ד"ר גונתר פון האגנס רגיל לעורר פרובוקציות: הפעם זו תערוכת הגופות שמגיעה לחיפה

ליתר דיוק, להצגה הכי שנויה במחלוקת בחיפה: תערוכת "עולמות הגוף" המציגה למעלה ממאתיים גופות אדם אמיתיות, פשוטות עור, משומרות בפטנט סודי ומוצגות במגוון תנוחות שונות ומגוונות. התערוכה, לאחר שפקדו אותה למעלה מ-26 מיליון מבקרים ברחבי העולם, מגיעה בשבוע הבא למוזיאון מדעטק על הכרמל, וזאת למרות המחאות הקולניות.

לא היה אזרח ישראלי שהיה מחובר בשבועות האחרונים לכלי התקשורת ("האח הגדול" לא נחשב) שהצליח להתחמק מההתנגדות שעוררה התערוכה עוד לפני שנפתחה. בדף הבית של זק"א, למשל, מככבות הגופות בכותרת זועקת במיוחד: "תערוכת הזוועה בדרך לישראל".

"צריך להבין שהתערוכה עוברת בין מדינות ובין מוזיאונים לפי הזמנה בלבד", משיב בנחת, בראיון ראשון לתקשורת הישראלית, ד"ר גונתר פון האגנס, האיש שפתח לפני כ-15 שנה את "באדי וורלדס" ועומד מאחורי התצוגה. "המטרה שלנו ושל מוזיאון מדעטק אחת היא: אנחנו רוצים להציג מדע שמעשיר ושמחנך את הציבור. אני לא מתיימר לדעת הכול על דתות ועל תרבויות העולם, ואני משאיר את הקביעה הזאת לשותפיי במוזיאונים. הם יחליטו אם התערוכה הזאת, שמטרתה הבלעדית היא להציע הארה מדעית, מתאימה למבקרים שלהם".

פון האגנס, מומחה לאנטומיה שרשם פטנט לשימור פלסטי של גופות אדם, שאותו הוא מכנה "פלסטיניישן", רגיל לעורר פרובוקציות עם הגופות שלו. מאז הציג אותן לראשונה ביפן ב-1995, הביא על עצמו את התנגדות הכנסייה הקתולית, את מחאת ארגוני זכויות האדם בכל מקום שאליו הגיעו הגופות, ועכשיו גם את מחאת הרבנים. כשהגיע למנצ'סטר, למשל, טרח הבישוף המקומי לגנות אותו באמצעות מכתב ששיגר למוזיאון המארח ולמערכות העיתונים: "אני מאוד כועס על כך שלוקחים גופות ואיברים פנימיים ומראים אותם לציבור הרחב על מנת להרוויח כסף. זה הפריק שואו המודרני". מנהל המוזיאון המתחרה במנצ'סטר אמר כי מדובר בביזוי גופות למען בצע כסף: "הוא עושה הכול כדי לרגש. הוא מעמיד את הגופות בתנוחות שאי-אפשר להישאר אדיש אליהן, ואני חושב שזה רק למען הכסף הרב שהוא מרוויח. זה די ברור שהוא לא עושה את זה למטרות חינוכיות, אפילו שהוא טוען שזוהי מטרתו היחידה".

פון האגנס עצמו מקפיד לשדר עסקים כרגיל. מהמטה שלו בקליפורניה טרחו לשגר מסמך עמדה רשמי, המקפיד שלא לדבר סרה במתנגדים: "ברור לנו ש'עולמות הגוף' מעוררת קשת של דעות בקהילה היהודית, בקרב רופאים, מדענים, אנשי אתיקה ומנהיגים דתיים, ועל אף שיש המתנגדים לתערוכה, יש הרבה שאינם מתנגדים אליה. אנחנו מציעים את התערוכה רק לאלה המבקשים לראותה, ומכבדים את החלטתם של אלה שבוחרים להיפקד ממנה". אולם, נראה כי גם במטה החברה יודעים שככל שקולות המחאה רמים יותר, כך הבאזז סביב התערוכה גדול יותר, ומכאן שיותר מבקרים ייחשפו אליה.

לא סופר את המלכה

סדרות ההסתבכויות המשפטיות שאליהן נקלע פון האגנס בימי חייו יכולות היו לפרנס כמה משרדי עורכי דין. לפני שבע שנים הוא הסתבך עם מלכת אנגליה בכבודה ובעצמה, כשביצע נתיחה לאחר המוות בפני קהל של 500 איש בתיאטרון לונדוני. מפקח האנטומיה של המלכה (מתברר שיש דבר כזה) הזהיר אותו מפני ביצוע עבירה על חוקי הממלכה, מה שלא הרשים את פון האגנס, שביצע את הנתיחה למורת רוחה של אליזבת השנייה, ואף שידר אותו בערוץ 4 האנגלי.

