"אם ירכשו את אקטליון, כל המדענים שלה יפרשו ויקימו מיזם חדש"

אקטליון הגיעה להנפקה ב-2000 ושנה לאחר מכן, ב-2001, כבר היה לה מוצר ראשון בשוק. בשנים שלאחר מכן ביצעה רכישות, ב-2004 כבר הייתה רווחית, ומהלך דרכה שברה את רוב השיאים במרוץ לרווחיות של חברות הביוטק. היום אקטליון היא אחת מחברות הביוטק הגדולות בעולם, עם תרופות ביולוגיות ללחץ דם בריאות, לגושה ולמחלות נוספות, ונסחרת לפי שווי של 8.2 מיליארד דולר.

לאקטליון היה יתרון על-פני חברות ביוטק אחרות שקמו במקביל אליה. היא נוסדה על-ידי צוות של מדענים ומנהלים שפרש מחברת הענק Roche עם טכנולוגיה שפיתוחה החל אצלה. בהמשך הדרך, משכה אקטליון מרוש בכירים בתפקידים שונים וכך הגיעה לחברה גם ד"ר מירי הלפרין, ישראלית לשעבר המשמשת היום כסגנית נשיא לפיתוח קליני בחברה.

לא ספין-אוף

הלפרין שימשה בעבר במגוון תפקידים ברוש, ביניהם מנהלת גלובלית לניהול משברים, ראש תחום הבטיחות ורישוי התרופות של מחלקת הפארמה וגם מילאה תפקידי ניהול ב-Merck האמריקנית.

בראיון ל"גלובס", להלפרין חשוב להדגיש שאקטליון לא הייתה ספין-אוף של רוש ומעולם לא התנהגה ככזו. "היא שחררה את קבוצת המדענים לחופשי, שזה היה יפה מצידה, ומכרה להם את התרופה בכסף מלא, אם כי לא סכום גבוה במיוחד", היא אומרת. "רוש לא נתנה עזרה מיוחדת לקבוצה החדשה, לא השקיעה בה כסף ולא החזיקה בה מניות. הם חשבו שהאינדיקציה המרכזית של ה-Tracleer, של לחץ דם בריאות, לא מעניינת. אחר כך הם הצטערו על זה, והעובדה שהיא הצליחה הייתה מזל לנו ולפציינטים".

פרט לתרופה המובילה של אקטליון, Tracleer, יש לה עוד שתי תרופות בשוק: Zavesca - תרופה למחלת הגושה הניתנת בבליעה ו-Ventavis, לטיפול בלחץ דם בכלי הדם שבין הלב לריאות. לחברה עוד 25 תרופות בצנרת, מהן 4 תרופות בשלב שלישי של הניסויים הקליניים.

הלפרין מאמינה שאם רוש הייתה מפתחת את התרופה הזו בתוך הבית, היא לא הייתה מגיעה לאותם הישגים ובוודאי שלא באותה מהירות. "עבור רוש זו הייתה 'עוד תרופה בצנרת'. עבורנו היא הייתה כל החיים".

אולי בשל כך, למרות כל העובדים שערקו, רוש מפרגנת לאקטליון. "היחסים היום טובים וב-2006 אף חתמנו איתם על הסכם מסחור משותף, למוצר בתחום האוטואימוני". בנוסף, יש לאקטליון הסכמים עם מרק ועם גלקסו סמית'ליין.

הגלגל מסתובב, ולאחרונה בוצע באקטליון אקט דומה למה שהתרחש ברוש: קבוצה של מדענים ומנהלים בוגרי רוש ואקטליון, הקימה חברה משלה בשם Axovan, על בסיס טכנולוגיה שנרכשה גם היא ובמקור פותחה ברוש, בין היתר על-ידי מדענים שעברו מאוחר יותר לאקטליון. הפיצול הצליח, המוצר הגיע לניסויים מתקדמים, ואז אקטליון רכשה את החברה בחזרה תמורת 45 מיליון דולר מיידית ועד 190 מיליון כולל תמלוגים ואבני דרך, שחלקם כבר שולמו שכן המוצר מתקדם יפה והגיע לשלב III של הניסויים.

בלי ביורוקרטיה

לדברי הלפרין, בסיס ההצלחה של אקטליון הוא האופי של החברה, שעושה ככל יכולתה להמשיך לפעול בתרבות של סטארט-אפ בתחום הביוטק גם כאשר היא גדלה ומתפתחת, ומעסיקה היום 2,000 עובדים.

"מייסדי אקטליון קצו בביורוקרטיה של חברה גדולה כמו רוש ורצו להקים מיזם קטן, רעב וקרוב יותר למדע", היא אומרת. כמעט כל המייסדים עדיין נמצאים בחברה, וביניהם ז'ן פול קלוזל, מנכ"ל החברה; מרטין קלוזר, סגנית נשיא בכירה לפיתוח תרופות; וולטר פיצ'לי, גם הוא סגן נשיא בכיר לפיתוח תרופות, אנדרה מולר, סגן יו"ר הדירקטוריון. רק מייסד אחד עזב - המנכ"ל הראשון של החברה תומס ווילדמן.

