מפתח הלב: באר שבע חוזרת למרכז

כמו לא מעט ערים ותיקות אחרות, גם באר שבע איבדה בהדרגה את לב העיר לאחר שהמסחר והמגורים נדדו אל פרבריה; תוכנית מקיפה, בעלות עשרות מיליוני שקלים, אמורה בשנים הקרובות להחזיר עטרה ליושנה

גם אם היא עתיקה, זה עדיין לא אומר שהיא חייבת להישאר מנותקת מהמציאות המודרנית. עד שנות ה-80 של המאה הקודמת שימשה העיר העתיקה של באר שבע כמרכז המסחר והעסקים של העיר. אבל מאז, פריחת הקניונים והתהוותה של קריית הממשלה הביאו את העסקים לעזוב אותה. האזור לא הצליח (וגם לא ממש ניסה) להתאים את עצמו לאווירת המסחר המתקדמת ויש רחובות שבהם עד היום לא קיימות כלל מדרכות.

אבל לפני שנה וחצי החליטה עיריית באר שבע לתת למתחם את הפוש הראוי לו, לשקם אותו ולטפח אותו. בימים אלה היא מבצעת עבודות רחבות היקף בעלות של 40 מיליון שקל, כשברקע נעשים מאמצים לגיוס 160 מיליון שקל נוספים ממשרדי הממשלה. החזון הוא להפוך את העיר העתיקה למוקד מסחר, בילוי, תרבות ופנאי ולשלב בה מגורים לצעירים.

"כמו פירנצה"

כשמדברים על ההתיישבות בבאר שבע נהוג ללכת אחורה לתקופת אברהם אבינו, שכרת בה ברית עם אבימלך מלך גרר. כמו כן, ידוע על התיישבויות בעיר לאורך ההיסטוריה. אבל העיר העתיקה, למרות ששמה מרמז כביכול על אלפי שנים, נבנתה למעשה בראשית המאה הקודמת על ידי האימפריה העות'מאנית. הסולטן הטורקי תכנן עיר עתיקה כאזור שייתן מענה לכל המחוז והקים שם בין היתר בית חולים ובתי ספר. המבנים נושאים אוריינטציה טורקית, לפי תכנון שנעשה בשיתוף עם אדריכלים גרמנים.

מבנים רבים מהתקופה ההיא נשמרו עד היום, כמו בית המושל, שהוא היום מוזיאון הנגב לאמנות, בית הספר לילדים השייחים שיהפוך לפארק המדע, ומהתקופה המנדטורית מעון עארף אל-עארף, שהיה מושל נפת באר שבע.

שטחה של העיר העתיקה 670 דונם והיא כוללת כ-350 מבנים לשימור. מחלקים אותה לשלושה מתחמים: השוק, המתחם הצפוני (הריכוז העיקרי של מסחר, שירותים ומלאכה) והמתחם הדרומי (ריכוז מתחמי מגורים ופנאי). התוכנית האסטרטגית תוכננה על ידי חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי-בן שחר ואילו החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע מנהלת עבור העירייה את הפרויקט, לצד פרויקטים מרכזיים נוספים, למשל פארק ההיי-טק וקריית הספורט החדשה.

לדברי תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי-בן שחר, "מנסים היום במדינת ישראל לשקם ערים עתיקות ומרכזי ערים. הרעיון הוא בעצם להפוך את מרכזי הערים והערים העתיקות שלנו לכאלה שידמו לערים העתיקות שאנחנו מטיילים בהן באירופה כמו סיינה באיטליה, מרכז העיר בפירנצה או ברוז' בבלגיה. הכוונה היא לקחת את המקומות האלה ולהחיות אותם בהיבט של מסחר, תרבות, בילוי ופנאי וכן מגורים לצעירים, משרדים ובתי מלון. בעבר הזנחנו את המקומות האלה והיום אנחנו מנסים להחזיר עטרה ליושנה ומבינים שהדרך היא לא באמצעות שיקום אדריכלי, שהוא אמצעי, אלא בארץ ובעולם הבסיס הוא תוכנית אסטרטגית כלכלית שמבססת את התמהיל שייצר סיבות להגיע. העיר העתיקה מתחרה בהרבה מאוד מרכזים אחרים וצריכות להיווצר סיבות שיגרמו לאנשים לחזור אליה".

