דרישת רשויות המס הקנדיות מאיימת על קיומה של קרייזלר

המשבר הכלכלי היכה בתעשיית הרכב האמריקאית ולא פסח גם על קרייזלר, היצרנית השלישית בגודלה בארה"ב. כתוצאה מהמשבר, נאלצה קרייזלר, כמו שאר אחיותיה לתעשייה, לפשוט ידה אל עבר כיסו של משלם המיסים האמריקאי ולבקש סיוע מהממשל. היות ולקרייזלר מפעל הממוקם בקנדה, פנתה החברה לקבלת סיוע גם ממשלת קנדה.

קרייזלר מוחזקת כיום בעיקר על ידי חברת סרברוס קפיטל (אשר רכשה את השליטה בחברה ב- 2007 מידי דיימלר, והמחזיקה גם במניות בנק לאומי). כחלק מהסדר חובות ושליטה חדש, שנועד להעביר את הניהול בחברה לידי פיאט, מבקשת קרייזלר מממשלת קנדה, לפרוס לה חלק מחובות העבר, להעניק לה הלוואות חדשות, ולהמיר חלק מההלוואות בהון מניות של החברה, אשר אמור להגיע מחברת דיימלר, המחזיקה עדיין חלק ממניות החברה.

עם זאת, את עיקר תקוותה תולה קרייזלר בהסכמתה של פיאט לקבל את הניהול של החברה וכן 35% ממניותיה, בתמורה להעברת טכנולוגיה של רכבים קומפקטיים ומנועים קטנים ויעילים לידי קרייזלר, טכנולוגיה חשובה מאוד בשוק הנוכחי, ואשר על פי רוב אינה מצויה בידי חברות הרכב האמריקאיות. דרישתן של רשויות המס הקנדיות לתשלום בגין חובות מחירי העברה של החברה, מונעות כרגע את קיום העסקה כולה.

לטענת רשויות המס הקנדיות, קרייזלר הבריחה רווחים מקנדה, על ידי מכירת תוצרת המפעל הקנדי לחברת האם בארה"ב, במחירים הנמוכים בהרבה ממחירי השוק. כתוצאה מכך, לדידם של אנשי המס, חובה של קרייזלר לממשל הקנדי עומד כיום על כמיליארד דולר (!). כנגד חוב זה הוטל עיקול בגובה של 500 מיליון דולר על המפעל הקנדי של קרייזלר, עיקול המטיל צל כבר על העסקה בין פיאט לקרייזלר בפרט, ועל המשך קיומה של קרייזלר בכלל.

קרייזלר טוענת כי עמדתן של רשויות המס מונעת את קיום העסקה, תוביל לסגירת מפעליה בקנדה, ועשויה אף להוביל לקריסתה של החברה כולה. תגובתה של קרייזלר לטענות רשויות המס אינה קוראת תיגר על קביעת רשויות המס כי לא עמדה במחירי השוק, אלא מתבססת בעיקרה על ההשלכות הקשות הצפויות לחברה ולעובדיה, כ- 10,000 עובדים בקנדה בלבד וכ- 60,000 בצפון אמריקה כולה, במידה והרשויות יחליטו לגבות את החוב. בנוסף לאובדן המשרות בסניף הקנדי של קרייזלר, צפויים לאבד את מקור פרנסתם גם ספקים רבים ונותני שירותים אחרים לחברה.

רשויות המס בקנדה הן מהפעילות ביותר בתחום אכיפת כללי מחירי העברה, ובתי המשפט במדינה כבר פסקו תשלומי ענק כנגד תאגידים גדולים כגון חברת התרופות Glaxo, בגין אי ציות לכללים אלה. אולם, בעוד הפגיעה ב- Glaxo כתוצאה ממתן פסק הדין הייתה, על אף עצמתה, פגיעה אך בשורת הרווח של החברה, הרי שסכסוך המס של קרייזלר עם הממשל הקנדי, בצירוף המציאות הכלכלית בעולם, מניח גיליוטינה פיננסית מעל לראשה של ענקית הרכב, בשל המצב הכספי הקשה בו נמצאת החברה ממילא.

הלקח אותו ניתן להפיק ממקרה קרייזלר הוא, כי ביצוע עסקאות בתנאי שוק, המגובות בתיעוד נאות בהתאם לכללי מחירי העברה, הינו חיוני להישרדותו של כל תאגיד שפעילותו נפרסת על פני אזורי מס שונים. מיותר לציין שקרייזלר לא הייתה נקלעת לסכסוך זה לו פעלה בדרך זו. המלצה זו באה לידי ביטוי ביתר שאת בתקופת המשבר הכלכלי, שכן רשויות המס לא תהססנה לאכוף בנוקשות כללים אלה על מנת למלא את קופתן. הצהרה זו נשמעה זה מכבר מפי הנשיאים אובמה ופוטין, וכן מפי רשויות המס של קנדה ושל מדינות נוספות כגון אנגליה ואוסטרליה. מקרה קרייזלר מעיד כי ההצהרות הנ"ל אכן עומדות לצאת אל הפועל.

איל בר-צבי, עו"ד (כלכלן). הכותב הינו שותף במשרד בר-צבי את בן-דב, המתמחה בתחום מחירי העברה.