אקטליון הוקמה בהשקעה פרטית של הזוג קלוזל, של מספר מיליוני דולרים בודדים. עיקר המימון הגיע מן ההנפקה בבורסה של שווייץ ב-2000, שלוש שנים אחרי ההקמה. זו הייתה תקופה טובה לגיוסים עבור חברות ביוטק. בנוסף, ההילה של החברה ככזו שהוקמה על-ידי יוצאי רוש אפשרה לה לקבל במהירות את אמון השוק. לא הזיקה העובדה שהמוצר שלה היה כבר בשלב שלישי של הניסויים בתקופה הזו.

עם השקת המוצר הראשון, ב-2001, התלבטה החברה אם להקים ערוצי שיווק משלה למוצר או לשווקו בעזרתה של אחת החברות הגדולות. בסופו של דבר הימרה אקטליון על שיווק המוצר באופן עצמאי, כשהיא נעזרת בשותפים רק עבור חלק מן השווקים. הפעילות העצמאית היא בעיקר באירופה ומעט בארה"ב.

היום החברה שומרת על צביונה, בין היתר על-ידי כך שלא ויתרה על המחקר והפיתוח. כמעט כל המוצרים שלה מפותחים בבית והיא כמעט ואינה מבצעת רישוי של מוצרים מאוניברסיטאות. "המייסדים וההנהלה הבכירה מעורבים במדע עד רמת הפרט הקטן. בחברה אחרת היו אומרים שהם משגעים את האנשים, אבל לא אצלנו", היא אומרת.

החברה מחפשת גם לרכוש סטארט-אפים, בעיקר בתחומים בהם היא כבר עוסקת - כמו מחלות גנטיות, מחלות אוטואימוניות ובניות בלחץ דם, אך גם בתחומים אחרים כמו מחלות של מערכת העצבים המרכזית (המוח ועמוד השדרה) ותחומי האנטיביוטיקה.

הקשר היהודי

הלפרין, 57, עזבה את ישראל אחרי הצבא ועברה לשווייץ. התואר הראשון שלה הוא בגנטיקה ופסיכולוגיה ניסויית, אך בהמשך התמחתה בפסיכיאטריה ואחר-כך בסקסולוגיה. "אחרי תקופה התגוררתי בצד הגרמני של שווייץ, ולא ידעתי את השפה מספיק טוב כדי לטפל", היא אומרת. זה היה הטריגר למעבר לניהול בסניף שפתחה חברת Merck האמריקנית בציריך.

משפחתה של הלפרין, עליה נמנים לא מעט רופאים, מתגוררת בישראל. לדבריה, המוצא הישראלי שלה היה אחד השיקולים לפתיחת משרד של אקטליון בארץ ב-2004 בו מועסקים 13 עובדים, שמתמקד בעיקר בשיווק מוצרי החברה בישראל. "הזוג ז'ן פול ומרטין קלוזל, מייסדי החברה ומנהליה הבכירים, הם יהודים, אך עדיין לא ביקרו בארץ. אנחנו עובדים על זה".

אקטליון רשמה ב-2008 הכנסות של 1.25 מילארד דולר. ברבעון הראשון של 2009 צמחה לעומת הרבעון שקדם לו, להכנסות של 345 מיליון דולר. רווחיה לרבעון הראשון עמדו על 87 מיליון דולר.

מה ההבדלים בתרבות הארגונית בין מרק, רוש ואקטליון?

"רוש היא דוגמה לחברת פארמה אירופית גדולה, שבה לוקח הרבה מאוד זמן לקבל החלטות, והולכים הביתה ב-17:00. אקטליון יותר מסודרת מכפי שהייתה בעבר, למרות שהרעיונות בה זורמים מהר. לאנשים יש מוטיבציה גבוהה והם עובדים קשה. באקטליון אנשים צועקים אחד על השני, זו לא חברה שוויצרית באופי, אלא בינלאומית - יש בה אמריקנים, בריטים, הודים ואחרים. מרק היא חברה אמריקנית, מסודרת, עם טופס לכל דבר והיררכיה ברורה. שלוש החברות הללו ממוקדות מחקר, לעומת נוברטיס למשל שהיא מונחית שיווק".

בתוך גל הרכישות של חברות הפארמה שהתרחש לאחרונה, האם יש סיכוי או סיכון שתירכשו בעצמכם?

"הנהלת אקטליון מעוניינת להיוותר עצמאית. יש גם גלולת רעל בתקנון, לפיה כאשר החברה נרכשת, הזכויות על התרופות המובילות אינן כלולות בחוזה אלא נותרות אצל השותפות. אני מאמינה שאם החברה תירכש על-ידי חברת ביג פארמה, ממילא כל המדענים הטובים והמנהלים פשוט יפרשו ויקימו משהו חדש".