מופע האשליות

"תסתכל, מר גייתנר - ההכנסות שלנו הוכפלו לעומת הרבעון לפני שנה, ל-25 מיליארד דולר, כמו רמת השיא של 2007. ואחרי חמישה רבעונים של הפסדים, חזרנו לרווח!"

אבל סיטי נאלץ להתפשר על הרבה דברים. נכון, התנודתיות הגבוהה והמרווחים הרחבים אפשרו בוננזה במסחר במכשירים של הכנסה קבועה ומניות. לעומת זאת, ההפסדים מהסאב-פריים קוזזו על-ידי רווח של 2.7 מיליארד דולר כתוצאה ממרווח גדול יותר על חוזים כנגד חדלות הפירעון (CDS) של סיטי, בסך 2.7 מיליארד דולר.

להוציא את זה, המחיקה בסך 5.4 מיליארד דולר היתה דומה בגודלה למחיקות שבוצעו ברבעונים השני והשלישי של 2008. ההכנסות עלו גם בזכות המכירה של חברת כרטיסי אשראי ברזילאית במיליארד דולר, בתוספת כמה החזרי מס והתאמות משפטיות.

ואחרון אחרון: סיטי הפריש ברבעון שעבר פחות לחובות מסופקים, מה שנראה מוזר, אם מניחים שסביבת הצריכה והעסקים דווקא מידרדרת. לרוע המזל, המציאות היא שמעבר לאולם המסחר, ההאטה הכלכלית העולמית פוגעת בכמעט כל יתר החטיבות של סיטי.

הבנקאות הצרכנית נשארה בהפסדים, כתוצאה מירידה בפעילות והעדר תיאבון למוצרי השקעה. יותר מ-10% מהחובות בכרטיסי האשראי נחשבים ל"בעייתיים". ההכנסות מניהול ההון צנחו יחד עם הירידות בשווקים. קשה לדמיין את העסקים הללו מתאוששים בזמן הקרוב.

סיטי עושה כל מה שהוא יכול. הוא מפחית עלויות, מצמצם את החלקים המסוכנים במאזן - וגם פיצול המימון הצרכני, הברוקראז' וניהול הנכסים הגיוני. אך אפילו אם תבוצע התוכנית להמרה של מניות הבכורה למניות רגילות שהממשל יקבל (תוכנית שנדחתה בינתיים), לסיטי יהיה הון עצמי מוחשי של 80 מיליארד דולר, מול נכסים בהיקף כמעט 2 טריליון דולר. זה עדיין נתון מדאיג, בייחוד על רקע התלות המסורתית של סיטי בלקוחות הצרכנים. *