אין לי עניין להיכנס לוויכוח עם לב לבייב על מה צריכה הממשלה לעשות בעניין המשבר הכלכלי. אך במסיבת העתונאים שערך השבוע, ביטא לבייב כמה אמירות אופייניות הראויות לעיון נוסף.
על ההפסדים האסטרונומיים של החברות בבעלותו: "זה רק כסף, לא יותר". רק כסף??!! רק?? הקלישאה הזאת, מפי איש עשיר, היא ההוכחה שהוא בצרות. כי עבור אנשים כמו לבייב, כסף אף פעם לא היה "רק". חייהם הם קודש לעשות כמה שיותר "רק כסף", כי בעיקר לפיו נמדד ערכם בעיני עצמם ובעיני אחרים. וזה בטח לא "רק כסף" עבור האנשים שהפסידו את כספם בהשקעות בחברות הכושלות של לבייב.
מיהו "פשוט עם"
"מה שהכי חשוב זה להחזיר את הכסף לפשוטי העם". פשוטי העם? מיהם, אם כן, "אצילי העם"? אתה, לבייב? למה, מי שיש לו פחות כסף, או שאין לו בכלל, הוא אדם "פשוט"? אין עוד קריטריונים, כמו למשל תרבות, חוכמה, יושר? יש אפשרות שלפי קריטריונים לא ממוניים, דווקא אתה, לבייב, הוא "פשוט עם"?
כמה טועים "העושים"
"ייתכן שהיו טעויות לאורך הדרך, אך היחידים שלא טועים הם אלה שלא עושים דבר" - השאלה היא של מידה, כמה טעויות עושים האנשים ש"עושים", ואתה, אדוני, עשית יותר טעויות מעושים רבים אחרים.
מי צריך "לפעול ולא לדבר"
"בתוך שנתיים-שלוש שווי הנכסים שלנו יזנק פי 3; אני מרגיש שאני יוצא מחוזק מהמשבר". אם כל כך טוב, אז למה כל כך רע? למה הממשלה צריכה "לפעול ולא לדבר" למענך כשאתה "יוצא מחוזק"? אולי מי שצריך לדבר פחות ולעשות יותר זה דווקא אתה? מכירת ביתך המונומנטלי בלונדון והחזרת הכסף למשקיעים פשוטי העם למשל, זה דווקא יכול להיות סוג עשייה מתאים, במיוחד למי שמבקש סיוע.
זמין רק מלונדון
"אין משמעות למקום מגוריי, כי אני זמין בכל עת ובכל מקום". כלומר, אתה לא חייב להתגורר "קרוב לעסקיך", כפי שטענת כשעברת לחיות בלונדון? כי להיות זמין אפשר גם מישראל, לא? ובכלל, נראה שעכשיו יותר חשוב שתהיה קרוב למי שאתה מבקש ממנו סיוע, לא?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
