בתוך 19 שנה גדל מספרם של עורכי הדין בישראל פי ארבעה, מ-10,697 עורכי דין ב-1990 ל-40,469 עורכי דין בתחילת 2009. מספרם של עורכי הדין אשר התקבלו ללשכת עורכי הדין ב-9 השנים האחרונות לא רחוק מהסך הכולל של עורכי הדין שהתקבלו ללשכה מאז הקמת המדינה. מ-1950 עד שנת 2000 התקבלו ללשכה 23,127. מ-2000 עד היום: 17,342.
לקראת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, שיתקיים מ-31 במאי עד 4 ביוני, מפרסמת הלשכה את "מדד עורכי הדין", הכולל נתונים סטטיסטיים על מצב עורכי הדין בישראל. כבר ידוע לרבים שמצב מקצוע עריכת הדין די עגום, שהשוק מוצף ושהתחרות על כל לקוח קשה מתמיד.
סטודנטים רבים שנוהרים אל הפקולטות למשפטים ומנסים את מזלם בפרקטיקה, חדורי מוטיבציה ותקווה שיצליחו לנגוס נתח מהעוגה, מגלים מהר מאוד כי עוד 40,000 עורכי דין, רעבים לא פחות, מתחרים איתם על אותו נתח. מהנתונים שמפרסמת הלשכה היום (ג') עולה, כי העלייה בכמות עורכי הדין גדולה משמעותית מהגידול באוכלוסיית ישראל. בשנת 1950 חיו בישראל 1,687 אזרחים על כל עורך דין אחד, ב-1970 המספר ירד ל-622 אזרחים על כל עורך דין. בתחילת 2009 נרשם שיא של כל הזמנים: עורך דין לכל 183 אזרחים. ובמספרים: כ-7.4 מיליון תושבים לכ-40,000 עורכי דין.
ב-2019: עו"ד ל-100 אזרחים
הנתונים מרתקים עוד יותר כשבוחנים אותם מול מדינות אחרות. ביפן יש כ-25,000 עורכי דין על 120 מיליון תושבים; בגרמניה, מדינה בת 95 מיליון תושבים, יש כ-100 אלף עורכי דין; בצרפת יש 50 אלף עורכי דין - ומספר התושבים 60 מיליון; ובסין יש 150 אלף עורכי דין על אוכלוסייה של 1.3 מיליארד, עורך דין לכל 8,000 איש. מה שעוד יותר מטריד את אנשי המקצוע - שבקצב הגידול הנוכחי, מספר עורכי-הדין בישראל עתיד להכפיל את עצמו תוך כ-10 שנים ולגאות למציאות חסרת תקדים בעולם: עורך דין אחד לכל 100 אזרחים.
למי שתהה איפה חיים, עובדים ומסתובבים כל עורכי-הדין הללו, נתוני הלשכה מספקים תשובות: רבים מהם התמקמו בתל-אביב, העיר השנייה בגודלה בארץ. 392,700 תושבים חיים בתל-אביב, מתוכם 11,238 הם עורכי דין. כלומר, עורך-דין לכל 35 תושבים. לא צריך ליפול מהכיסא. העיר תל-אביב רבתי היא מרכז של כלכלה, בילוי, תרבות, ומסחר של ישראל. אין פלא אפוא שרוב עורכי הדין יתרכזו ב"עיר ללא הפסקה".
ירושלים לא מושכת אותם
לא רק תל-אביב חביבה על עורכי הדין. מהדירוג שערכה לשכת עורכי הדין עולה כי הערים מאזור המרכז "מככבות" שלא בטובתן עם יחס מטריד של עורך-דין-תושב. ברמת-גן יש עורך דין לכל 45 תושבים; בהרצליה ובגבעתיים עורך דין אחד לכל 79 תושבים, וברעננה יש עורך דין לכל 97 תושבים.
ירושלים כנראה לא עושה את זה לעורכי הדין, ולטענת רבים מהם היא "רחוקה מהאקשן". זה בא לידי ביטוי גם במספר עורכי הדין החיים בה: 760,800 תושבי ירושלים כוללים בתוכם 3,781 עורכי-הדין החיים בה. יחס עורכי הדין לעומת מספר התושבים בירושלים (201) נמוך מעט מהממוצע הארצי (183).
פתח-תקווה, חיפה ונצרת, 3 הערים הנוספות שבהן יש בית משפט מחוזי, נמצאות קצת מעל ירושלים בדירוג היחס של עורך-דין-תושב. הראשונה, פתח-תקווה, עם עורך דין לכל 164 תושבים; בשנייה, חיפה, עורך-דין לכל 121 תושבים; ובשלישית, נצרת, למרות ריחוקה הגיאוגרפי מהמרכז, יש עורך דין לכל 160 תושבים.
באילת, בת ה-46,800 תושבים, שבה ייערך כנס הלשכה בסוף החודש, מתגוררים רק 70 עורכי דין. כלומר, עורך דין לכל 668 תושבים. העיר רהט היא העיר עם שיעור עורכי הדין הנמוך ביותר: מתגוררים בה רק 18 עורכי דין. כך שעל כל 2,427 תושבים יש עורך דין אחד.
עדיין נשלט על-ידי גברים
ולמי מפנים בדרך-כלל את האצבע המאשימה והאחריות למצב המקצוע, להידרדרות המתמדת במעמדם ובאיכותם של עורכי-הדין ולשיטפון הבוגרים הפוקדים את השוק מדי שנה? רבים מאשימים את המכללות ללימודי משפטים שנפתחו בשנים האחרונות. לדברי המבקרים, המכללות הן "פס ייצור" לעורכי דין, אך אין להן תו תקן של איכות.
לא כולם מסכימים עם הביקורת, אך נתונים שאספה הלשכה מ-11 השנים האחרונות, ממאי 1998 ועד היום, מגבים את תחושת השוק, כי המכללות "מייצרות" יותר עורכי דין מהאוניברסיטאות. מספרם של בוגרי המכללות שהתקבלו ללשכה בשנים אלה גדול ב-62% ממספרם של בוגרי האוניברסיטאות שהתקבלו כחברים ללשכה באותה התקופה.
בזמן שאוניברסיטאות תל-אביב, העברית, בר-אילן וחיפה, כולן ביחד, הוציאו 9,239 בוגרי משפטים לשוק (34.2% מכלל עורכי הדין), שלחו המכללות למשפטים (הבינתחומי, המכללה למנהל, שערי משפט, מכללת נתניה, המכללה האקדמית ברמת-גן והקריה האקדמית קריית-אונו) אל אותו שוק 14,967 בוגרים (55.4% מכלל עורכי הדין). נתון זה לא אומר דבר על איכות הבוגרים, אך מספק נשק למי שבוחר לתקוף את המכללות ולהאשימן בצרותיהם של עורכי הדין.
נתון נוסף העולה ממדד עורכי הדין: מרבית עורכי הדין יודעים בבוא הזמן מתי לתלות את הנעליים. עובדה, רוב עורכי הדין בישראל צעירים. 60% מכלל עורכי הדין הם בני 40 ומטה, רובם (45.6%) בני 31-40, ופחות מ-10% מעורכי הדין הם בני 61 ומעלה.
עוד עולה מהנתונים שאספה הלשכה כי גם היום, בעידן הליברלי הנאור, המקצוע עדיין נשלט על-ידי גברים, אם כי באופן פחות מובהק מאשר בעבר. מתוך 40,469 עורכי דין פעילים, 23,231 (57.4% מכלל חברי וחברות הלשכה), הם גברים, לעומת 17,238 עורכות דין (42.6% מכלל חברי וחברות הלשכה).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
