תחרות המצלמות יוצאת לדרך

מי הכי קטנה ומי הכי חדה? שוק מצלמות הווידיאו והסטילס מכין עצמו לעונת והטיולים

עונת הקיץ והנסיעות מגיעה ועמה מתעורר גם שוק מצלמות הווידיאו והסטילס הדיגיטליות. האנליסטים צופים שהשנה פחות אנשים יצאו לחופשות אך הפופולריות הגואה של שיתוף התמונות ברשתות החברתיות ושיתוף קובצי הווידיאו מלמדת שיצר ההנצחה העצמית של המין האנושי חזק מתמיד.

ביכורי קיץ 2009 של שוק הצילום הדיגיטלי, שהוצגו החודש בארה"ב ובמזרח הרחוק, שופעים פתרונות שמתאימים לסביבת האודיו-וידיאו המתוחכמת של הסלון הביתי. התחרות בין מצלמות הווידיאו למצלמות הסטילס הדיגיטליות עזה מתמיד ובחודשים האחרונים נוספו לקרב הצמוד על חובבי צילום גם מצלמות הרפלקס הדיגיטליות (DSLR).

הווידיאו דורס את הסטילס

תחום מצלמות הווידיאו האישיות רוחש פעילות והחידושים מתמקדים בשלושה כיוונים עיקריים: התכווצות מואצת של הממדים ושל המשקל למינימום ההכרחי; נטישת אופציות המדיה המיושנות לטובת זיכרונות פלאש וכרטיסי זיכרון נשלפים וצילום וידיאו באיכות HD מלאה, שמלווה גם באפשרות צילום סטילס באיכות של מצלמות סטילס אמיתיות.

מגמות אלה מוקצנות במצלמת הדגל החדשה של JVC, שהושקה בשבוע שעבר לאחר ארבע שנות פיתוח. GZ-X900 היא מצלמת וידיאו לכיס, שבמצבה הסגור היא בגודל טלפון חכם טיפוסי (אורכה 12.4 ס"מ ורוחבה 6.6 ס"מ). משקלה הוא 250 גרם בלבד כולל סוללה. למרות הדימיון החיצוני ל"מצלמות מתחילים" זולות, מהנדסי JVC השקיעו בה טכנולוגיה שאופיינית למצלמות מקצועיות.

כך, למשל, היא מצוידת בחיישן בטכנולוגיית CMOS עם רזולוציה של 10 מגה-פיקסל, שמלבד סרטי וידיאו באיכות HD מלאה מסוגלת לצלם תמונות סטילס ברזולוציה של 9 מגה-פיקסל.

לחילופין, ניתן לצלם תמונות סטילס ברזולוציה של 5.3 מגה-פיקסל במקביל לצילום הווידיאו, מבלי לקטוע את רצף ההסרטה. ייחוד המצלמה הוא במעבד חדש וסופר מהיר, שמתפקד על תקן של מנוע צילום, שמאיץ את קצב הצילום. האצת הקצב מאפשרת צילום בהילוך איטי והתוצאה מאפשרת לבחון לעומק אירועי טבע ותהליכים בלתי נראים לעין רגילה כמו משק כנפי זבוב, פיצוצים, או אירועי ספורט מהירים.

במצב "הילוך איטי" מסריטה המצלמה בקצב חסר תקדים של 600 פריימים לשנייה. ניתן גם לבחור במהירויות תנועה איטית של 120 או 400 פריימים לשנייה לטובת הסרטה באיכות גבוהה יותר.

גם תמונות הסטילס מופקות בקצב מואץ. חובבי ספורט, למשל, יכולים לצלם רצף של עד 11 תמונות ברזולוציה מרבית של 9 מגה-פיקסל בקצב של 15 פריימים לשנייה, שמקביל כמעט לזה של מצלמת רפלקס איכותית.

את סרטי הווידיאו ותמונות הסטילס ניתן לייצא בלחיצה אחת לאתר YouTube, למחשב האישי או ל-iPod או לצפות בהם על מסך הטלוויזיה הביתית, באיכות של 1,000 קווים אנכיים. למצלמה של JVC אין זיכרון פנימי והיא נסמכת באופן מלא על כרטיסי SD בנפח של עד 32 ג'יגה, שמאפשרים כשעתיים של הסרטה באיכות הגבוהה ביותר.

קטן מבחוץ, גדול מבפנים

חזית פעילה אחרת של שוק מצלמות הווידיאו מתמקדת בימים אלה בתחרות האגו בין היצרנים תחת הכותרת "של מי הכי". מצלמת הווידיאו מבוססת הפלאש של סמסונג, למשל, החזיקה עד החודש בתואר מצלמת הווידיאו הכי קלה בעולם בפורמט HD מלא, עם משקל של 230 גרם כולל סוללה. פנסוניק לא ויתרה, שלחה את המהנדסים לעבוד שעות נוספות והתוצאה היא מצלמת הווידיאו החדשה HDC-SD10, שהושקה החודש תחת הכותרת החגיגית "מצלמת ה-HD הכי קלה בעולם".