ראש העירייה החדש, רוביק דנילוביץ', מלווה הפרויקט מתחילתו, עת כיהן כסגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך והצעירים.

לדברי דנילוביץ', "העיר העתיקה לא צריכה להתמודד עם כל מרכזי הקניות הגדולים האלה, היא צריכה למצוא את הייחוד שלה, שהוא, כפי שאני רואה אותו, גלום בעיר של תרבות, פנאי, בילוי ובידור. אני בעיני רוחי רואה חזיתות אחידות, שילוט ייחודי וריצוף ייחודי. אני רואה מקום אחר, עם רוגע מסויים, בתי קפה, גלריות, פאבים ומה שקשור בפסטיבלים, אמנות ויצירה. זה מה שייצור את מרכז הכובד של הצעירים וזו תהיה עיר עתיקה שוקקת ותוססת. כל זאת טמון בהכנסתם של כוחות צעירים לגור בעיר העתיקה. כחלק מהתפיסה הזו אנחנו למשל פועלים בשיתוף עם קרן רש"י להקמת פארק המדע בנכס שהיה בית הספר לילדי השייחים, בעלות של 30 מיליון דולר. תפיסת עולמי אומרת שאם אתה מבצע מיזם מסוים יש לכוון לרף הכי גבוה כי לא צריך להתפשר על בינוניות. אנחנו מציבים את הפרויקט בעדיפות גבוהה בסדר היום העירוני".

מגורים לצעירים

"קבענו להפוך את העיר העתיקה למוקד משיכה תיירותי ולמרכז תרבות, בילוי ופנאי", אומר מנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע, שלומי ביטן, "וזאת מבלי לפגוע במבנים או בערכים ההיסטוריים תוך שימור צביון המקום ושימור המרקם האורבאני שלו. קבענו לשלב מסחר, בילוי ופנאי שמכוונים לאוכלוסיה הצעירה בחתך סוציו אקונומי גבוה ולפתח מגורים לצעירים".

בהתאם לתוכנית החומש מקדמת העירייה את פרויקט באר אברהם שנמצאת במתחם העיר העתיקה, והיא תהפוך למרכז מבקרים בינלאומי שיספר את סיפור אברהם אבינו, לאחר שדינלוביץ' גייס בימים האחרונים תרומה של כ-2 מיליון דולר לפרויקט. בנוסף, עמותת אור משימות מקדמת את הקמת מרכז שער הנגב, שיהיה מרכז מבקרים למידע על אתרי תיירות בנגב.

בתחום המגורים יצרה העירייה שיתוף פעולה עם העמותות אור משימות ואיילים, המשכנות צעירים וסטודנטים באזורי עדיפות לאומית. עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים בעיר העתיקה, שם גרים 16 סטודנטים מבית הספר למשחק של באר שבע. "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד השיכון ועם מינהל מקרקעי ישראל להקצות נכסי מדינה לטובת הפרויקט ולטובת מגורי צעירים בעיר העתיקה", אומר ביטן, "מבחינת הפיתוח של המרחבים תהיה שפת שילוט חדשה עם שילוט אחיד למבנים ולחזיתות העסקים. תהיה הטמנת תשתיות חשמל, בזק וכבלים ליצירת חוויה של אזור עתיק. אנחנו מבינים שלא הכל קורה ביום אחד אבל יש מקום שאליו נרצה להגיע בסוף הדרך".

מי שמסתובב היום ברחובות העיר העתיקה רואה עסקים רבים שהיו יכולים להיות פנינים אילו היה המתחם מושקע - למשל, מסעדת יקוטה, שהיא מסעדה מרוקאית אותנטית ומסעדת שבזי, שהיא מסעדה תימנית שכבר לא רואים היום בשטף רשתות הקפה והמזון המהיר. גם בית הקפה Gecko יוצר סגנון ייחודי באווירה אוסטרלית ומסעדת אחוזת סמינלנסקי מזכירה את מסעדות כפריות באירופה. רק שבמתכונתו הנוכחית של המתחם, כשתוכנית העיר העתיקה רק בתחילתה, חסרים ברחובות מדרכות. גם הסטיגמה לא מזמינה, כפי שמספר בעל ספא באחד הרחובות במתחם: "כשאני מספר לאנשים על הספא בעיר העתיקה, שואלים אותי 'אה... בית זונות?'".

