אוריאל לין תוקף את עופר עיני: "הפעולות של עיני בתחום יחסי העבודה הן מעשה ברוטאלי של אלימות"

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אומר היום (ד') ל"גלובס" כי אם הממשלה תאשר את עסקת החבילה עם ההסתדרות שכוללת שורה של שינויי חקיקה מרחיקי לכת ביחסי העבודה במשק, המעסיקים שכפופים ללשכות המסחר לא יהיו מחויבים לחוקים אלה.

"הפעולות של עיני הן מעשה ברוטאלי של אלימות, ניצול ציני של חולשת הממשלה", תוקף לין. "אנו לא נראה את עסקת החבילה כמחייבת אם יוכנס בה סעיף אחד על יחסי עבודה, ואני מזכיר שאנחו יודעים להיאבק", הוא מוסיף.

לין מתקומם בעיקר על ההבנה שגובשה בין הסתדרות ליועץ של רה"מ, אורי יוגב, לפיה חוק ההסדרים יכלול סעיף שלפיו מעסיק יחויב לנהל מו"מ להסכם קיבוצי אם במקום העבודה קמה נציגות עובדים. יצוין כי נושא זה נמצא עדיין בבדיקה אצל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לאחר שבמשרד האוצר הביעו ספק בדבר האפשרות ששינוי חקיקה כה מהפכני יעבור בהליך מזורז כמו חוק ההסדרים.

לין מביע פליאה על כך שיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, נתן לכאורה את ידו למהלכי החקיקה האלה, שיחלישו את המעסיקים מול העובדים. "לאחר ששמעתי על הכוונה להביא לשינויים ביחסי העבודה פניתי לברוש וביקשתי לקיים דיון מסודר בלשכה. בדיון הוצגו דרישות חלקיות בלבד של עיני, ואני הסכמתי רק לכמה דרישות בודדות. אני מוכן למשל לנהל הידברות עם עובדים שהקימו ועד, אבל בשום אופן לא מוכן שיחייבו אותי לנהל מו"מ להסכם קיבוצי", הבהיר לין. לדבריו, בין הסיכומים שגובשו עם ההסתדרות יש גם ניסיון להפוך את משפט העבודה למשפט פלילי - למשל על ידי הטלת קנס של עד 60 אלף שקל למעסיק שיתנכל לעובד על רקע ניסיון התארגנות.

"לא רק שאני מתנגד לסיכומים האלה מבחינה עניינית, אני מתנגד לכך שהם יובאו במסגרת של הליך כל כך מזורז", הבהיר לין. לדבריו, חוק ההסדרים כלל בעבר מגוון של רפורמות שהיו לעתים לטובת המעסיקים ולעתים לטובת העובדים, אך מעולם הוא לא היה כל כך חד צדדי.

עוד טוען לין כי בשנת 2006 עיני חתם על מזכר עם לשכת התיאום של המעסיקים, לפיו לא יביא לחקיקה נושאים הקשורים ליחסי העבודה במשק, אלא להסכמים קיבוציים בלבד.

נזכיר, כי אתמול התחוללה דרמה גדולה במסדרונות האוצר, כשבכירי המשרד פוצצו את המו"מ על עסקת חבילה במשק בעקבות סיכום חסר תקדים שהושג בין ההסתדרות ליועצו הקרוב של רה"מ, אורי יוגב. ל"גלובס" נודע כי יוגב הסכים שיוכנס לחוק ההסדרים תיקון חקיקה שקובע כי מעסיקים יחויבו על פי חוק לנהל מו"מ להסכם קיבוצי עם העובדים, אם למעלה משליש מהעובדים התארגנו במסגרת ארגון עובדים. המשמעות של תיקון כזה היא לא פחות ממהפכה ביחסי העבודה במשק - מהפכה שתחזק את ציבור העובדים אך תחליש את המעסיקים.