משקלה 227 גרם - רק 3 גרם פחות מהמצלמה של סמסונג - אבל כשמדובר בכבוד של יפן מול קוריאה כל גרם קובע.

המצלמה של פנסוניק מגיעה עם זיכרון פלאש פנימי בנפח 8 ג'יגה-בייט ותמיכה בכרטיסים נשלפים בנפח של עד 32 ג'יגה-בייט. כאשר הזיכרון הפנימי של המצלמה מתמלא, הסרט ממשיך להיות מוקלט אוטומטית ברצף על כרטיס הזיכרון. כאשר צורבים את הסרט על DVD חיצוני הוא נראה רציף ונטול הפסקות. במפרט של המצלמה הננסית אפשר למצוא בין השאר גם זום אופטי פי 16, ייצוב תמונה אופטי ומצב "אינטליגנטי" לזיהוי הסביבה.

התחרות דוחפת את הטכנולוגיה קדימה גם בחזית נפח הזיכרון. סמסונג, למשל, השיקה בשבוע שעבר באמזון את מצלמת הווידיאו הקומפקטית הראשונה בעולם - והיחידה עד כה - שעושה שימוש בדיסק פלאש מטיפוס SSD.

התקן הזיכרון הזה, שלקוח מעולם המחשבים הניידים, מציע את היתרונות המסורתיים של מצלמות וידיאו עם זיכרונות פלאש, כגון תצרוכת חשמל מזערית ועמידות רבה בפני טלטולים, ביחד עם היתרונות המסורתיים של מצלמות מבוססות דיסק קשיח כגון נפח אחסון ענק וגמישות רבה בארגון הזיכרון ובשליפת מידע.

ל-SSD של מצלמת הווידיאו של סמסונג יש נפח של 64 ג'יגה, שיכול לאגור עד 12 שעות של וידיאו באיכות HD מלאה, כמו גם זום אופטי פי 10, עדשה רחבה - והכול ב-900 דולר.

עוד לא יבש הדיו מעל ההכרזה של סמסונג וכבר החזירו היפנים מהלומה עם מצלמה מבוססת פלאש, שכבשה מחדש את התואר "הכי הרבה זיכרון". ה-HDC-TM350 החדשה של פנסוניק, שיצאה בשבוע שעבר לשוק היפני, נצמדת לפיתרון הפשוט יותר של שבב פלאש מקובל בשילוב עם כרטיס זיכרון נוסף נשלף.

אבל השבב של המצלמה היפנית הוא בנפח של 64 ג'יגה, ואם מוסיפים לו כרטיס חיצוני בנפח של 32 ג'יגה מקבלים נפח כולל, ששולח את סמסונג מבוישת לפינה. המצלמה של פנסוניק מכוונת גבוה יותר ויש לה שלושה חיישני CMOS ברזולוציה כוללת של 9 מגה-פיקסל, שמספקים וידיאו באיכות מקצועית, כמו גם עדשה רבת עוצמה ושאר ביצועים מקובלים.

מצלמות הרפלקס: קריצה לחובבי הצילום

מגיפת ה-HD לא פוסחת גם על מצלמות הרפלקס הדיגיטליות, שבעבר יועדו רק לצלמים רציניים, שמתייחסים בכבוד לתצלומי סטילס מעשיים ואומנותיים ולא מגלים עניין ביישומי פנאי לחובבים.

כיום מודעים היצרנים לכך, שיישומים כאלה מוכרים מצלמות ומייצרים רווחים, ובדור החדש של מצלמות הרפלקס, שיצא בשבועות האחרונים לשוק העולמי לקראת הקיץ, הפך צילום וידיאו באיכות HD חלקית (720 פיקסלים) או מלאה (1,080 פיקסלים) לסטנדרט.

וזו לא הקריצה היחידה לחובבים. במצלמה החדשה SLR-D500, שהשיקה החודש ניקון, אפשר למצוא 19 מצבים אוטומטיים מתוכנתים מראש לסצנות צילום שונות, שהופכים את השליטה הידנית המקצועית למיותרת.

למצלמה החדשה E-450 של אולימפוס יש אפילו אפקטים מיוחדים מתוכנתים מראש, כמו "צילום דרך חור המנעול", "פופ ארט" ו"פילטר רומנטי". אפקטים אומנותיים רומנטיים מתוכנתים? בקרב ההישרדות, כל לקוח חשוב.