ברודט: "לבחון שוב את פריסת רשת הביטחון לחוסכים המבוגרים לנוכח העליות האחרונות בבורסה"

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית מוציא היום (רביעי, 13 במאי) דו"ח "סנאט" (דוח מצב) בנושא הטייקונים במשק הישראלי. את הדוח כתב דוד ברודט, שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים ויו"ר בנק המזרחי ומשמש היום כיועץ כלכלי וכיו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון.

ה"טייקונים" היא תופעה צעירה יחסית במשק הישראלי של 10-15 שנה. בתהליך התפתחותו עבר המשק הישראלי ממצב שבו היו עד שנות ה-90 שני "טייקונים" נוסף לגורמים הציבוריים, ועד למצב הנוכחי שבו בשנות האלפיים גדל מספרם ל-20 "טייקונים".

על פי הדו"ח, ייתכן כי המשבר יביא לשינויים בחלוקת העושר ובמספר "הטייקונים". תופעה זו מתרחשת בעולם פעמים רבות לאחר משבר. הרחבת מספר "הטייקונים" והרחבת מספר מוקדי הכוח הכלכלי היא תופעה חיובית כשלעצמה.

נוסף להקשר הגלובלי, הדו"ח מתייחס למשבר הנוכחי במשק הישראלי בחוב החוץ בנקאי שמקורו בהנפקת אג"ח הקונצרניות, ע"י חברות שונות. ברודט טוען: "משבר זה איננו חלק מחויב מהמשבר הכלכלי עולמי. בהתנהלות אחרת ניתן היה למנוע אותו בחלקו הגדול, מה שעשוי היה להקל על המשק הישראלי לעבור את המשבר העולמי".

לגבי עזרה לחברות המתקשות להחזיר את חובן במשק, כותב ברודט: "הגישה הממשלתית צריכה להתבסס בראש ובראשונה על סיוע שתכליתו לסייע לצמיחה ותעסוקה ישירה במשק ומכאן שרוב ההשקעות של חברות הטייקונים שנעשו בחו"ל אינן ראויות לסיוע הממשלתי וההסדרים צריכים להיעשות בהסדרים פרטניים".

הדו"ח מתייחס לצעדים הנדרשים להינקט, כמו גם להפקת לקחים מהתנהלות האוצר ובנק ישראל: "רגולציה מתוחכמת יותר הייתה מצליחה למנוע חלק מהמהומה הקיימת כיום בשוק האשראי החוץ בנקאי לכן, קידום רגולציה רחבה הוא מהלך הכרחי ומיידי. לגבי שמירת ערך החיסכון של החוסכים המבוגרים, סוגיה זו קיבלה מענה מסוים בתוכנית הממשלה בפריסת 'רשת הביטחון'. ייתכן שיש מקום לבחון תוכנית זו שוב לנוכח ההתפתחויות שחלו בחודשים האחרונים בשוק ההון ולנוכח העובדה כי התוכנית הזו גובשה בתנאי לחץ ציבורי רגשי גבוה".