של התמ"ת לסיכום 2008, אם כי לא בעוצמה שניתן היה לצפות לה, כשמדובר בהון סיכון במובן האמיתי שלו. מנתוני מנהלת החממות עולה, כי 167 חברות חממה גייסו סכום כולל של 250 מיליון דולר, וכי ארבע חברות בוגרות חממה ביצעו אקזיטים, שנרכשו על-ידי תאגידי ענק בסך של 100 מיליון דולר. מדובר בירידה של 17% לעומת גיוסים של 300 מיליון דולר ואקזיטים ב-120 מיליון דולר שנרשמו ב-2007.

מתוך סך החברות שגייסו אשתקד, 73 גייסו, בתוך שנתיים מרגע כניסתן לחממה, סכום כולל של 60 מיליון דולר. כך מסרה המנהלת היוצאת של תוכנית החממות הטכנולוגיות, רנה פרידור.

ממוצע הגיוסים לחברה בשנה שעברה הגיע ל-1.4 מיליון דולר. תחום מדעי החיים ריכז את עיקר גיוסי ההון, כש-64 חברות מכשור רפואי גייסו סכום כולל של 95 מיליון דולר ו-29 חברות ביוטק גייסו 38 מיליון דולר.

החברות שנרכשו על-ידי תאגידים הן ורסמד, שבגרה ב-1996 את חממת אופקים ופיתחה ומשווקת מנשם אלקטרוני נייד, נרכשה על-ידי GE Healthcare בלמעלה מ-40 מיליון דולר; זומיקס, שבגרה ב-2005 את חממת JVP מירושלים, ומפתחת ממיר נתונים אוטומטי למערכות EAI, נרכשה על-ידי מיקרוסופט בסכום המוערך ב-20-30 מיליון דולר; יוריקיפיי, שבגרה ב-2005 את חממת אינסנטיב מאריאל, ומפתחת תוכנה לניהול תפקידים והרשאת משתמשים, נרכשה על-ידי CA בכ-30 מיליון דולר וספורט-וויו, שבגרה ב-2007 את חממת איריס ונצ'רס משדה בוקר, ומפתחת מערכת להצגה ושידור ניתוחים גרפיים סטטיסטיים, נרכשה על-ידי חברה-בת של ענקית המדיה ניוז-קורפ ב-20 מיליון דולר.

המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, ציין כי חברות החממה שנרכשו, נשארות בישראל ומרחיבות את הפעילות שלהן בארץ בזכות הרכישה.

צרו איתנו קשר *5988