מעט מדי ומאוחר מדי

הדרך ליישום ההחלטה לעצור את הריבוי הלא טבעי של עורכי הדין ארוכה מאוד

באחד מפרקי "משפחת סימפסון" מגיע הומר לגיהינום, ומתגלגל למחלקת עונשים אירוניים. "אז מה, אתה אוהב דונאטס?", שואל השטן. "ובכן, עכשיו תאכל את כל הדונאטס שבעולם". פיו נפער לרווחה, ואליו מוכנסים בסרט-נע אינסופי, עוד ועוד דונאטס, המנפחים אותו לממדים גרוטסקיים.

אותו עיקרון פחות או יותר עובד גם בפס הייצור של עורכי דין בישראל. הפקולטות והמכללות פולטות בכל שנה אלפי פרחי משפט צעירים ורעבים, ואלה צועדים במסלול המוביל להתמחות ובחינות הסמכה, ומתרסקים לשוק העבודה המצטמק.

הצפת מקצוע עריכת הדין היא העונש האירוני של בתי-הספר למשפטים שאינם יודעים שובע והביאו לניפוח טקסי ההסמכה בלשכת עורכי הדין למימדים גרוטסקיים ממש. אצטדיון טדי כבר צר מלהכיל; בשלב מסוים ייאלצו להעביר את הטקס לאצטדיון רמת גן.

מעט מדי ומאוחר מדי

החלטת הוועד המרכזי של הלשכה אמש לנקוט שורת צעדים לעצירת הריבוי הלא טבעי של עורכי דין היא צעד בכיוון הנכון, אבל בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.

הוחלט לפעול להארכת ההתמחות לשנתיים, לקיום בחינות כניסה להתמחות עוד לפני תחילתה, ולהקמת בית ספר למתמחים, שבו ילמדו במקביל לחלק מההתמחות, לקראת בחינות ההסמכה. אבל הדרך ליישום עוד ארוכה מאוד.

צעדים כאלו הוצעו במתכונת דומה כבר לפני שבע שנים, במסקנות ועדת השופטת הילה גרסטל. הוועדה, שהוקמה בשנת 2000 - ע"י שר המשפטים דאז יוסי ביילין - הגישה מסקנותיה ב-2002 לשר באותה עת, מאיר שטרית.

היא המליצה להאריך את ההתמחות לשנה וחצי, לקיים קורס מעשי למתמחים, לפצל את בחינות ההסמכה למבחן אמריקאי ול"מבחן ביצוע" (ניתוח מקרה), להגביר פיקוח בעת ההתמחות, ולוודא שמתמחים יועסקו בעבודות משפטיות בלבד.

מאז נכנסו שבעה שרי משפטים בשערי המשרד, והמלצות ועדת גרסטל עדיין מונחות כאבן שאין לה הופכין. מספר עורכי הדין כמעט והוכפל מאז המסקנות, ולפני כחצי שנה חצה את סף ה-40 אלף.

אף שר לא פעל

ישראל הפכה מזמן למדינה עם שיעור עורכי הדין הכי גבוה מקרב האוכלוסייה, אך אף שר משפטים לא מצא לנכון לפעול בנושא. בלשכה ציפו שכשימונה שר מקהיליית עורכי הדין, המכיר ודאי את המצוקות הגוברות, הוא ייתן דעתו לנושא.

אלא שגם השר הנוכחי, יעקב נאמן, לא ממהר להתגייס למאבק להגבלת מספר עורכי הדין. בלשכתו אומרים שבקרוב יתקיים דיון מסודר בנושא, ושרק אז הוא יוכל להביע את עמדתו בנושאים אשר עליהם החליטה אתמול לשכת עורכי הדין.

עוד מציינים בלשכתו שכל שרי המשפטים מ-2002, לא נקפו אצבע ליישום ההמלצות, מטומי לפיד ועד דניאל פרידמן. "כנראה שהנושא לא כל-כך פשוט", אומרים בלשכת השר. בכל מקרה, גם אם נאמן יחליט להתגייס לנושא, השינוי מצריך תיקון של חוק הלשכה, והדרך עוד ארוכה ורצופת מכשולים פוליטיים.

גורם בלשכה מאבחן מה גורם לסחבת ביישום הרפורמה בהסמכה: העובדה שמאז מלחמת לבנון השנייה, חוששים במערכת הפוליטית מכוח המחאה של הסטודנטים. על הצורך ברפורמה בהסמכה, יצויין, יש קונסנזוס כמעט מלא; הכל מסכימים שהמגמה חייבת להשתנות - מלבד ציבור הסטודנטים למשפטים.

בהקשר זה, הציעה ועדת גרסטל לקבוע שההמלצות לא ייושמו על מי שכבר לומדים משפטים בעת תחילת היישום. כך, גם אם יוחלט לשנות את מבנה בחינות ההסמכה ומשך ההתמחות, זה ייכנס לתוקף רק כעבור כ-4 שנים.

פעם נמשכה ההתמחות שנתיים, לפני שקוצרה בהדרגה, לשנה וחצי ואז לשנה, בתחילת שנות ה-90. בלשכה מספרים שהיוזמה לקיצור היתה של ח"כ אברהם פורז, על רקע יריבותו עם ראש הלשכה דאז, עו"ד דרור חטר-ישי. כעת מקווים בלשכה שהסכסוכים הפוליטיים הפנימיים בתוכה לא יפריעו למהלך המשותף - שכל הצדדים שותפים לצורך בקיומו - להעברת הרפורמה בהקדם האפשרי.

המגרש האקדמי

ומילה נוספת. מאז נבחר עו"ד יורי גיא-רון לראש הלשכה, לפני כשנתיים, הוא הבהיר בכל הזדמנות שפעילות הלשכה נגד "הצפת המקצוע" אינה מכוונת נגד המוסדות האקדמיים, או נגד זכותו של אדם להשכלה אקדמית משפטית. כל הכוונה, אמר, ליצור הבחנה בין השכלה משפטית (שהיא בתחום שיפוטן של אוניברסיטאות ומכללות), להליכי ההסמכה לעריכת דין (שבאחריות הלשכה).

אלא שהחלטת הוועד מאמש חורגת מהבחנה זו, ונכנסת ברגל כבדה למגרש האקדמי: הלשכה מתכוונת לפעול למינוי נציג מטעמה במועצה להשכלה גבוהה, ולהקמת צוות משותף לה ולמועצה לבחינת לימודי המשפטים בארץ.

צרו איתנו קשר *5988