שר התשתיות עוזי לנדאו: "במדינת ישראל לא יהיה מחסור במים"

[הרשמה לניוזלטר סביבה]

"משימתי ברורה: במדינת ישראל לא יהיה מחסור במים". כך כתב שר התשתיות, עוזי לנדאו, בנייר העמדה ששלח לקראת עדותו היום (ג') בוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים. לנדאו העדיף שלא להשיב ישירות ל-20 השאלות שהתבקש להתייחס אליהן, בטענה שהוא חדש בתפקיד.

"הנחת העבודה ברורה גם היא - אנו חיים באזור שלעתים מזומנות יש בו בצורת. עובדה זו ידועה ואינה יכולה עוד להפתיע איש. משבר המים בו אנו מצויים אינו גזירת גורל. מדינה מתוקנת צריכה לספק מים לתושביה", המשיך לנדאו.

השר לנדאו ציין בנייר העמדה שלו שהוא לומד את הנושאים לעומקם והוא ממתין לדו"ח המסכם של הוועדה, בציפייה שיסייע בגיבוש עמדותיו בנושא ניהול משק המים. בעדיפות ראשונה שלו נמצאת הצלת משק המים. "המשימה בטווח הקצר היא להתמודד עם המשבר ע"י ביצוע נמרץ של כל הפרויקטים לייצור והתפלות המים בצד ההיצע, והטיפול באמצעים שונים לחיסכון במים בצד הביקוש. הטיפול במשבר המיידי צריך לקחת כבר בחשבון פעולות שיסייעו לכיסוי הגירעון באוגר, שהתפתח במשך השנים".

"אין לי סמכות אמיתית. נפגשים לפגישה מביאים לי כוס קפה הכול יפה וזהו", כך אמר בעדות עצמה. בפני וועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים. זאת, בתשובה לשאלת יו"ר ועדת החקירה, השופט בדימוס פרופ' ביין, מה מונע ממנו להיות יותר מעורב אפקטיבית במשק המים.

לשאלת חברי הוועדה מדוע מיהר עם היכנסו לתפקיד לשנות את מדיניות השקיית הגינות, השיב כי "אם לא יאשרו את היטל הבצורת נצטרך לייבש דשאים ולפגוע עוד במכסות החקלאים, כשעוד לא ברור בכמה יפגעו. אני מרגיש לא נוח. אני רוצה מעמד יותר יציב למשק המים".

לשאלת חבר ועדת החקירה הממלכתית, פרופ' יואב כסלו, מדוע עד היום לא פורסמו בציבור כללים ברורים בנושא חיסכון והשקיית גינות, השיב השר: "אינני יודע מדוע לא פרסמו כללים. יש סיכומים בנושא הגינון עם ראשי מועצות מקומיות לקיצוץ בהשקיה ציבורית, ומעבר לכך איני יודע".

תוכנית אב לעשור הקרוב

לנדאו הצהיר כי הוא יביא לאישור הממשלה הנוכחית תוכנית אב למשק המים לעשור הקרוב, כך שתכלול מבט רחב על כל ההיבטים הקשורים בפיתוח משק המים במדינה - "ממנה ניתן יהיה להבין את הבעיות של משק המים בישראל, ולגזור מדיניות למימוש ולביצוע בעשור הקרוב", אמר. "מבחינתי, רשות המים היא גוף המטה שמבצע את עבודת התכנון תחת הנחיית מועצת הרשות, שתדון בתרחישים השונים ובהשלכות סוגי המדיניות על התרחישים. שר התשתיות הלאומיות יביא את תוכנית האב על חלופותיה העיקריות, כולל המומלצות, ובכלל זה את תכנית הפיתוח והביצוע הנגזרת ממנה לעשור הקרוב, לאישור הממשלה", הוסיף.

השר הרחיב וביקר את הסמכויות הרחבות שיש לרשות המים. "קביעת המדיניות בנושא משק המים חייבת להיעשות על ידי הממשלה. במבנה השלטון הנוכחי ישנו משרד תשתיות וישנה רשות המים. סמכויות הרשות בקביעת המדיניות והוצאתה לפועל, רחבות מאלו של השר והממשלה. בכוחה לקבוע צעדים בתחום משק המים, שלהם השלכות מרחיקות לכת על מדיניות בתחומים אחרים. מעמדה הסטטוטורי של הרשות מאפשר לה להתעלם מהנחיותיו של השר בנושאי מדיניות ובפועל, השפעת אגף התקציבים על פעולותיה השוטפות כבדות ביותר. לרוע המזל, ההחלטות של אגף התקציבים מתקבלות לעיתים מתוך קוצר רואי".

בכוונתו של לנדאו להביא לשינוי בחקיקה, באופן שיותיר את קביעת המדיניות בידי הממשלה, יוודא ביצועה וניהולה באמצעות שר התשתיות הלאומיות, ואת ביצועה בידי רשות המים.

לנדאו ציין כי הדרך להשגת חיסכון היא באמצעות תמחור. לדבריו, "אופן השימוש של הצרכן צריך שישפיע על המחיר שהוא משלם. החסכן ישלם מעט, הצרכן הכבד ישלם הרבה. כיום אנו עושים זאת באמצעות 'היטל הבצורת'. מדובר במנגנון חוקי המאפשר בעת חירום לגבות אגרה גבוהה מן המחיר השולי, במטרה לגרום לחיסכון במים. ההיטל מושת במיוחד על המשתמשים הכבדים יותר, מתוך ציפייה שהעלות הגבוהה תפחית את הביקוש. קיומו של המנגנון הזה נחוץ לניהול נכון של הביקושים במשק המים בעיתות משבר. יחד עם זאת, חיוני שהכסף הנאסף מן ההיטל יחזור לטיפול ולהשקעה במערכת המים", אמר.

עוד ציין כי "בנוסף לשימוש המיידי במנגנון ההיטל, בכוונתי לפעול יחד עם רשות המים כדי להטמיע את תרבות החיסכון באמצעות החדרה גורפת לתודעה ולשימוש הציבור, של אמצעים ביתיים כמו חסכמים, מודדי שימוש, ורעיונות נוספים שעולים ויעלו עם הזמן".

השר לנדאו השיב לשאלה האם יש מקום להקים מטה הדומה במבנה למועצה לביטחון לאומי, בכך ש"כיום המועצה לביטחון לאומי עוסקת בכל התחומים ועל כן אין מקום להקים מועצה נוספת". אולם, ציין כי בדעתו יש להקים מטה מצומצם של יועצים מומחים לשר לתחום המים שיוכלו לייעץ לו בנושאים אלה.

לשאלה על כך שבעבר היינו עדים לשורה של החלטות ממשלה שהתקבלו ולא יושמו, למשל בנושאי התפלה, השיב לנדאו, כי חלק מהן הן תולדה של ראייה לטווח קצר ועל כן יש צורך בתכנון לטווח ארוך והסרת חסמים המעכבים יישום החלטות. לדבריו, חובה להסתכל על דברים לטווח ארוך כדי לא להיכנס "לצבת סטטוטורי או מצוקת אשראי פיננסי".