מיומנו של איש היי-טק: מכתב פתוח לחבר שלי, מארק צוקרברג

שלום לך מארק. אנחנו לא מכירים, אני רק יודע שאתה האיש שעומד מאחורי פייסבוק, האפליקציה שפיתחת בהרווארד והפכה ללהיט היסטרי ששינה את פני האינטרנט.

גם אני הצטרפתי לפייסבוק, והשתתפתי בניסוי האנושי הענק שנקרא "רשת חברתית". משחק ריאליטי גלובלי, שבו כולם יכולים להשתתף. גם אני התלהבתי כמו ילד מהפייסבוק שלך, מהעדכונים של החברים, מהתמונות החדשות שמופיעות ומהחוויה של להיות מקושר.

אחרי שגיליתי את אפליקציית ה-Causes, הייתי מאושר. סוף-סוף משהו באינטרנט שיש לו גם ערך אמיתי ולא רק וירטואלי. עדכנתי מיד את העמותה שבה התנדבתי, שלחתי זימונים לכל חבריי ולרגע קט הייתי אפילו בראש רשימת המגייסים לעמותה. אחר-כך הגיעו העוגות, מבחני ה-IQ, המתנות הווירטואליות ויתר השעשועים הפופולריים.

לאט-לאט התפוגגה החוויה הראשונית, והתחלתי לשאול את עצמי שאלות כמו: מה אני עושה כאן? מה התכלית של הזמן שאני מבלה פה? והאם אני עדיין נהנה? אני מודה שהתשובות לשאלות הללו מורכבות.

לרבים, הכניסה לפייסבוק היא בזבוז זמן משווע. לאחרים, פייסבוק הוא כמו סם ממכר. ככלל, המקום שבו הפלטפורמה הזו נוצרה (אוניברסיטה אמריקנית) הוא בדיוק המקום המושלם למוצר מסוג זה. ואולי זה גם המקום שבו פייסבוק הייתה צריכה להישאר.

חברים ללא גוונים וצבעים

חשבתי שפייסבוק הוא המקום האידיאלי להשלים את החיים האמיתיים שלי ולשרת אותי ככלי וירטואלי, אבל התבדיתי. חשבתי שפייסבוק יוכל להתאים את עצמו לצורת החיים והתקשורת שלי עם חבריי, משפחתי ואנשים אחרים, אבל התאכזבתי. אם אתה רוצה לשמר את פייסבוק לאורך שנים ככלי חיוני, אפקטיבי ומהנה, אתה חייב לבדוק עד כמה הוא כזה היום.

בחיים האמיתיים יש לכולנו מעגלים רבים: בני משפחה קרובים ורחוקים, חברים לעבודה בהווה או בעבר, חברים מהיסודי, מהתיכון, מהצבא, מהתקופה בארה"ב, חברים מזדמנים שפגשנו בטיול אופניים בגליל, או במושב ליד בטיסה לארה"ב ויש גם את החברים של הבן והבת מבית הספר. בחיים האמיתיים שלי יש לקשרים האנושיים הרבה צבעים וגוונים ולא רק שחור לבן של "קבל את הצעת החברות", או לא.

אתה מבין, מארק, המוצר שיצרת לא מאפשר לי לחוות את חיי הווירטואליים כמו שהייתי רוצה. הוא לא מאפשר לי להבחין בין גווני הצבעים והסוגים השונים של הקשרים שלי. האם אני רוצה להתחבר בפייסבוק לל' מהעמותה בה אני מתנדב? כן. האם אני רוצה להתחבר למישהו שעבד איתי לפני שנתיים ולראות את התמונות של הילדים שלו? לא בטוח. האם אני רוצה לקבל את כל העדכונים וההערות של חניכי תנועת הנוער מטיול הצופים לנגב, רק בגלל שהבן שלי מחובר אליי בפייסבוק? ממש ממש לא.

ברגע שהסכמתי להתחבר למישהו שפנה אליי, פתחתי בפניו והוא בפניי עולם שלם שחלקים גדולים ממנו לא רלבנטיים לאחרים ברשת החברתית שלי, ואני נותר עם האופציה היחידה - לסרב לבקשת הקשר, דבר שיכול להוביל לתקרית בינלאומית בסדר גודל היסטרי.

אז בחייאת מארק, עזוב אותך מהשווי שלך ומהמחשבה איך להפוך את הרשת שבנית למקור הכנסה. תקשיב קצת למשתמשים, ותעשה שם משהו ככה שהפייסבוק שלי יתחיל גם לשרת אותי ולא רק להיפך.