תפילת מעריב

עופר נמרודי חשב שהסערה כבר מאחוריו. כנגד כל הסיכויים, בנק הפועלים הסכים להזרים 50 מיליון שקל לעיתון, הכשרת הישוב התחייבה גם היא להזרמה של 37 מיליון שקל, תוכנית הקיצוצים בהיקף של 6 מיליון שקל בחודש אושרה (לאחר מאבקים קשים), והייתה תחושה שהנה, האוניה שכמעט עמדה לפני טביעה, חוזרת למסלול.

אלא שהשבוע הסתבר שלא כל כך מהר חוזרים למסלול. העורכים הראשיים של העיתון, דורון גלעזר ורות יובל, שמינוים לפני כשנה וחצי לעורכים הראשיים של "מעריב" זיכה את נמרודי בתשבוחות רבות על הטאלנטים שהצליח להביא ל"מעריב" בתקופה כה קשה - הודיעו על התפטרותם.

הסיבה, הרשמית והלא רשמית להתפטרות היא חילוקי דעות עם דירקטוריון "מעריב", שנובעים מכוונת הדירקטוריון לבצע קיצוץ נוסף בעיתון, בנוסף לקיצוץ של 6 מיליון שקל בחודש עליו הוחלט רק לפני חודשים ספורים. כבר אז הביעו גלעזר ויובל כעס ומחאה על הקיצוצים, שישפיעו לטענתם על איכות וטיב המוצר - העיתון עצמו.

אך בזמנו, גלעזר ויובל הבינו כי אין ברירה, סכנת הסגירה הייתה מוחשית מאי פעם, והם נעתרו לדרישות. לא רק שהם נענו לדרישות, אלא שגלעזר עצמו תיקשר את תוכנית ההבראה בקרב העובדים וערך אסיפות עם העובדים בכל מחלקות העיתון. באסיפות הללו הסביר גלעזר את עיקרי התוכנית וביקש מהעובדים להסכים לקיצוץ בשכר. מרבית העובדים, יש לציין, קיבלו את עמדתו של גלעזר כי זהו המהלך שיציל את העיתון ומלבד בודדים, הסכימו עובדי העיתון לחתום על הקיצוץ בשכר. בתמורה אגב, קיבלו העובדים אופציות לרכישת מניות של העיתון - תוכנית שפרטיה פורסמו בשבועות האחרונים ושצפויה לצאת אל הפועל בקרוב.

הרימו ידיים

אבל הפעם הם כבר הרימו ידיים. יש להם את הקווים האדומים שלהם. נמרודי הופתע מהמהלך, וייתכן שגם גלעזר ויובל הפתיעו את עצמם.

לראייה: בימים אלה אף אחד מהצדדים (הן נמרודי והדירקטוריון מחד והן גלעזר ויובל מנגד) לא מנסה לטרפד את ניסיונותיהם של עובדי "מעריב" לתווך ביניהם ולהשיבם למסלול המו"מ, שהעניק לעיתנואים ב"מעריב" מעט שקט בתוך הסערה.

נכון לעכשיו, ההערכות גורסות כי העובדים יצליחו לפשר. נמרודי לא ממש רוצה שגלעזר ויובל ילכו, נהפוך הוא. נראה כי גם גלעזר ויובל עצמם לא ממש רוצים לקום ולעזוב את העיתון שבאו לא מכבר בכדי להציל את העיתון מטביעה. האם תמצא הדרך לגרום לכולם לרדת מהעץ? עבור עתידו של "מעריב" כדאי לקוות שכן.