שנה מאוחר יותר חקר הפרלמנט בקירגיזסטן, במרכז אסיה, חשדות נגדו על שקיבל באופן בלתי חוקי כמה מאות של גופות, שהיו שייכות לאסירים, לחולי נפש ולאנשים שמתו בבתי חולים במדינה, ועל שהעברתם אליו לא קיבלה את אישוריהם של בני משפחותיהם. פון האגנס העיד שאמנם קיבל את הגופות מבתי חולים בקירגיזסטן, אבל אף לא אחת מהן הוצגה בתערוכות שלו ברחבי העולם. כמו כן העיד כי אין זה מתפקידו או מאחריותו להודיע על כך למשפחות המתים ולקרוביהם.

שנה מאוחר יותר הגישה נגדו אוניברסיטת היידלברג בגרמניה, שבה עבד, תביעה בטענה שהציג עצמו כפרופסור מן המניין על דפי מכתבים שנשלחו לסינים. בית המשפט המקומי הטיל עליו קנס של 108 אלף אירו, ששקולים היו לתשעים ימי מאסר (שנתיים מאוחר יותר הקנס הופחת ל-50 אלף אירו). השיא הגיע לפני חמש שנים, כשהעיתון הגרמני "שפיגל" דיווח שפון האגנס רכש גופות אסירים סינים שהוצאו להורג לצורך תהליך השימור שלו. העיתון ציטט מכתב של אזרח סיני, שטען כי חברה בבעלות הרופא קנתה בסין גופות שראשיהן היו מנוקבים מכדורי רובה.

פון האגנס השיב כי אינו יודע מהו מקור הגופות, אך לשווא: הכתבה יצרה את הרושם שמדובר בשוק שחור של סחר בגופות, והנושא ממשיך לרדוף אותו עד היום. "למוסד שימור הגופות שלי יש התוכנית הראשונה והיחידה בעולם לתרומת גופות לצרכים פלסטיים, שכיום נהנית ממאגר של 9,990 תורמים", הוא מבקש להסביר. "תוכנית תרומת הגופות שלנו מבוקרת על-ידי חוקרים שתפקידם לחקור מחלוקות הנוגעות לאתיקה במדע בעקבות התפתחותו, עורכי דין של מוזיאונים, עיתונאים חוקרים, וועדות אתיות שעבודתן קדמה לתערוכות באירופה ובצפון אמריקה".

מי למשל?

"האנס מרטין סאס, ד"ר לביו-אתיקה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית, שהוביל מחקר שחקר את תוכנית תרומת הגופות שלנו במרכז המדע בקליפורניה. את מוזמנת לקרוא אותו ולראות בעצמך את הממצאים".

המחקר של סאס בדק את ההיבטים האתיים שסבבו את תערוכת הגופות ואת מרכז השימור של פון האגנס בשנים 2005-2004. בוועדה היו חברים אנשי מדע ורפואה, לצד רבנים ואנשי כמורה. המסקנות הראו שהתערוכה עוררה אנטגוניזם ורגישות רבה בקרב קבוצות חברתיות בכל מקום שאליו הגיעה, אך גם עניין רב. לגבי פרוטוקול תרומת הגופות, אחרי בדיקה, לוועדה לא היה ספק שהוא מסודר, ושאין עוררין על כשירותו.

תרם את גופו לשימור

פון האגנס, 64, יליד פולין, גדל במזרח גרמניה, ובתקופת מלחמת העולם השנייה אביו שירת כטבח ב-SS הנאצי. את טכניקת הפלסטיניישן, שבמסגרתה הוא מחליף את נוזלי הגוף הטבעיים בחומרים מלאכותיים דוגמת סיליקון וגומי, המציא פון האגנס ב-1977, ואף רשם עליה פטנט לשימור רקמות של גופות ושל חלקי גופות. כיום הוא מעסיק 340 עובדים בחמש מעבדות במדינות שונות, כשכל מעבדה מתמחה בתחום מסוים. המעבדה הסינית, לדוגמה, מתמקדת בשימור חיות. בבעיות רציניות נתקלה המעבדה הזו כשניסתה לשמר ג'ירפה, תהליך שארך לא פחות משלוש שנים.

חיידק לימודי הרפואה תקף את פון האגנס בעקבות מחלה אמיתית שממנה סבל בעבר, ההמופיליה (דממת). את התעודה קיבל כשהיה בן 30, ואת הקריירה כמרצה במחלקה לאנטומיה ולפתולוגיה עזב אחרי 22 שנים, אז החל לעבוד בטכניקה שפרסמה אותו.

פון האגנס ידוע כדמות יוצאת דופן גם מבחינה חזותית: מתהדר לרוב בבגדים כהים ולא מסיר את כובעו השחור, שאותו הוא חובש בכל הופעה ציבורית. הוא נשוי למעצבת תערוכות הגופות שלו, ויש לו שלושה ילדים מנישואיו הראשונים. בעבר הודה שהחלום שלו הוא לפתוח מוזיאון שבו יוצגו באופן קבוע, ולא כתערוכה מתחלפת, גופות במצבים שונים. קרוב לוודאי שבתערוכה הזו יופיע אחד מחלקי גופתו, שאותה ציווה לתרום לשימור פלסטי בחלוקה לאוניברסיטאות שונות בעולם.