בהקשר לכך מציין פרויקטור העיר העתיקה, מוטי ברבי, "אם את הכספים שמשקיעים היום בעיר העתיקה היו משקיעים בשנות ה-70, רחוב סמילנסקי לא היה נופל משינקין ופלורנטין".

מתחילים בקטן

תוכנית שלב א' כוללת השקעת ההקצבות שהמדינה העניקה - 40 מיליון שקל, בתא שטח קטן בעיר העתיקה שהצלחתו תוכל ליצור גל "שישטוף את שאר הרחובות ויתפתח לכלל העיר העתיקה". תא שטח זה כולל את הרחובות אנילביץ', סמילנסקי, טרומפלדור, האבות והרצל.

בנוסף, העירייה שלחה הצעה בתגובה לקול הקורא שפרסם משרד הפנים בנובמבר האחרון, במסגרתו הוזמנו רשויות מקומיות להגיש הצעות לתוכנית פעולה לחידוש מתחמי המסחר במרכזי הערים. המשרד מתכוון לבחור ארבע ערים בהן ינוהל הפרויקט כפיילוט והן יזכו לסיוע כולל של 25 מיליון שקל ליישום התוכנית. בהצעתה מפרטת העירייה שהפיתוח המסחרי יחול במתחם העיר העתיקה. מנתוני ההצעה לקול הקורא עולה כי בעיר העתיקה קיימים כ-15 אלף מ"ר שטחי מסחר, כולל הלבשה, הנעלה, ציוד לבית, הסעדה ומזון. דמי השכירות החודשיים בעיר העתיקה נמוכים מאוד ונעים בין 10 ל-20 דולר למ"ר לחודש.

נכונות לשת"פ

מנתוני ההצעה, שמתבססת על סקר שביצעה צ'מנסקי-בן שחר, עולה כי אחוז המבקרים שמגיעים לעיר העתיקה פעם בשבוע הוא 40% ואילו 45% מבקרים פעם בחודש או פחות. כלומר, תדירות הביקור טרם מיצתה את הפוטנציאל האפשרי. לדעת הסוחרים, 43% מהקונים בעיר העתיקה הם ממעמד כלכלי-חברתי נמוך ו-43% הם ממעמד בינוני. רק 4% מהקונים, לדעת הסוחרים, הם ממעמד גבוה. מבדיקת הנכונות לשיתוף פעולה עולה כי 53% מהסוחרים הצהירו כי נכונותם לשתף פעולה עם העירייה בשיקום העיר העתיקה היא גבוהה או גבוהה מאוד ו-29% מהסוחרים השיבו כי יסכימו לשלם דמי ניהול. 58% אמרו כי יסכימו לשדרג ולשפץ חזית העסק.

שלב ב' מבוסס על התוכנית האסטרטגית של צ'מנסקי בן-שחר, שנמצאת בימים אלה בדיון בעירייה, ולפיה תוקם חברת ניהול כך שהעיר העתיקה תנוהל כמתחם סגור ועצמאי, וכן תוקם משטרה מקומית וחברת ניקיון. העשייה תיעשה בשיתוף פעולה בין הסקטור הציבורי והסקטור הפרטי. התמריצים וההטבות שמציעה התוכנית כוללים מענק לעובדים שמועסקים בבאר שבע ועוברים להתגורר בעיר העתיקה, מענקים לסטודנטים ומלגות מחייה.

בינתיים, על מנת להחיות את חזון הפיכת העיר העתיקה לאזור תיירות ואמנות ולמוקד אירועים עירוניים, מחזקת העירייה את הקיים ומקדמת פסטיבלים שהחלו להיטמע במסורת המתחם. זו השנה השנייה שיתקיים במאי פסטיבל בירה והשנה השלישית שיתקיים החל מיוני פסטיבל סמילנסקי, שמאפשר ליוצרים מקומיים להציג אמנותם. בסוף הקיץ יתקיים פסטיבל יין במוזיאון לאמנות.

כשהטרקטורים עובדים והתקציבים זורמים, נותר לחכות לעשור הבא, כדי לראות האם יביא עימו בשורת התחדשות למרכזי הערים. *

michal-m@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988