שמו של חיים סבן שורבב לפרשת הציתות לשיחה בין מחוקקת פרו-ישראלית בקונגרס לבין "סוכן ישראלי"

ניו יורק טיימס: ה"סוכן" הבטיח שסבן יאיים להפסיק תרומותיו לראש הסיעה הדמוקרטית בבית-הנבחרים, ננסי פלוסי, אם זו לא תמנה את המחוקקת, ג'יין הארמן, ליו"ר ועדת המודיעין של הבית

שמו של המיליארדר הישראלי-אמריקני חיים סבן, מלוס-אנג'לס, שורבב לפרשת הציתות לשיחה בין מחוקקת פרו-ישראלית בקונגרס, ג'יין הארמן, לבין אדם החשוד שהוא סוכן ישראלי.

השיחה התקיימה ב-2006, אך רק אתמול (ג') פורסמו הדלפות, שלפיהן הסוכנות לביטחון לאומי, רשת הציתות האלקטרונית של המודיעין האמריקני, צותתה לשיחה. בשיחה הזו העלה "הסוכן הישראלי" את שמו של סבן והבטיח להפעילו כדי לקדם את הארמן במידרג הקונגרס, לדברי המדליפים, פקידים בעבר ובהווה בממשל האמריקני.

המדליפים, שקראו את תמליל השיחה המצותתת, סיפרו לאמצעי תקשורת בארה"ב, שבשיחה הבטיחה הארמן ל"סוכן הישראלי" לפעול בממשל למען שני אנליסטים באייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, שנחשדו, ועודם חשודים, בהדלפת מידע מסווג לשגרירות ישראל בוושינגטון ולעיתונאים. השניים הם סטיב רוזן וקית ווייסמן.

הבטחת הארמן, הנחשבת מקורבת לאייפא"ק, ניתנה בעקבות בקשתו של ה"סוכן". בתמורה, הבטיח לה "הסוכן", שהוא ידחוף את מינויה למשרת יו"ר ועדת המודיעין של בית-הנבחרים, שאיפת חייה של הארמן. יעד ה"דחיפה" היתה אמורה להיות ננסי פלוסי, שהיתה אז ראש סיעת המיעוט הדמוקרטי בקונגרס. הדוחף, לדברי המדליפים, היה אמור להיות סבן, הנחשב אחד מגדולי התורמים למפלגה הדמוקרטית ותומך חזק באייפא"ק.

ההנחה היתה, שבבחירות הקרבות, בנובמבר 2006, יזכו הדמוקרטים ברוב לפחות בבית-הנבחרים. פלוסי היתה צפויה, אפוא, להתמנות ליו"ר הבית, עם סמכות למנות ראשי ועדות. הארמן נחשבת המומחית הראשונה במעלה לענייני מודיעין בקרב הצירים הדמוקרטיים בקונגרס.

דיווחים על המאמצים, כביכול, של סבן לקדם את מינוי הארמן פורסמו בראשונה כבר לפני שלוש שנים. השבועון טיים כתב ב-20 באוקטובר 2006, כי תורמים גדולים לקמפיין הדמוקרטי בבחירות טלפנו לפלוסי ולחצו עליה למנות את הארמן ליו"ר ועדת המודיעין לאחר הניצחון הצפוי של הדמוקרטים בחירות. אחד המטלפנים היה סבן, לדברי טיים. בידיעה נאמר, שהלחצים לא השיגו את מטרתם. להיפך, הם הרגיזו את פלוסי

עכשיו שופך ניו יורק טיימס אור חדש על הפרשה, אור שעשוי להסביר מדוע התלקח זעמה של פלוסי ומדוע, בסופו של דבר, הארמן לא זכתה במינוי המיוחל.

לפי הידיעה שפורסמה אתמול בטיימס, הבטיח "הסוכן הישראלי" להארמן, על פי תמליל השיחה המצותתת, ש"מוגול המדיה חיים סבן, תורם עשיר מקליפורניה" יאיים על פלוסי שהוא יפסיק לתרום כספים לקמפיין הבחירות שלה, אם היא לא תמנה את הארמן ליו"ר ועדת המודיעין. העיתון מתאר את סבן כ"תומך קולני בישראל". כתב גלובס מציין, שאין שום הוכחה, בטיימס או בכלי תקשורת אחר, שסבן נתן אישור מוקדם ל"סוכן הישראלי" לתת להארמן הבטחה כזו בשמו או שהוא בכלל מכיר את הסוכן.ניו יורק טיימס מציין, כי ביקש תגובה כמה פעמים מדוברת של סבן, אך הדוברת לא החזירה את קריאות הטלפון.

בעבר תיאר ניו יורק טיימס את סבן כ"מוגול ההוליוודי המקושר ביותר מבחינה פוליטית, אדם שמטיל את כל כובד משקלו, וכספו, בוושינגטון, ובמידה גוברת בעולם כולו, כדי להשפיע על כל ההחלטות שקשורות בישראל". סבן עצמו אמר בעבר לעיתון: "אני בחור עם דבר אחד בראש, והדבר הזה הוא ישראל".

במאמר במגזין האמריקני פורטפוליו, ב-2008, תיאר סבן את עצמו כ"ימני" המשוגע על מדיניות חוץ. סבן תורם גדול למפלגה הדמוקרטית, אך לאחר תבוסתה של הילארי קלינטון לברק אובמה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, הוא בחן אפשרות להעביר את תמיכתו למועמד הרפובליקני, ג'ון מקיין. רק אשתו וילדיו עצרו אותו.

סבן הקים, מימן והוא הרוח החיה במרכז סבן למדיניות מזרח-תיכונית, מכון חשיבה ומחקר במסגרת מכון ברוקינגס בוושינגטון.

ג'יין הארמן, אגב, היא אחת התומכות הגדולות במרכז סבן, לדברי טיים מגזין. "כאש מרכז סבן מדבר, אני מקשיבה", היא אמרה בכנס של המכון ב-2006.

בתגובה על ההדלפות פרסמה הארמן הכחשה נרגזת בזו הלשון: "אלה טענות שערורייתיות ובדיות ממוחזרות נטולות כל בסיס במציאות. מעודי לא הייתי מעורבת בפעילות כזו. אלה שמפיצים את ההאשמות הכוזבות האלה צריכים להתבייש".

זהותו של "הסוכן הישראלי" בשיחה עם הארמן לא נחשפה בהדלפות.

תזכורת ועדכון: ב-2005 הודה אנליסט בכיר בפנטגון, לורנס פרנקלין, כי סיפק מידע מסווג על איראן לשני האנליסטים באייפא"ק, שג'ין הארמן היתה אמורה לפעול למענם בממשל. פרנקלין נדון לכמעט 13 שנות מאסר. ווייסמן ורוזן הואשמו אף הם בהדלפת מידע מסווג (אך לא בריגול) לגורמים שונים, בכללם דיפלומט ישראלי ועיתונאים אמריקניים, אך השניים כופרים באישומים ומשפטם צפוי להיפתח ב-2 ביוני.

אולם הבוקר (ד') מוסר וושינגטון פוסט, כי התביעה בוחנת אפשרות לבטל את משפטם של שני האנליסטים וכי החלטה על כך תתקבל לפני המועד שבו ייפתח המשפט. הסיבה: קביעות של בית-המשפט, בשימועים טרום-משפטיים, שיקשו מאוד על השגת הרשעה. מקורות ברשויות לאיכפת חוק אמרו, כי הדיונים על ביטול האישומים אינם קשורים לחשיפות החדשות בפרשת הצירה הארמן.