התמתנות בגידול בעמלות הבנקים בישראל: הכנסות הבנקים מעמלות עלו בשנת 2008 ב-3.1%

היקף העמלות שנגבו ב-2008 עמד על 12.66 מיליארד שקל ; הפועלים גבה 4.3 מיליארד שקל ואחריו לאומי עם 3.36 מיליארד שקל ; דיסקונט גבה 2.34 מיליארד שקל - עלייה של 5.7%, שיעור העלייה הגבוה ביותר

התמתנות בקצב העלייה בעמלות הבנקים. הכנסות הבנקים מעמלות בשנת 2008 עלו ב-3.1% בהשוואה לשנה קודמת, זאת לאחר שבשנים 2003-2007 העלייה השנתית הממוצעת היתה 6.8%. נדגיש כי לא מדובר בשיעור התייקרות העמלות אלא בהיקף הגבייה מהלקוחות. כך עולה מדוחות הבנקים לשנת 2008.

היקף העמלות שנגבו בשנת 2008 עמד על 12.66 מיליארד שקל כאשר בנק הפועלים גבה 4.3 מיליארד שקל, עלייה של 1.5% ואחריו בנק לאומי (3.36 מיליארד שקל) עם עלייה של 0.36%. בדיסקונט עמדה גביית העמלות על 2.34 מיליארד שקל, עלייה של 5.7%, שיעור העלייה הגבוה ביותר (בנטרול רכישות) מבין הבנקים. במקום הרביעי הבינלאומי עם גביית עמלות של 1.2 מיליארד שקל ואחריו מזרחי טפחות עם 1.1 מיליארד שקל.

שיעור העמלות מההכנסות הכוללות של הבנקים עלה בשנת 2008 כתוצאה מהירידה החדה ברווח המימוני, והגיע ל-40% בהשוואה ל-32% אשתקד. עדיין, בניגוד לתחושה הציבורית, מקור ההכנסות העיקרי של הבנקים אינן העמלות אלא רווחי המימון.

העמלה נגבית בכל מצב

בחנו את השינוי בגביית העמלות לפי תשעה סוגים המפורטים בדוחות הכספיים: דמי ניהול חשבון, ביטוחי משכנתא, כרטיסי אשראי, ניירות ערך, מערך תשלומים, שירותים ממוחשבים ומידע, מסגרות אשראי ועריכת מסמכים, סחר חוץ ושונות. הבדיקה נעשתה לגבי השנים 2003-2008.

הנה התוצאות. בגביית העמלות הכוללת חלה מאז שנת 2003 עלייה של 39%, שיעור ממוצע של 6.8% בשנה. בנטרול עמלות מפעילות בניירות ערך ועמלות כרטיסי אשראי, העלייה בגביית העמלות מאז 2003 היא 10.4%, שיעור של 2% בשנה בלבד. עמלות כרטיסי אשראי וניירות ערך מהווים 48% מגביית העמלות בהשוואה לשיעור של 35% בשנת 2003, אך העלייה בעמלות אלו אקסוגנית במהותה ונובעת מהעלייה בפעילות הלקוחות בשוק ההון ובגידול בשימוש בכרטיסי אשראי.

ההכנסות מעמלות ניירות ערך הוכפלו והגיעו ל-2.8 מיליארד שקל. בניירות ערך העלייה נובעת מהגאות בבורסה. מחזור המסחר היומי הממוצע בניירות ערך, שעמד בשנת 2003 על 367 מיליון שקל הגיע בשנת 2008 ל-1.96 מיליארד שקל. גם בשנת שפל כמו 2008 הכנסות הבנקים גבוהות. הכנסותיהם מגיעות מהיקף הפעילות בשוק ההון ולכן לא משנה אם יש עליות או ירידות, העמלה נגבית בכל מצב. הבנקים גם ייקרו בשנים האחרונות חלק מסוגי העמלות בניירות ערך, למשל דמי משמרת (עמלת ניהול ניירות ערך) שעלו מ-0.5% ל-0.7% בממוצע.

בכרטיסי אשראי התמונה דומה, מדובר בשוק שצומח במהירות. מחזורי הסליקה בכרטיסי אשראי עלו מ-97 מיליארד שקל בשנת 2003 ל-160 מיליארד שקל בשנת 2008, עלייה של 65%. סך העמלות שהבנקים גבו עלה ב-86% והגיע ל-3.25 מיליארד שקל.

ירידה בגביית עמלות ביטוח

אלו עמלות נוספות אנו משלמים? עמלות מערך התשלומים (צ'קים, הפקדות, משיכות וכו') הן כחמישית מהעמלות והיקפן עומד על 2.8 מיליארד שקל בשנה. ובהן חלה עלייה של 8.3% בגבייה בשנת 2008. בנוסף קיימות עמלות בגין עריכת מסמכים ומסגרות אשראי המסתכמות ב-1.2 מיליארד שקל ומהוות כ-9.6% מגביית העמלות בהשוואה ל-8.6% בשנת 2003. השינוי מוסבר לאור כניסתה לתוקף לפני שנתיים של תקנה 325, שהכריחה את הלקוחות להסדיר את מסגרות האשראי וגרמה לעליית הכנסות הבנקים בסעיף זה.

בשני סעיפים ירדה גביית העמלות בשיעור של עשרות אחוזים בשנים האחרונות, זאת בשל שינויים רגולטוריים שנכפו על הבנקים. ירידה משמעותית נרשמה בשיעור דמי ניהול חשבון מההכנסה הכוללת מעמלות. אם בשנת 2003 היוו דמי ניהול חשבון 17% מההכנסות הרי בשנת 2008 חלקם בעמלות ירד ל-9.2%. גביית דמי ניהול חשבון עמדה בשנת 2008 על 1.16 מיליארד שקל בהשוואה ל-1.5 מיליארד שקל בשנת 2003. ב-2008 לבדה ירדה גביית דמי ניהול חשבון ב-6.4%.

גם בגביית עמלות ביטוח חלה ירידה של 24% ואלו הסתכמו בשנת 2008 ב-275 מיליון שקל. הסיבה, שינוי בשיטת רכישת ביטוח המשכנתא בבנקים למשכנתאות שיזם ידין ענתבי בשנת 2004 עוד כשכיהן כסגן המפקח על הביטוח. עמלות סחר חוץ ירדו בשנת 2008 ב-8.5% והסתכמו ב-411 מיליון שקל; ייתכן שהירידה נובעת מההאטה במשק בשלהי 2008. *

צרו איתנו קשר *5988