אחרי שנה קטסטרופלית: בתי ההשקעות בישראל רשמו ברבעון הראשון רווח מצרפי של 143 מיליון שקל

כך, אחרי שאשתקד רשמו בתי ההשקעות הציבוריים הפסד מצרפי של 351 מיליון שקל, נפתחה שנת 2009 ברגל ימין וששת בתי ההשקעות הציבוריים רשמו ברבעון הראשון רווח מצרפי של 143 מיליון שקל. מדובר בשיפור משמעותי, שכן הרבעון הקודם הסתכם בהפסד מצרפי של 259 מיליון שקל.

גם בשורת ההכנסות נרשם שיפור. ההכנסות של בתי ההשקעות הציבוריים הסתכמו ב-515 מיליון שקל, כמעט פי שניים מההכנסות ברבעון הקודם, שעמדו על 201 מיליון שקל. אך אל לנו לטעות, ברוב המקרים הגידול בהכנסות אינו נובע מגיוסים נטו, אלא מהעליות בשוק ההון שהביאו לגידול בדמי הניהול הנגבים.

יציבות באקסלנס

את התוצאה המצרפית של בתי ההשקעות משך מטה כלל פיננסים. לבית ההשקעות שבניהול שוקי אברמוביץ' גם הנוסטרו לא עזר, והוא סיים את הרבעון עם הפסד של 2.4 מיליון שקל. גם ברבעון החולף סבל כלל פיננסים מ"אירועים חד פעמיים", אולם נראה כי אלו חוזרים בכל רבעון. ברבעון החולף היו אלה "שערוך IFRS של תעודות התחייבות גלבוע בסך של כ-21.3 מיליון שקל, הוצאה בגין דו"חות מבט בסך של כ-5.3 מיליון שקל, והפסד בסך 3.3 מיליון שקל הנובע מעסקת כלל חיתום".

אקסלנס, לעומת זאת, המשיכה לשמור על יציבות והוכיחה שוב כי מבנה ההכנסות המבוזר שלה מגן עליה בכל מצב שוק. ברבעון החולף היו אלה פעילות החיסכון לטווח ארוך שתרמה כ-40% מההכנסות, ופעילות המוצרים המובנים שנהנתה מפדיון מוקדם של כמה סדרות אג"ח שהונפקו. בסך הכול רשמה אקסלנס בניהול דוד ברוך הכנסות של 136 מיליון שקל, בדומה לרבעון הקודם, והרווח הנקי שלה הסתכם ב-39 מיליון שקל, צמיחה של כ-11% לעומת הרבעון הקודם.

נהנים גדולים מהנוסטרו היו דש איפקס בניהול עידו נויברגר וויקטור שמריך, ואי.בי.אי. בראשות צבי לובצקי. לגבי דש איפקס, הרי שכמו בכל רבעון, גם הפעם חברת הבת דש בניהול קובי לוינסון שמרה על תרומתה היציבה להכנסות, 44% מהן. הנוסטרו הניב הכנסות של 38 מיליון שקל, 38% מסך ההכנסות. גם באי.בי.אי, כמחצית מההכנסות, שהסתכמו ב-86 מיליון שקל, נבעו מהשקעות הנוסטרו, והרווח הנקי הסתכם ל-38 מיליון שקל.

בלידר שוקי הון בניהול דני ברק נהנו מגל הנפקות האג"ח ורכישות האג"ח העצמיות שביצעו חברות, אך נשענו בעיקר על הברוקראז'. לידר שוקי הון סיימה עם הכנסות של 31 מיליון שקל, כמעט פי 2 מהרבעון הקודם, כאשר ההכנסות מניהול השקעות (על ידי ילין לפידות) הסתכמו ב-10 מיליון שקל.

אנליסט, בוטיק ההשקעות של שמואל לב ואהוד שילוני, אמנם פתח את השנה ברגל ימין, עם הכנסות בסך 31 מיליון שקל ורווח נקי של 13.4 מיליון שקל, אך מחצית מההכנסות נבעו ממגזר הנוסטרו. זאת ועוד, בעקבות קיטון חד בנכסים אנליסט סבל מירידה דרסטית ברווחיות התפעולית. כך, שיעור הרווחיות של מגזר ניהול ההשקעות (הכולל ניהול קופות גמל, קרנות נאמנות ותיקי השקעות) צנח ל-26% לעומת 58% ברבעון המקביל אשתקד.

בדומה לרבעונים קודמים פעילות קרנות הנאמנות של בתי ההשקעות, כמו גם ההשקעות העצמיות (נוסטרו), השפיעו באופן מהותי על התוצאות, אך הפעם לטובה. הראלי בשווקים הביא לעלייה בשערי המניות ואגרות החוב, ולעליית ערך של תיק ההשקעות העצמיות בהתאם. בנוסף, בתי ההשקעות נהנו מגידול בדמי הניהול הנגבים, כאשר משקיעים בקרנות כספיות, עליהן מפסידים בתי ההשקעות, עברו לקרנות שקליות וקרנות אג"ח מדינה, בהן נגבים דמי ניהול גבוהים יותר.

הנוסטרו סידר את הרבעון

לאחר שהסב הפסד מצרפי של קרוב ל-300 מיליון שקל בשנה שעברה, תרם הנוסטרו ברבעון הראשון 173 מיליון שקל להכנסות בתי ההשקעות, והיווה 34% מההכנסות הכוללות.

תרומת הנוסטרו בלטה בעיקר בבתי השקעות שהרווחיות התפעולית שלהם מפעילות הליבה - ניהול השקעות - נפגעה קשות. כך למשל, בכלל פיננסים תרם הנוסטרו כ-33% מההכנסות, שהסתכמו ב-43 מיליון שקל. באנליסט המצב אף היה קיצוני יותר, כאשר הנוסטרו תרם 13.5 מיליון שקל, בעוד ההכנסות הסתכמו ב-30.5 מיליון שקל. באקסלנס, לה מקורות הכנסה מגוונים, ההכנסות מהנוסטרו היוו רק 15% מסך ההכנסות והסתכמו ב-21 מיליון שקל.

שחיקה תפעולית

תרומתו הרבה של הנוסטרו להכנסות מלמדת כי את המטרה העסקית של בתי ההשקעות, להרוויח מניהול השקעות, לא כולם השיגו. מתוצאות הרבעון הראשון עולה כי הרווחיות התפעולית של רוב בתי ההשקעות נפגעה קשות למרות הגידול בהיקף הנכסים. ברבעון הראשון המשקיעים אמנם עברו לקרנות הגובות דמי ניהול גבוהים יותר, אך בתי ההשקעות עדיין רחוקים מרמת הרווחיות שידעו רק לפני שנה. כמו כן, הוצאות השיווק והפרסום, התפעול והשירות וכוח האדם, נותרו גבוהות למרות הצמצומים שבתי ההשקעות ביצעו, וההכנסות מדמי הניהול בקושי מכסות אותן. גם תחום החיתום כבר לא תורם באופן מהותי להכנסות, אם בכלל, וכך גם תעודות הסל, שסובלות מרווחיות נמוכה.