"הגברת הצריכה לא תוציא את העולם מהמשבר, אלא להיפך - תזמן לנו את המשבר העמוק הבא"

[הרשמה לניוזלטר סביבה]

הסיסמה הכי שגורה מאז פרץ המשבר הכלכלי הגלובלי היא שהגברת הצריכה תוציא את העולם מהמיתון. אבל יש מי שחושבים שהגברת הצריכה רק תייצר את המשבר הגדול הבא. כך למשל סבור ראש מכון אקירוב לעסקים וסביבה בבי"ס פורטר באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' יהודה כהנא, שינחה מחר (ב') את מושב הקלינטק בכנס השנתי "סביבה 2020", שייערך בשיתוף "גלובס" בנמל תל-אביב.

הכנס עוסק באתגרים הסביבתיים שבפתח, בקביעת סדר יום לאומי סביבתי (בהשתתפות שגרירי ארה"ב, האיחוד האירופי ודנמרק), רגולציה סביבתית, ניהול סיכונים סביבתיים בתעשייה ובשוק ההון, מיתוג סביבתי וקלינטק כמפתח לצמיחה.

ש: הרבה מאוד כנסים נערכו בשנים האחרונות מאז שהמונח קלינטק הפך להיות שגור. מה יחדש המושב מחר?

פרופ' יהודה כהנא: "כל הזמן מדברים על התחממות כדור הארץ, אבל אני טוען שבעיית התחממות כדור הארץ היא לא חזות הכל בנושא הסביבתי.

"העולם היום נמצא בתהליך ייצור ליניארי, כשבסופו של דבר אנחנו לוקחים משאבים והופכים אותם לזבל במהירות רבה. התהליך הזה מתבטא היום במשיכת יתר של משאבים אקולוגיים שלא ניתן לחדש, ומנקודת ראות רציונאלית - לא של מחבק עצים - משמעות הדבר היא שהרבה פירמות בעולם מתחילות לבדוק איך להפוך את תהליכי הייצור שלהן למעגליים כדי שיוכלו למחזר ולנצל משאבים. כשנצא מהמשבר פני העולם חייבים להיות אחרים, אחרת נגיע מהר מאוד שוב למשבר. וכשאני מדבר על משבר, אני מדבר על כך שאנחנו הורסים את כדור הארץ.

אנחנו משמידים זנים של חיות, אנחנו הורסים את האוויר שלנו. המספרים מדברים היום על כך שאם נמשיך לצרוך ברמה הנוכחית ובשיטות הייצור הקיימות אנחנו צריכים שלושה-ארבעה כדורי ארץ. ישראל צורכת 55 דונם לאדם, בעוד שהמשאבים הטבעיים שלנו מאפשרים לנו כ-10 דונם לאדם בלבד. באופן גלובלי המדרך האקולוגי הממוצע העולמי הוא 22 דונם לאדם לעומת היכולת של כדור הארץ לשאת 18 דונם לאדם.

זה מחייב לשנות אותנו בכל דרכינו. היום אומרים 'תגדילו את הצריכה כדי לצאת מהמשבר', אבל ההיפך הוא הנכון - הצריכה רק מגבירה את זיהום כדור הארץ בצורה בלתי הפיכה. המזהמים הגדולים ביותר הם הייצור וההובלות".

* תן דוגמאות לנזקים.

כהנא: "זה לא רק זיהום ואפקט החממה. השמדנו ב-30 השנים האחרונות אחוז משמעותי מכל היצורים בעולם. המשמעות של זה היא קשה מאוד משום שלבעלי החיים יש תפקיד גדול בכדור הארץ. אם היום נעלמות למשל הדבורים, אין לנו בלעדיהן ריבוי של פרחים ופירות. וזה קורה - הדבורים נעלמות.

"אני רוצה גם להפנות את תשומת הלב לכך שבאוניברסיטת תל-אביב יש המון מחקר שאם לא יקבל אמצעים ודחיפה, הוא ייפול. 10% מסגל אוניברסיטת תל-אביב עוסק בנושאים ירוקים וזה הישג פנומנלי. אבל במקום לעודד את המחקר החשוב הזה וליישם אותו, אנחנו מאבדים אנשים יקרים".

* אילו נושאים יידונו במושב?

"שני נושאים עיקריים. המים - ישראל שיאנית בהשבת מים, אבל יש בהשבת מים בעיות שצריך לפתור, ובגלל שאנחנו חלוצים בתחום, אנחנו גם הראשונים לגלות את הבעיות והראשונים להציע להן פתרונות. הנושא השני הוא לבדוק איך אפשר לעשות שימוש בשמש להפקת אנרגיה לא רק באמצעים המקובלים של תאים פוטו-וולטאים, שהם לא הכי יעילים. יש תאים אחרים שפועלים בדומה לפוטוסינתזה, ולפרופ' חנוך כרמלי מהפקולטה לביולוגיה בתל-אביב יש כבר אב טיפוס. דוגמאות כאלה יעלו במסגרת המושב".

מים מזוהמים מאנטיביוטיקה

מציג נוסף במסגרת המושב יהיה ד"ר דרור אבישר, ראש המעבדה להידרו-כימיה בחוג לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת תל-אביב. "אני הולך להציג פרויקט שד"ר הדס ממן ואני עושים, הנוגע לפירוק והרחקה של שאריות של אנטיביוטיקות ממים. הבעיה היא שהמין האנושי משתמש בתרופות למעלה מ-100 שנים, כשצריכת התרופות הולכת וגוברת. חלק גדול מהתרופות שאנחנו צורכים נפלט בשתן. במקרה הטוב זה מגיע למכוני טיהור השפכים ובמקרה הפחות טוב זה זורם לסביבה. גם במכוני טיהור השפכים הרחקת האנטיביוטיקות היא חלקית. חלק משאריות התרופות הן יותר שרידות וחלק עוברות שינוי. גם לאחר הטיפול המתקדם ביותר, מי הקולחין באיכות הגבוהה ביותר מבחינת כל התקנים, עדיין מכילים שאריות של תרופות".

ש: מה בעצם הסכנה?

אבישר: "הקולחין הללו שיוצאים להשקיה חקלאית, למשל, ומגיעים למי תהום, מכילים שאריות של תרופות. אנחנו נחשפים לאנטיביוטיקה גם במי השתייה וגם באכילת המזונות שנוצרים מהגידולים החקלאיים".

ש: מהו הפתרון שלכם?

"הטכנולוגיה שלנו, שעוסקת בפירוק שאריות של תרופות ע"י שימוש בפוטוליזה ישירה ואופטימיזיציית PH, נמצאת בשלב הוכחת הפטנט ואנחנו בונים אב טיפוס. אנחנו עובדים על הטכנולוגיה הזאת כבר שנתיים, ומקווים שבסוף השנה יהיה בידינו אב טיפוס. השיטה הזאת טובה מאוד למכוני טיהור שפכים ולבתי חולים, וכן לתעשיות כמו המזון, השתייה והפרמצבטיקה. זה נוגע לכל מקור שמטפל במקורות מים, למי שתייה למשל".