מתח, מתח, מתח....

מהאליפות בזכות הפרש שערים של מכבי ת"א ב-2003, דרך השרוכים של בית שאן ב-1998 ועד הדרמה בווסרמיל וקרית אליעזר ב-1995 ■ לכבוד משחק העונה בין מכבי חיפה להפועל ת"א (20:50, ערוץ 10), החלטנו לחזור לכמה מהשנים הספורות שבהן היה מעניין בליגה שלנו עד השריקה האחרונה

ליגת העל שלנו לא מפורסמת ברמת הכדורגל הגבוהה שלה, אבל יש פרמטר נוסף שבו אין לנו יותר מדי במה להתפאר: הדרמה. במרבית העונות, קבוצות לוקחות אליפות הרבה לפני השריקה האחרונה, כאשר הקבוצה במקום הראשון דומיננטית מדי מכדי לתת למישהי לדגדג אותה. הנה בכל זאת שלושה מקרים מהעבר שבהם היה כאן מתח עד הסוף.

2002/03: הביזיון של ביה"ד

אחרי 13 מחזורים, הובילה מכבי חיפה של יעקובו, רוסו, פראליה וז'וטאוטאוס את הטבלה עם 33 נקודות. הרחק מאחור היתה מכבי ת"א, עם 24 נקודות. במחזור ה-14 הגיעה מכבי לקרית אליעזר, למה שאז אפילו לא הוגדר "כמשחק עונה". בהחלטה אמיצה (שלימים כנראה תעלה לו בתפקידו), החליט מאמן הצהובים, ניר קלינגר, לספסל את אבי נמני. זה נגמר בניצחון 2-3 של מכבי.

בהמשך העונה, סימני השחיקה של ההשתתפות בצ'מפיונס ליג החלו להשפיע על חיפה של יצחק שום, שאיבדה יותר ויותר נקודות. למחזור האחרון כבר הגיעו חיפה ומכבי עם 66 נקודות, כשגם הפועל ת"א מרחרחת מאחור עם 64. חיפה יצאה למשחק חוץ באשדוד, מכבי היתה אמורה להתארח באורווה אצל הפועל פ"ת. אלא שערב המחזור קיבל ביה"ד העליון של ההתאחדות החלטה לפיה פ"ת תוכל לארח את מכבי ת"א דווקא באצטדיון ר"ג, סוג של בית שני עבור מכבי.

במהלך 90 הדקות כבר נדדה האליפות לחיפה כשזו הצליחה כבר במחצית הראשונה, תוך 14 דקות, לכבוש חמישייה לרשת של אשדוד, ולשפר את הפרש השערים שלה באופן ניכר. באותן דקות במשחק "החוץ" של מכבי מול פ"ת, שהתקיים לעיני 35 אלף אוהדים צהובים, עדיין חיפשה מכבי את הדרך אל השער הראשון לרשתה של הפועל פ"ת. זה קרה רק בדקה ה-63 מרגליו של פרוחננקובס, ובמקביל צימק שי הולצמן את התוצאה באשדוד ל-5-1, מה שהעמיד את מכבי ת"א במקום הראשון בזכות מספר ניצחונות עודף. מאוחר יותר כבשה מכבי שני שערים נוספים שהבטיחו את האליפות.

1997/98: הביזיון של בית שאן

גם על האליפות הזאת אפשר לשים כוכבית גדולה. ערב המחזור הלפני אחרון, להפועל ת"א של אלי כהן במקום השני היו 62 נקודות, לבית"ר ירושלים של דרור קשטן 63. הפועל ניצחה בבלומפילד 0-1 את הפועל פ"ת, וכל העיניים היו נשואות למשחק החוץ של בית"ר בקרית אליעזר מול הפועל בית שאן. המשחק הועבר לאצטדיון בחיפה בגלל חששות המשטרה לפיהן לא תצליח להתמודד עם מאסות האוהדים של בית"ר שהיו אמורות להגיע לבית שאן.

ארבע דקות לסיום כבש אלמוג חזן, שחקן צעיר של בית שאן, שער יוצא דופן בבעיטה מחוץ לרחבה והשווה את המשחק ל-2-2. אף אחד משחקניה של בית שאן לא ניגש לחגוג איתו, ולאחר מכן החל אחד מהביזיונות הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, במסגרתו עשתה בית שאן את כל שיכלה כדי לאפשר לבית"ר לכבוש. עמוק בתוספת הזמן קבע פישונט 2-3 לבית"ר.

במחזור האחרון ניצחה הפועל ת"א 0-3 באשקלון, אבל גם בית"ר עשתה את העבודה וניצחה 0-1 את מכבי פ"ת בטדי והבטיחה לעצמה את האליפות.

1994/95: סרט מלחמה

מכבי חיפה של גיורא שפיגל, שרק עונה קודם לקחה את אחת מהאליפויות המרשימות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, וגם הביאה ב-1994/95 רכש נוצץ בדמות חיים רביבו, נתקלה בבעיה. במחזור האחרון, אליו הגיעה עם פער של שתי נקודות מהמוליכה מכבי ת"א, היה לה משחק קשה על הראש עם... הפועל בית שאן.

את בית שאן אימן בחור בשם אלישע לוי. הקבוצה שלו היתה צריכה נקודות בקרית אליעזר כדי לשרוד בליגה, והיא עשתה את זה בגדול, עם ניצחון 2-3 היסטורי. סרט המלחמה הסתיים עם סוף טוב מבחינת המועדון הצפוני. במקביל, פגשה מכבי ת"א בווסרמיל את הפועל ב"ש, שהבטיחה כבר את המקום השלישי וההעפלה לגביע אופ"א, והיתה חסרת מטרות. זה נגמר עם ניצחון 0-1 והאליפות השנייה (והאחרונה) של אברם גרנט עם מכבי ת"א.